‫שיחון‬

he ‫בטבע‬   »   am በተፈጥሮ

‫26 [עשרים ושש]‬

‫בטבע‬

‫בטבע‬

26 [ሃያ ስድስት]

26 [ሃያ ስድስት]

በተፈጥሮ

betefet’iro wisit’i

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫את / ה רואה שם את המגדל?‬ እዛ ማማው ይታይካል /ሻል ? እዛ ማማው ይታይካል /ሻል ? 1
be-e---’ir- --s-t-i betefet’iro wisit’i
‫את / ה רואה שם את ההר?‬ እዛ ተራራው ይታይካል /ሻል? እዛ ተራራው ይታይካል /ሻል? 1
b--e-----r---isit-i betefet’iro wisit’i
‫את / ה רואה שם את הכפר?‬ እዛ መንደር ይታይካል /ሻል ? እዛ መንደር ይታይካል /ሻል ? 1
i-a -a-aw- -ita--k-l----h----? iza mamawi yitayikali /shali ?
‫את / ה רואה שם את הנהר?‬ እዛ ወንዙ ይታይካል /ሻል? እዛ ወንዙ ይታይካል /ሻል? 1
i-a-----wi--i--yi-ali--sh--i-? iza mamawi yitayikali /shali ?
‫את / ה רואה שם את הגשר?‬ እዛ ድልድዩ ይታይካል /ሻል? እዛ ድልድዩ ይታይካል /ሻል? 1
iza mamawi yita----li-/--a---? iza mamawi yitayikali /shali ?
‫את / ה רואה שם את האגם?‬ እዛ ሃይቅ ይታይካል /ሻል? እዛ ሃይቅ ይታይካል /ሻል? 1
i---t--a--w---i--y--al- /sh--i? iza terarawi yitayikali /shali?
‫הציפור שם מוצאת חן בעיני.‬ ያንን እርግብ ወድጄዋለው። ያንን እርግብ ወድጄዋለው። 1
iz---era-aw--yi---i--li -sha--? iza terarawi yitayikali /shali?
‫העץ שם מוצא חן בעיני.‬ ያንን ዛፍ ወድጄዋለው። ያንን ዛፍ ወድጄዋለው። 1
i-- ----r----yi-ay--a-- /s----? iza terarawi yitayikali /shali?
‫האבן הזאת מוצאת חן בעיני.‬ ይሄንን ድንጋይ ወድጄዋለው። ይሄንን ድንጋይ ወድጄዋለው። 1
i-a-men---r- yi--y--al--/sha-i-? iza menideri yitayikali /shali ?
‫הפארק שם מוצא חן בעיני.‬ ያንን መናፈሻ ወድጄዋለው። ያንን መናፈሻ ወድጄዋለው። 1
iza m--id--i--i--y--al- ---al--? iza menideri yitayikali /shali ?
‫הגן שם מוצא חן בעיני.‬ ያንን የአታክልት ቦታ ወድጄዋለው። ያንን የአታክልት ቦታ ወድጄዋለው። 1
iz---e-i--r- y-t-y-kal--/s--li-? iza menideri yitayikali /shali ?
‫הפרח הזה מוצא חן בעיני.‬ ይሄንን አበባ ወድጄዋለው። ይሄንን አበባ ወድጄዋለው። 1
i----e--zu----a---al----h-li? iza wenizu yitayikali /shali?
‫זה יפה בעיני.‬ ውብ ሆኖ አግኝቼዋለው። ውብ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
i-a-w-nizu---tay---li /s----? iza wenizu yitayikali /shali?
‫זה מעניין בעיני.‬ አጋጊ/ ሳቢ ሆኖ አግኝቼዋለው። አጋጊ/ ሳቢ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
iza -enizu -i--y-k-li /--ali? iza wenizu yitayikali /shali?
‫זה מאוד יפה / יפהפה בעיני.‬ በጣም ቆንጆ ሆኖ አግኝቼዋለው። በጣም ቆንጆ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
i-- di-idi-u yi--yi---i-/sh---? iza dilidiyu yitayikali /shali?
‫זה מכוער בעיני.‬ አስቀያሚ ሆኖ አግኝቼዋለው። አስቀያሚ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
iza dil-d-y-----ay-k-li---ha--? iza dilidiyu yitayikali /shali?
‫זה משעמם בעיני.‬ አሰልቺ ሆኖ አግኝቼዋለው። አሰልቺ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
iz- d-lid--u---t---k----/sh---? iza dilidiyu yitayikali /shali?
‫זה נורא בעיני.‬ አሳቃቂ ሆኖ አግኝቼዋለው። አሳቃቂ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
iza ha-ik-i yi-a-i---i-/-hal-? iza hayik’i yitayikali /shali?

‫שפות ופתגמים‬

‫בכל שפה יש פתגמים משלה.‬ ‫כך מהווים פתגמים מרכיב חשוב בזהות הלאומית.‬ ‫בפתגמים אנו מזהים את הערכים והנורמות של ארץ מסויימת.‬ ‫צורת הפתגם בדרך כלל קבועה וידועה, כך שאי אפשר לשנות אותה.‬ ‫פתגמים הם תמיד קצרים ותמציתיים.‬ ‫יש בהם לעתים קרובות גם דימויים.‬ ‫הרבה פתגמים גם בנויים בצורת פיוטית.‬ ‫רוב הפתגמים נותנים לנו עצות או חוקים להתנהגות.‬ ‫אך הרבה פתגמים מכילים גם ביקורת ברורה.‬ ‫פתגמים משתמשים לעתים קרובות בסטריאוטיפים.‬ ‫אז הם יכולים להתייחס לתכונות ‘טיפוסיות’ של ארצות או עמים אחרים.‬ ‫לפתגמים יש מסורת עתיקה מאוד.‬ ‫אריסטו בזמנו שיבח אותן בתור קטעים פילוסופיים קצרים.‬ ‫הם כלי סגנוני חשוב ברטוריקה ובספרות.‬ ‫מה שמיוחד בהם הוא, שהם תמיד עדכניים.‬ ‫יש תחום שלם במדע הבלשנות שמתעסק בהם.‬ ‫הרבה פתגמים קיימים ביותר משפה אחת.‬ ‫והם יכולים להיות דומים אחד לשני מבחינה מילונית.‬ ‫כך שדוברי שפות שונות משתמשים באותן המילים.‬ Bellende Hunde beißen nicht, Perro que ladra no muerde. (DE-ES) ‫פתגמים אחרים דומים אחד לשני מבחינה סימנטית.‬ ‫זאת אומרת שאותו רעיון מבוטה בעזרת מילים שונות.‬ Appeler un chat un chat, Dire pane al pane e vino al vino. (FR-IT) ‫כך עוזרים לנו פתגמים להבין עמים ותרבויות אחרות.‬ ‫הפתגמים הכי מעניינים הם אלה הנמצאים בכל העולם.‬ ‫כי הם מדברים על נושאים ‘גדולים’ בחיים האנושיים.‬ ‫אז פתגמים אלה מדברים על חוויות אוניברסליות.‬ ‫הם מראים: כולנו דומים - לא חשוב באיזו שפה אנחנו מדברים!‬