‫שיחון‬

he ‫עבר 2‬   »   ti ሕሉፍ 2

‫82 [שמונים ושתיים]‬

‫עבר 2‬

‫עבר 2‬

82 [ሰማንያንክልተን]

82 [semaniyanikiliteni]

ሕሉፍ 2

ḥilufi 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ ግድን ዲዩ ኣምቡላንስ ክትጽውዕ ዘለካ ? ግድን ዲዩ ኣምቡላንስ ክትጽውዕ ዘለካ ? 1
ḥil-fi 2 ḥilufi 2
‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ ግድን ሓደ ሓኪም ክትጽውዕ ዘለካ? ግድን ሓደ ሓኪም ክትጽውዕ ዘለካ? 1
ḥi-u-i-2 ḥilufi 2
‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ ግድን ንፖሊስ ክትጽውዕ ? ግድን ንፖሊስ ክትጽውዕ ? 1
g-din- ---- -mib---------it---’-w--- --le-- ? gidini dīyu amibulanisi kitits’iwi‘i zeleka ?
‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ እቲ ቁጽሪ ተለፎን ኣለኩም ዶ? ክሳብ ሕጂ ኔሩኒ ። እቲ ቁጽሪ ተለፎን ኣለኩም ዶ? ክሳብ ሕጂ ኔሩኒ ። 1
g-dini--ī---a----lan--i-----ts’i-i-- z-l-k--? gidini dīyu amibulanisi kitits’iwi‘i zeleka ?
‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ እቲ ኣድራሻ ኣለኩም ዶ? ክሳብ ሕጂ ኔሩኒ ። እቲ ኣድራሻ ኣለኩም ዶ? ክሳብ ሕጂ ኔሩኒ ። 1
gi-ini -ī------b-lani---ki--t--iwi‘--z----a ? gidini dīyu amibulanisi kitits’iwi‘i zeleka ?
‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ እቲ ፕላን ናይ ከተማ ኣለኩም ዶ? ክሳብ ሕጂ ኔሩኒ ። እቲ ፕላን ናይ ከተማ ኣለኩም ዶ? ክሳብ ሕጂ ኔሩኒ ። 1
g----- h---e-h-akīmi-k-t---’-wi‘i z--e-a? gidini ḥade ḥakīmi kitits’iwi‘i zeleka?
‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ ኣብ ሰዓቱ ድዩ መጺኡ? ኣብሰዓቱ ክመጽእ ኣይከኣለን። ኣብ ሰዓቱ ድዩ መጺኡ? ኣብሰዓቱ ክመጽእ ኣይከኣለን። 1
g-d-----̣a-e-h-a--m- ki-its’--i-- ----ka? gidini ḥade ḥakīmi kitits’iwi‘i zeleka?
‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ እቲ መገዲ ረኺቡዎ ዶ? ንሱ እቲ መገዲ ክረኽቦ ኣይከኣለን። እቲ መገዲ ረኺቡዎ ዶ? ንሱ እቲ መገዲ ክረኽቦ ኣይከኣለን። 1
g-di---ḥ-d------ī-- k-tits----‘- --l---? gidini ḥade ḥakīmi kitits’iwi‘i zeleka?
‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ ንሱ ተረዲኡካ ዶ?ንሱ ንዓይ ክርድኣኒ ኣይከኣለን። ንሱ ተረዲኡካ ዶ?ንሱ ንዓይ ክርድኣኒ ኣይከኣለን። 1
gidini--i--lī-i -iti--’i---i-? gidini nipolīsi kitits’iwi‘i ?
‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ ስለምንታይ ብሰዓቱ ክትመጽእ ዘይከኣልካ? ስለምንታይ ብሰዓቱ ክትመጽእ ዘይከኣልካ? 1
gi-ini n---l-si-ki-it-’-w--i ? gidini nipolīsi kitits’iwi‘i ?
‫למה לא מצאת את הדרך?‬ ስለምንታይ መገዲ ክትረኽቦ ዘይከኣልካ? ስለምንታይ መገዲ ክትረኽቦ ዘይከኣልካ? 1
g----i-nipol-si-kit-t-’i---- ? gidini nipolīsi kitits’iwi‘i ?
‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ ስለምንታይ ንዕኡ ክትርድኦ ዘይከኣልካ? ስለምንታይ ንዕኡ ክትርድኦ ዘይከኣልካ? 1
it--k-u--’i-ī---l-f----a-e--mi-------s--i----jī -------። itī k’uts’irī telefoni alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።
‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ ቡስ ስለዘይነብረ ኣብሰዓተይ ክመጽእ ኣይከኣልኩን። ቡስ ስለዘይነብረ ኣብሰዓተይ ክመጽእ ኣይከኣልኩን። 1
it- ---ts-i-ī---l-f-n---l-ku-i---?--is--- --ijī----u---። itī k’uts’irī telefoni alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።
‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ ፕላን ናይ ከተማ ስለዘይነበረኒመገዲ ክረክብ ኣይከኣልኩን። ፕላን ናይ ከተማ ስለዘይነበረኒመገዲ ክረክብ ኣይከኣልኩን። 1
itī -’-t-’irī ---e---- ----u-i d-- --s-bi --i----ēru-- ። itī k’uts’irī telefoni alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።
‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ ሙዚቃ ዓው ኢሉ ስለ ዝነበረ ንዕኡ ክርድኦ ኣይከኣልኩን ። ሙዚቃ ዓው ኢሉ ስለ ዝነበረ ንዕኡ ክርድኦ ኣይከኣልኩን ። 1
i-ī --i---h- a-ek------?-ki--bi --ijī nē-u-- ። itī adirasha alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።
‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ ሓደ ታክሲ ክወስድ ኔሩኒ። ሓደ ታክሲ ክወስድ ኔሩኒ። 1
itī --ir-sha al-ku-------k-s-bi-ḥijī --ru---። itī adirasha alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።
‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ ሓደ ፕላን ናይ ከተማ ክገዝእ ኔሩኒ። ሓደ ፕላን ናይ ከተማ ክገዝእ ኔሩኒ። 1
itī -d--a-h--a-e-u-- do?-kisa-i-h--j-----u-ī ። itī adirasha alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።
‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ እቲ ሬድዮ ከጥፍኦ ኔሩኒ። እቲ ሬድዮ ከጥፍኦ ኔሩኒ። 1
i-- -il--- -ay--ke-ema -le--m----?-ki--bi-ḥ-j--nē-u-- ። itī pilani nayi ketema alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።

‫טוב יותר ללמוד שפות זרות בחוץ לארץ!‬

‫מבוגרים מתקשים ללמוד שפות יותר מילדים.‬ ‫התפתחום מוחם כבר הסתיימה.‬ ‫ולכן הוא לא יכול לבנות רשתות חדשות בקלות.‬ ‫אבל גם מבוגרים יכולים ללמוד שפה בצורה טובה!‬ ‫בכדי לעשות זאת, גם צריכים לנסוע לארץ שבה דוברים את השפה.‬ ‫אפשר ללמוד שפה זרה בצורה יעילה מאוד בחוץ לארץ.‬ ‫את העובדה הזאת יודע כל מי שעשה חופשת שפה בעבר.‬ ‫ניתן ללמוד את השפה החדשה הרבה יותר מהר בסביבה הטבעית שלה.‬ ‫מחקר חדש רק הגיע לתוצאה מעניינת.‬ ‫הוא מראה שאת השפה החדשה לומדים בחו‘ל גם אחרת !‬ ‫מוחנו יכול לעבד את השפה החדשה כמו שהוא מעבד שפת אם.‬ ‫חוקרים מאמינים זה מזמן שיש תהליכים שונים ללמידה.‬ ‫ונראה שניסוי חדש מאשר את הטענה הזו.‬ ‫קבוצת משתתפים הייתה צריכה ללמוד שפה מומצאת.‬ ‫חלק מהמשתתפים לקחו חלק בשיעורים רגילים.‬ ‫והמשתתפים האחרים העמידו פנים כאילו הם בחו‘ל.‬ ‫משתתפים אלה היו צריכים להתמצא בסביבה זרה.‬ ‫כל האנשים איתם יצרו קשר דיברו בשפה החדשה.‬ ‫אז המשתתפים בקבוצה הזו לא היו תלמידי שפה רגילים.‬ ‫הם השתייכו לקהילה זרה של דוברים.‬ ‫הם היו חייבים להיעזר במהירות בשפה החדשה.‬ ‫המשתתפים נבחנו לאחר כמה זמן.‬ ‫שתי הקבוצות הראו ידע דומה בשפה החדשה.‬ ‫אך מוחם עיבד את השפה הזרה בצורה אחרת!‬ ‫המשתתפים שלמדו ‘בחו’ל הראו פעילויות מוח מעניינות.‬ ‫מוחם עיבד את הדקדוק של השפה הזרה באותה צורה בה הוא עיבד את השפה שלהם.‬ ‫היה אפשר לזהות את אותם מנגנונים שמשתמשים בהם בשפת האם.‬ ‫חופשת שפה היא הצורה היפה והיעילה ביותר ללמוד!‬