‫שיחון‬

he ‫קריאה וכתיבה‬   »   ti ምንባብን ፣ምጽሓፍን

‫6 [שש]‬

‫קריאה וכתיבה‬

‫קריאה וכתיבה‬

6 [ሽዱሽተ]

6 [shidushite]

ምንባብን ፣ምጽሓፍን

minibabini ፣mits’iḥafini

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני קורא / ת.‬ ኣነ የንብብ። ኣነ የንብብ። 1
min-b--in- ---t--i----ini minibabini ፣mits’iḥafini
‫אני קורא / ת אות.‬ ኣነ ሓደ ፊደል የንብብ። ኣነ ሓደ ፊደል የንብብ። 1
m-niba------mi-s’--̣a-ini minibabini ፣mits’iḥafini
‫אני קורא / ת מילה.‬ ኣነ ሓደ ቃል የንብብ። ኣነ ሓደ ቃል የንብብ። 1
a-e-y-n-bi--። ane yenibibi።
‫אני קורא / ת משפט.‬ ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ የንብብ። ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ የንብብ። 1
a-e yenib---። ane yenibibi።
‫אני קורא / ת מכתב.‬ ኣነ ሓደ ደብዳበ የንብብ። ኣነ ሓደ ደብዳበ የንብብ። 1
a-- --------። ane yenibibi።
‫אני קורא / ת ספר.‬ ኣነ ሓደ መጽሓፍ የንብብ። ኣነ ሓደ መጽሓፍ የንብብ። 1
ane --a----īd-li y-ni-i--። ane ḥade fīdeli yenibibi።
‫אני קורא / ת.‬ ኣነ የንብብ። ኣነ የንብብ። 1
a-e-h-ade f--e-i ---i-ib-። ane ḥade fīdeli yenibibi።
‫את / ה קורא / ת.‬ ንስኻ ተንብብ። ንስኻ ተንብብ። 1
a-- ---de fīd-li-yen-bib-። ane ḥade fīdeli yenibibi።
‫הוא קורא.‬ ንሱ የንብብ። ንሱ የንብብ። 1
a-e -̣a----’--i -en--ib-። ane ḥade k’ali yenibibi።
‫אני כותב / ת.‬ ኣነ እጽሕፍ። ኣነ እጽሕፍ። 1
a-- h-a-e-----i-y---b---። ane ḥade k’ali yenibibi።
‫אני כותב / ת אות.‬ ኣነ ሓደ ፊደል እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ፊደል እጽሕፍ። 1
a-e---ad--k’-l- -e-i--bi። ane ḥade k’ali yenibibi።
‫אני כותב / ת מילה.‬ ኣነ ሓደ ቃል እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ቃል እጽሕፍ። 1
a-e ḥ------lu’i-ḥ--a-i ---i-ibi። ane ḥade milu’i-ḥasabi yenibibi።
‫אני כותב / ת משפט.‬ ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ እጽሕፍ። 1
a-- h-a-e --l-----̣as-bi ye---ib-። ane ḥade milu’i-ḥasabi yenibibi።
‫אני כותב / ת מכתב.‬ ኣነ ሓደ ደብዳበ እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ደብዳበ እጽሕፍ። 1
a----̣ad----lu’--ḥ---b- ------bi። ane ḥade milu’i-ḥasabi yenibibi።
‫אני כותב / ת ספר.‬ ኣነ ሓደ መጽሓፍ እጽሕፍ። ኣነ ሓደ መጽሓፍ እጽሕፍ። 1
a-e ---d--d-bidabe -en---bi። ane ḥade debidabe yenibibi።
‫אני כותב / ת.‬ ኣነ እጽሕፍ። ኣነ እጽሕፍ። 1
a----̣-d--d------e-------bi። ane ḥade debidabe yenibibi።
‫את / ה כותב / ת.‬ ንስኻ ትጽሕፍ። ንስኻ ትጽሕፍ። 1
a---ḥ-de-d--i--be-y------i። ane ḥade debidabe yenibibi።
‫הוא כותב.‬ ንሱ ይጽሕፍ። ንሱ ይጽሕፍ። 1
a-e--̣ade----s-iḥa---yenib-b-። ane ḥade mets’iḥafi yenibibi።

‫אינטרנציונליזמים‬

‫הגלובליזציה לא עוצרת עם השפות.‬ ‫את זה רואים נוכח העלייה במספר ה-‘אינטרנציונליזמים’.‬ ‫אינטרנציונליזמים הם מילים הקיימות במספר שפות.‬ ‫ויש למילים את אותה המשמעות או משמעות דומה.‬ ‫ביטוי המילה הוא לרוב דומה.‬ ‫הם צורת הכתיבה של המלים בדרך כלל דומה.‬ ‫הריבוי של אינטרנציונליזמים מעניין.‬ ‫לא אכפת להם מגבולות.‬ ‫לא מגבולות גאוגרפיים.‬ ‫ובמיוחד לא מגבולות שפתיים.‬ ‫יש מילים שמבינים בכל היבשות.‬ ‫המילה Hotel היא דוגמא טובה לכך.‬ ‫היא קיימת כמעט בכל מקום בעולם.‬ ‫הרבה אינטרנציונליזמים באים מעולם המדע.‬ ‫גם ביטויים טכניים מפיצים את עצמם במהירות ברחבי העולם.‬ ‫לכל האינטרנציונליזמים יש את אותו השורש.‬ ‫הם התפתחו מאותה מילה.‬ ‫אבל רוב האינטרנציונליזמים מבוססים על שאילה.‬ ‫זאת אומרת, המילים פשוט נלקחות משפה אחרת.‬ ‫מעגלים תרבותיים משחקים תפקיד חשוב באימוץ המילה.‬ ‫לכל תרבות יש את המסורות שלה.‬ ‫אז המצאות חדשות לא עובדות בכל מקום.‬ ‫נורמות תרבותיות מחליטות על אימוץ המילים השונות.‬ ‫יש דברים הנמצאים רק בחלקים מסויימים בעולם.‬ ‫דברים אחרים מתפשטים במהירות בכל רחבי העולם.‬ ‫אך רק כשדברים מתפשטים מתפשט גם השם שלהם.‬ ‫בגלל זה אינטרנציונליזמים הם כל כך מעניינים!‬ ‫כשאנחנו מגלים שפות, אנחנו מגלים גם תמיד תרבויות...‬