‫שיחון‬

he ‫בטבע‬   »   am በተፈጥሮ

‫26 [עשרים ושש]‬

‫בטבע‬

‫בטבע‬

26 [ሃያ ስድስት]

26 [ሃያ ስድስት]

በተፈጥሮ

betefet’iro wisit’i

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫את / ה רואה שם את המגדל?‬ እዛ ማማው ይታይካል /ሻል ? እዛ ማማው ይታይካል /ሻል ? 1
b-t----’-------i-’i betefet’iro wisit’i
‫את / ה רואה שם את ההר?‬ እዛ ተራራው ይታይካል /ሻል? እዛ ተራራው ይታይካል /ሻል? 1
be------i---wis-t-i betefet’iro wisit’i
‫את / ה רואה שם את הכפר?‬ እዛ መንደር ይታይካል /ሻል ? እዛ መንደር ይታይካል /ሻል ? 1
i-a-m--a-i--i-ayi-ali-/sh--i ? iza mamawi yitayikali /shali ?
‫את / ה רואה שם את הנהר?‬ እዛ ወንዙ ይታይካል /ሻል? እዛ ወንዙ ይታይካል /ሻል? 1
iza m--a---y-t-y-ka-- /--a-i-? iza mamawi yitayikali /shali ?
‫את / ה רואה שם את הגשר?‬ እዛ ድልድዩ ይታይካል /ሻል? እዛ ድልድዩ ይታይካል /ሻል? 1
i---m--awi-y-t------- /-h-li-? iza mamawi yitayikali /shali ?
‫את / ה רואה שם את האגם?‬ እዛ ሃይቅ ይታይካል /ሻል? እዛ ሃይቅ ይታይካል /ሻል? 1
iza te-a---i--itayi-ali-/----i? iza terarawi yitayikali /shali?
‫הציפור שם מוצאת חן בעיני.‬ ያንን እርግብ ወድጄዋለው። ያንን እርግብ ወድጄዋለው። 1
iza -e-a---i ------ka----sh-l-? iza terarawi yitayikali /shali?
‫העץ שם מוצא חן בעיני.‬ ያንን ዛፍ ወድጄዋለው። ያንን ዛፍ ወድጄዋለው። 1
i-a t-r-r--i y-t--i-------hal-? iza terarawi yitayikali /shali?
‫האבן הזאת מוצאת חן בעיני.‬ ይሄንን ድንጋይ ወድጄዋለው። ይሄንን ድንጋይ ወድጄዋለው። 1
iza m--ideri -ita-ik--i----ali-? iza menideri yitayikali /shali ?
‫הפארק שם מוצא חן בעיני.‬ ያንን መናፈሻ ወድጄዋለው። ያንን መናፈሻ ወድጄዋለው። 1
i-----ni-e-i y-t-y--ali-/-hal- ? iza menideri yitayikali /shali ?
‫הגן שם מוצא חן בעיני.‬ ያንን የአታክልት ቦታ ወድጄዋለው። ያንን የአታክልት ቦታ ወድጄዋለው። 1
iz---en----- yi-ay-k-li /s-a-i-? iza menideri yitayikali /shali ?
‫הפרח הזה מוצא חן בעיני.‬ ይሄንን አበባ ወድጄዋለው። ይሄንን አበባ ወድጄዋለው። 1
i-a -enizu-y-tayik-li -s--l-? iza wenizu yitayikali /shali?
‫זה יפה בעיני.‬ ውብ ሆኖ አግኝቼዋለው። ውብ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
i---w-niz- y---yikal- /s-ali? iza wenizu yitayikali /shali?
‫זה מעניין בעיני.‬ አጋጊ/ ሳቢ ሆኖ አግኝቼዋለው። አጋጊ/ ሳቢ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
iz---eniz- yit-yika-i /shali? iza wenizu yitayikali /shali?
‫זה מאוד יפה / יפהפה בעיני.‬ በጣም ቆንጆ ሆኖ አግኝቼዋለው። በጣም ቆንጆ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
iza -i--di-u yit-yik-li -s--li? iza dilidiyu yitayikali /shali?
‫זה מכוער בעיני.‬ አስቀያሚ ሆኖ አግኝቼዋለው። አስቀያሚ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
iza-dil----- y--a--k-li -s----? iza dilidiyu yitayikali /shali?
‫זה משעמם בעיני.‬ አሰልቺ ሆኖ አግኝቼዋለው። አሰልቺ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
iza--i---iy- --tayik--i /sh-li? iza dilidiyu yitayikali /shali?
‫זה נורא בעיני.‬ አሳቃቂ ሆኖ አግኝቼዋለው። አሳቃቂ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
iza----ik’- yitayi-------h-li? iza hayik’i yitayikali /shali?

‫שפות ופתגמים‬

‫בכל שפה יש פתגמים משלה.‬ ‫כך מהווים פתגמים מרכיב חשוב בזהות הלאומית.‬ ‫בפתגמים אנו מזהים את הערכים והנורמות של ארץ מסויימת.‬ ‫צורת הפתגם בדרך כלל קבועה וידועה, כך שאי אפשר לשנות אותה.‬ ‫פתגמים הם תמיד קצרים ותמציתיים.‬ ‫יש בהם לעתים קרובות גם דימויים.‬ ‫הרבה פתגמים גם בנויים בצורת פיוטית.‬ ‫רוב הפתגמים נותנים לנו עצות או חוקים להתנהגות.‬ ‫אך הרבה פתגמים מכילים גם ביקורת ברורה.‬ ‫פתגמים משתמשים לעתים קרובות בסטריאוטיפים.‬ ‫אז הם יכולים להתייחס לתכונות ‘טיפוסיות’ של ארצות או עמים אחרים.‬ ‫לפתגמים יש מסורת עתיקה מאוד.‬ ‫אריסטו בזמנו שיבח אותן בתור קטעים פילוסופיים קצרים.‬ ‫הם כלי סגנוני חשוב ברטוריקה ובספרות.‬ ‫מה שמיוחד בהם הוא, שהם תמיד עדכניים.‬ ‫יש תחום שלם במדע הבלשנות שמתעסק בהם.‬ ‫הרבה פתגמים קיימים ביותר משפה אחת.‬ ‫והם יכולים להיות דומים אחד לשני מבחינה מילונית.‬ ‫כך שדוברי שפות שונות משתמשים באותן המילים.‬ Bellende Hunde beißen nicht, Perro que ladra no muerde. (DE-ES) ‫פתגמים אחרים דומים אחד לשני מבחינה סימנטית.‬ ‫זאת אומרת שאותו רעיון מבוטה בעזרת מילים שונות.‬ Appeler un chat un chat, Dire pane al pane e vino al vino. (FR-IT) ‫כך עוזרים לנו פתגמים להבין עמים ותרבויות אחרות.‬ ‫הפתגמים הכי מעניינים הם אלה הנמצאים בכל העולם.‬ ‫כי הם מדברים על נושאים ‘גדולים’ בחיים האנושיים.‬ ‫אז פתגמים אלה מדברים על חוויות אוניברסליות.‬ ‫הם מראים: כולנו דומים - לא חשוב באיזו שפה אנחנו מדברים!‬