‫שיחון‬

he ‫קריאה וכתיבה‬   »   ti ምንባብን ፣ምጽሓፍን

‫6 [שש]‬

‫קריאה וכתיבה‬

‫קריאה וכתיבה‬

6 [ሽዱሽተ]

6 [shidushite]

ምንባብን ፣ምጽሓፍን

minibabini ፣mits’iḥafini

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני קורא / ת.‬ ኣነ የንብብ። ኣነ የንብብ። 1
minibabin- ----s---̣---ni minibabini ፣mits’iḥafini
‫אני קורא / ת אות.‬ ኣነ ሓደ ፊደል የንብብ። ኣነ ሓደ ፊደል የንብብ። 1
mi--babin--፣---s’-h-----i minibabini ፣mits’iḥafini
‫אני קורא / ת מילה.‬ ኣነ ሓደ ቃል የንብብ። ኣነ ሓደ ቃል የንብብ። 1
a-e--e--bi-i። ane yenibibi።
‫אני קורא / ת משפט.‬ ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ የንብብ። ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ የንብብ። 1
ane-ye-i-i--። ane yenibibi።
‫אני קורא / ת מכתב.‬ ኣነ ሓደ ደብዳበ የንብብ። ኣነ ሓደ ደብዳበ የንብብ። 1
an- --n-bi-i። ane yenibibi።
‫אני קורא / ת ספר.‬ ኣነ ሓደ መጽሓፍ የንብብ። ኣነ ሓደ መጽሓፍ የንብብ። 1
an- h-ad- ---e-i----ibi--። ane ḥade fīdeli yenibibi።
‫אני קורא / ת.‬ ኣነ የንብብ። ኣነ የንብብ። 1
an--h---e -īdeli-yen-bib-። ane ḥade fīdeli yenibibi።
‫את / ה קורא / ת.‬ ንስኻ ተንብብ። ንስኻ ተንብብ። 1
a-e ḥade f--el--y-nib-b-። ane ḥade fīdeli yenibibi።
‫הוא קורא.‬ ንሱ የንብብ። ንሱ የንብብ። 1
a-e -̣------ali -en-bi-i። ane ḥade k’ali yenibibi።
‫אני כותב / ת.‬ ኣነ እጽሕፍ። ኣነ እጽሕፍ። 1
a-e ḥa---k---- y--ib-bi። ane ḥade k’ali yenibibi።
‫אני כותב / ת אות.‬ ኣነ ሓደ ፊደል እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ፊደል እጽሕፍ። 1
a-- h-ade k-a-- y---bibi። ane ḥade k’ali yenibibi።
‫אני כותב / ת מילה.‬ ኣነ ሓደ ቃል እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ቃል እጽሕፍ። 1
an----ade -i--’i-ḥa---------b-b-። ane ḥade milu’i-ḥasabi yenibibi።
‫אני כותב / ת משפט.‬ ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ እጽሕፍ። 1
a---ḥa---m-lu-i--̣-s-b- y---bi--። ane ḥade milu’i-ḥasabi yenibibi።
‫אני כותב / ת מכתב.‬ ኣነ ሓደ ደብዳበ እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ደብዳበ እጽሕፍ። 1
a-- ḥad--m--u---h-------y--ibibi። ane ḥade milu’i-ḥasabi yenibibi።
‫אני כותב / ת ספר.‬ ኣነ ሓደ መጽሓፍ እጽሕፍ። ኣነ ሓደ መጽሓፍ እጽሕፍ። 1
a-- ḥ--e --bid-b- --nibib-። ane ḥade debidabe yenibibi።
‫אני כותב / ת.‬ ኣነ እጽሕፍ። ኣነ እጽሕፍ። 1
a-- -̣ad--debid-be -en-b---። ane ḥade debidabe yenibibi።
‫את / ה כותב / ת.‬ ንስኻ ትጽሕፍ። ንስኻ ትጽሕፍ። 1
a----̣ade -eb--a------ibib-። ane ḥade debidabe yenibibi።
‫הוא כותב.‬ ንሱ ይጽሕፍ። ንሱ ይጽሕፍ። 1
an--h-ade--et-’-ḥ-f- -e-i-ib-። ane ḥade mets’iḥafi yenibibi።

‫אינטרנציונליזמים‬

‫הגלובליזציה לא עוצרת עם השפות.‬ ‫את זה רואים נוכח העלייה במספר ה-‘אינטרנציונליזמים’.‬ ‫אינטרנציונליזמים הם מילים הקיימות במספר שפות.‬ ‫ויש למילים את אותה המשמעות או משמעות דומה.‬ ‫ביטוי המילה הוא לרוב דומה.‬ ‫הם צורת הכתיבה של המלים בדרך כלל דומה.‬ ‫הריבוי של אינטרנציונליזמים מעניין.‬ ‫לא אכפת להם מגבולות.‬ ‫לא מגבולות גאוגרפיים.‬ ‫ובמיוחד לא מגבולות שפתיים.‬ ‫יש מילים שמבינים בכל היבשות.‬ ‫המילה Hotel היא דוגמא טובה לכך.‬ ‫היא קיימת כמעט בכל מקום בעולם.‬ ‫הרבה אינטרנציונליזמים באים מעולם המדע.‬ ‫גם ביטויים טכניים מפיצים את עצמם במהירות ברחבי העולם.‬ ‫לכל האינטרנציונליזמים יש את אותו השורש.‬ ‫הם התפתחו מאותה מילה.‬ ‫אבל רוב האינטרנציונליזמים מבוססים על שאילה.‬ ‫זאת אומרת, המילים פשוט נלקחות משפה אחרת.‬ ‫מעגלים תרבותיים משחקים תפקיד חשוב באימוץ המילה.‬ ‫לכל תרבות יש את המסורות שלה.‬ ‫אז המצאות חדשות לא עובדות בכל מקום.‬ ‫נורמות תרבותיות מחליטות על אימוץ המילים השונות.‬ ‫יש דברים הנמצאים רק בחלקים מסויימים בעולם.‬ ‫דברים אחרים מתפשטים במהירות בכל רחבי העולם.‬ ‫אך רק כשדברים מתפשטים מתפשט גם השם שלהם.‬ ‫בגלל זה אינטרנציונליזמים הם כל כך מעניינים!‬ ‫כשאנחנו מגלים שפות, אנחנו מגלים גם תמיד תרבויות...‬