‫שיחון‬

he ‫עבר 2‬   »   am ያለፈው ውጥረት 2

‫82 [שמונים ושתיים]‬

‫עבר 2‬

‫עבר 2‬

82 [ሰማንያ ሁለት]

82 [ሰማንያ ሁለት]

ያለፈው ውጥረት 2

halafī gīzē 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ ለአንቡላንስ መደወል ነበረብህ/ሽ? ለአንቡላንስ መደወል ነበረብህ/ሽ? 1
ha---ī---zē 2 halafī gīzē 2
‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ ለዶክተር መደወል ነበረብህ/ሽ? ለዶክተር መደወል ነበረብህ/ሽ? 1
halaf- g-z- 2 halafī gīzē 2
‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ ለፖሊስ መደወል ነበረብህ/ሽ? ለፖሊስ መደወል ነበረብህ/ሽ? 1
l-’ānibu-a-is------w-l- -e--r-b------i? le’ānibulanisi medeweli neberebihi/shi?
‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ ስልክ ቁጥሩ አለዎት? አሁን ነበረኝ። ስልክ ቁጥሩ አለዎት? አሁን ነበረኝ። 1
le’ā---ulani-- m-dewel--ne-ere-i-i/sh-? le’ānibulanisi medeweli neberebihi/shi?
‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ አድራሻው አለዎት? አሁን ነበረኝ። አድራሻው አለዎት? አሁን ነበረኝ። 1
l---n--u-----i-m----e----eb---b--i--h-? le’ānibulanisi medeweli neberebihi/shi?
‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ የከተማው ካርታ አለዎት? አሁን ነበረኝ። የከተማው ካርታ አለዎት? አሁን ነበረኝ። 1
l-d-kiter------w--- n-b--e--hi/---? ledokiteri medeweli neberebihi/shi?
‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ እሱ በሰኣቱ መጣ? እሱ በሰኣቱ መምጣት አልቻለም። እሱ በሰኣቱ መጣ? እሱ በሰኣቱ መምጣት አልቻለም። 1
ledo-ite-----de--li n-bere-i-i--hi? ledokiteri medeweli neberebihi/shi?
‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ እሱ መንገዱን አገኘው? እሱ መንገዱን ማግኘት አልቻለም። እሱ መንገዱን አገኘው? እሱ መንገዱን ማግኘት አልቻለም። 1
l---ki-e-i-mede-e-- --be---i---sh-? ledokiteri medeweli neberebihi/shi?
‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ እሱ ይረዳካል? እሱ ሊረዳኝ አልቻለም። እሱ ይረዳካል? እሱ ሊረዳኝ አልቻለም። 1
l-p-līsi med----i ----re------h-? lepolīsi medeweli neberebihi/shi?
‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ ለምንድን ነው በሰኣቱ ልትመጣ/ጪ ያልቻልከው/ሽው? ለምንድን ነው በሰኣቱ ልትመጣ/ጪ ያልቻልከው/ሽው? 1
l-p--ī-----d---li n-b-re---i/---? lepolīsi medeweli neberebihi/shi?
‫למה לא מצאת את הדרך?‬ ለምንድን ነው መንገዱን ልታገኝ/ኚ ያልቻልከው/ሽው? ለምንድን ነው መንገዱን ልታገኝ/ኚ ያልቻልከው/ሽው? 1
lep----- -ed-weli-----r-bi----hi? lepolīsi medeweli neberebihi/shi?
‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ ለምንድን ነው እሱን መረዳት ያልቻልከው/ሽው? ለምንድን ነው እሱን መረዳት ያልቻልከው/ሽው? 1
silik--k----i---ā---o-i? ---n- -eb-r-n--. siliki k’ut’iru ālewoti? āhuni neberenyi.
‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ በሰኣቱ መምጣት ያልቻልኩበት ምክንያት አውቶቢስ ስላልነበረ ነው። በሰኣቱ መምጣት ያልቻልኩበት ምክንያት አውቶቢስ ስላልነበረ ነው። 1
s--ik- -’u--i-u-āle---i- āh-n--n-be--ny-. siliki k’ut’iru ālewoti? āhuni neberenyi.
‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ መንገዱን ማግኘት ያልቻልኩበት የከተማ ካርታ ስላልነበረኝ ነው። መንገዱን ማግኘት ያልቻልኩበት የከተማ ካርታ ስላልነበረኝ ነው። 1
s---k- -’u----- -l----i--āh-ni n--eren-i. siliki k’ut’iru ālewoti? āhuni neberenyi.
‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ እሱን ያልተረዳሁበት ሙዚቃው በጣም ይጮህ ስለነበረ ነው ። እሱን ያልተረዳሁበት ሙዚቃው በጣም ይጮህ ስለነበረ ነው ። 1
ād-ra-h-wi-ā-e-o-i? ---ni n----en-i. ādirashawi ālewoti? āhuni neberenyi.
‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ ታክሲ መያዝ ነበረብኝ። ታክሲ መያዝ ነበረብኝ። 1
ād-r--h-w- ālew-------uni ne-er-nyi. ādirashawi ālewoti? āhuni neberenyi.
‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ የከተማ ካርታ መግዛት ነበረብኝ። የከተማ ካርታ መግዛት ነበረብኝ። 1
ā---as--wi āl---t-?--h--- --bere---. ādirashawi ālewoti? āhuni neberenyi.
‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ ራድዮውን መዝጋት ነበረብኝ። ራድዮውን መዝጋት ነበረብኝ። 1
y-ke-e-a-- ---i-a--lewot-?-ā-un- n-bere---. yeketemawi karita ālewoti? āhuni neberenyi.

‫טוב יותר ללמוד שפות זרות בחוץ לארץ!‬

‫מבוגרים מתקשים ללמוד שפות יותר מילדים.‬ ‫התפתחום מוחם כבר הסתיימה.‬ ‫ולכן הוא לא יכול לבנות רשתות חדשות בקלות.‬ ‫אבל גם מבוגרים יכולים ללמוד שפה בצורה טובה!‬ ‫בכדי לעשות זאת, גם צריכים לנסוע לארץ שבה דוברים את השפה.‬ ‫אפשר ללמוד שפה זרה בצורה יעילה מאוד בחוץ לארץ.‬ ‫את העובדה הזאת יודע כל מי שעשה חופשת שפה בעבר.‬ ‫ניתן ללמוד את השפה החדשה הרבה יותר מהר בסביבה הטבעית שלה.‬ ‫מחקר חדש רק הגיע לתוצאה מעניינת.‬ ‫הוא מראה שאת השפה החדשה לומדים בחו‘ל גם אחרת !‬ ‫מוחנו יכול לעבד את השפה החדשה כמו שהוא מעבד שפת אם.‬ ‫חוקרים מאמינים זה מזמן שיש תהליכים שונים ללמידה.‬ ‫ונראה שניסוי חדש מאשר את הטענה הזו.‬ ‫קבוצת משתתפים הייתה צריכה ללמוד שפה מומצאת.‬ ‫חלק מהמשתתפים לקחו חלק בשיעורים רגילים.‬ ‫והמשתתפים האחרים העמידו פנים כאילו הם בחו‘ל.‬ ‫משתתפים אלה היו צריכים להתמצא בסביבה זרה.‬ ‫כל האנשים איתם יצרו קשר דיברו בשפה החדשה.‬ ‫אז המשתתפים בקבוצה הזו לא היו תלמידי שפה רגילים.‬ ‫הם השתייכו לקהילה זרה של דוברים.‬ ‫הם היו חייבים להיעזר במהירות בשפה החדשה.‬ ‫המשתתפים נבחנו לאחר כמה זמן.‬ ‫שתי הקבוצות הראו ידע דומה בשפה החדשה.‬ ‫אך מוחם עיבד את השפה הזרה בצורה אחרת!‬ ‫המשתתפים שלמדו ‘בחו’ל הראו פעילויות מוח מעניינות.‬ ‫מוחם עיבד את הדקדוק של השפה הזרה באותה צורה בה הוא עיבד את השפה שלהם.‬ ‫היה אפשר לזהות את אותם מנגנונים שמשתמשים בהם בשפת האם.‬ ‫חופשת שפה היא הצורה היפה והיעילה ביותר ללמוד!‬