‫שיחון‬

he ‫פעילויות בחופשה‬   »   ti ተግባራት ዕርፍቲ

‫48 [ארבעים ושמונה]‬

‫פעילויות בחופשה‬

‫פעילויות בחופשה‬

48 [ኣርብዓን ሸሞንተን]

48 [aribi‘ani shemoniteni]

ተግባራት ዕርፍቲ

tegibarati ‘irifitī

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫האם החוף נקי?‬ እቲ ገምገም ባሕሪ ጽሩይ ድዩ? እቲ ገምገም ባሕሪ ጽሩይ ድዩ? 1
t-giba-at- -i-ifi-ī tegibarati ‘irifitī
‫אפשר לשחות שם?‬ ኣብኡ ክትሕምብስ ትኽእል ዶ? ኣብኡ ክትሕምብስ ትኽእል ዶ? 1
t--------i-‘--if--ī tegibarati ‘irifitī
‫לא מסוכן לשחות שם?‬ ኣብኡ ምሕንባስ ሓደገኛ ዲዩ ኣብኡ ምሕንባስ ሓደገኛ ዲዩ 1
i---g-----m- --h-i-ī---’--u-----yu? itī gemigemi baḥirī ts’iruyi diyu?
‫אפשר לשכור כאן שמשיה?‬ ኣብዚ ሓደ ጽላል ጸሓይ ክትልቃሕ ትኽእል ዶ? ኣብዚ ሓደ ጽላል ጸሓይ ክትልቃሕ ትኽእል ዶ? 1
it- --m-g--i ---̣--ī-ts--r-y- ----? itī gemigemi baḥirī ts’iruyi diyu?
‫אפשר לשכור כאן כסא חוף?‬ ኣብዚ መንበር ክትልቃሕ ትኽእል ዶ? ኣብዚ መንበር ክትልቃሕ ትኽእል ዶ? 1
i-- --mig--- --h------s--r-y- d-yu? itī gemigemi baḥirī ts’iruyi diyu?
‫אפשר לשכור כאן סירה?‬ ኣብዚ ሓደ ጃልባ ክትልቃሕ ትኽእል ዶ ? ኣብዚ ሓደ ጃልባ ክትልቃሕ ትኽእል ዶ ? 1
a---u kit--̣----is--tiẖi-ili --? abi’u kitiḥimibisi tiẖi’ili do?
‫הייתי שמח / ה לגלוש.‬ ”ሰርፍ”(ዓይነት ስፖርት ኣብ ማይ ብማዕበል) ክኸይድ ደልየ። ”ሰርፍ”(ዓይነት ስፖርት ኣብ ማይ ብማዕበል) ክኸይድ ደልየ። 1
a-i’u --t--̣--i---i ----i’----d-? abi’u kitiḥimibisi tiẖi’ili do?
‫הייתי שמח / ה לצלול.‬ ኣነ ኣብ ወሽጢ ማይ ክጠልቕ ደልየ ኣነ ኣብ ወሽጢ ማይ ክጠልቕ ደልየ 1
ab--u-k-------i-isi--i--i-i-i-do? abi’u kitiḥimibisi tiẖi’ili do?
‫הייתי בשמחה עושה סקי מים.‬ ኣነ ቫሳ-ሺ ክኸይድ ደልየ። ኣነ ቫሳ-ሺ ክኸይድ ደልየ። 1
a-i’u-m--̣-n-b-----̣-de--n-a--ī-u abi’u miḥinibasi ḥadegenya dīyu
‫אפשר לשכור גלשן?‬ ኣብዚ „ሰርፍ ቦርድ“ ክትኻረ ትኽእል ዶ? ኣብዚ „ሰርፍ ቦርድ“ ክትኻረ ትኽእል ዶ? 1
abi-u m----nib--i-h-ad-ge-ya-d--u abi’u miḥinibasi ḥadegenya dīyu
‫אפשר לשכור ציוד צלילה?‬ ኣብዚ ናይ ምጥሓሊ ክዳውቲ ክትኻረ ትኽእል ዶ? ኣብዚ ናይ ምጥሓሊ ክዳውቲ ክትኻረ ትኽእል ዶ? 1
a-i-u--iḥini-a-i ḥ-de---ya--ī-u abi’u miḥinibasi ḥadegenya dīyu
‫אפשר לשכור מגלשי מים?‬ ናይ ቫሳ-ሺ ናውቲ ክትኻረ ትኽእል ዶ? ናይ ቫሳ-ሺ ናውቲ ክትኻረ ትኽእል ዶ? 1
abizī--̣a-- ---i-ali ts---̣a-i --ti--k-ah---ti-̱----- do? abizī ḥade ts’ilali ts’eḥayi kitilik’aḥi tiẖi’ili do?
‫אני מתחיל.‬ ኣነ ጌና ጀማሪ እየ። ኣነ ጌና ጀማሪ እየ። 1
a--zī-ḥad--t--il-li -s’--̣ayi---t--ik--h-i-t--̱i---i --? abizī ḥade ts’ilali ts’eḥayi kitilik’aḥi tiẖi’ili do?
‫אני בינוני.‬ ኣነ ማእከላይ ክእለት ኣሎኒ። ኣነ ማእከላይ ክእለት ኣሎኒ። 1
a-izī h-----ts’-la---t--e-̣ayi--i-il---a--i-t----’------? abizī ḥade ts’ilali ts’eḥayi kitilik’aḥi tiẖi’ili do?
‫יש לי ניסיון.‬ ኣነ ብዛዕብኡ ኣፍልጦ ኣሎኒ። ኣነ ብዛዕብኡ ኣፍልጦ ኣሎኒ። 1
abiz- men-b-r- -i--li-----i t-----ili--o? abizī meniberi kitilik’aḥi tiẖi’ili do?
‫היכן נמצאת מעלית הסקי?‬ ስኪ ሊፍት ኣበይ ኣሎ? ስኪ ሊፍት ኣበይ ኣሎ? 1
ab-zī--eni-eri ---il--’a-̣----ẖi’i-i d-? abizī meniberi kitilik’aḥi tiẖi’ili do?
‫האם יש איתך מגלשי סקי?‬ ስኪ ኣሎካ ዶ ስኪ ኣሎካ ዶ 1
abiz- m--i---i ki-i-i---ḥi-ti-̱i’i-i d-? abizī meniberi kitilik’aḥi tiẖi’ili do?
‫האם יש איתך נעלי סקי?‬ ና ይ በረድ መኼዲ ጫማ ተማሊካ ዶ? ና ይ በረድ መኼዲ ጫማ ተማሊካ ዶ? 1
a-i-ī -̣-de ja--b- k-t----’ah-i -i-----l---o ? abizī ḥade jaliba kitilik’aḥi tiẖi’ili do ?

‫שפת התמונות‬

‫יש אמרה גרמנית האומרת: תמונה אחת שווה אלף מילים.‬ ‫זאת אומרת שתמונות מבינים יותר משפה.‬ ‫תמונות גם יכולות להעביר רגשות טוב יותר.‬ ‫בגלל זה משתמשים בהרבה תמונות בפרסומות.‬ ‫תמונות מתפקדות בצורה שונה מהשפה.‬ ‫הן מראות לנו מספר דברים בו זמנים ופועלים בתור יחידה אחת.‬ ‫זאת אומרת שכל המרכיבים של התמונה נותנים רושם אחד.‬ ‫בשפה צריכים הרבה יותר מילים.‬ ‫אך תמונות ושפה שייכים יחדיו.‬ ‫אנחנו צריכים שפה, בכדי לתאר תמונות.‬ ‫ולהפך, אפשר להסביר טקסטים בעזרת תמונות.‬ ‫הקשר בין תמונות לשפה נלמד על ידי בלשנים.‬ ‫אך השאלה נותרת בעינה, האם התמונות מהוות מהוות שפה משלהן?‬ ‫כשמצלמים משהו בסרט אז אנחנו יכולים לראות את התמונות.‬ ‫אך אמירת הסרט אינה מוחשית.‬ ‫כשתמונה אמורה לשרת כשפה אז היא אמורה להיות מוחשית.‬ ‫ככל שהיא מראה פחות, כך המסר שלה ברור יותר.‬ ‫דוגמא טובה לכך הן פיקטוגרמות.‬ ‫פקטוגרמות הן סמלים פשוטים וברורים.‬ ‫הן מחליפות את השפה המדוברת, אז הן מהוות סוג של תקשורת חזותית.‬ ‫את הפקטוגרמה האוסרת עישון מכירים כולנו.‬ ‫היא מראה סיגריה וקו שעובר דרכה.‬ ‫תמונות נהיות לחשובות יותר דרך הגלובליזציה.‬ ‫אבל גם את שפת התמונות צריך ללמוד.‬ ‫היא לא מובנת בכל רחבי העולם, גם אם רבים חושבים כך.‬ ‫כי התרבות שלנו משפיעה על הבנתנו לתמונות.‬ ‫מה שאנחנו רואים תלוי בהרבה גורמים שונים.‬ ‫יש אנשים שלא רואים סיגריה, אלא רק קווים שחורים.‬