‫שיחון‬

he ‫ניקוי הבית‬   »   ti ምጽራይ ገዛ

‫18 [שמונה עשרה]‬

‫ניקוי הבית‬

‫ניקוי הבית‬

18 [ዓሰርተሸሞንተ]

18 [‘aseriteshemonite]

ምጽራይ ገዛ

mits’irayi geza

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫היום יום שבת.‬ ሎሚ ቀዳም እዩ። ሎሚ ቀዳም እዩ። 1
mits-ir-y- ---a mits’irayi geza
‫היום יש לנו זמן.‬ ሎሚ ግዜ ኣሎና። ሎሚ ግዜ ኣሎና። 1
mit-’----i --za mits’irayi geza
‫היום אנחנו מנקים את הבית.‬ ሎሚ ነቲ መንበሪ ገዛ ከነጽሪ ኢና። ሎሚ ነቲ መንበሪ ገዛ ከነጽሪ ኢና። 1
lomī -’ed-------። lomī k’edami iyu።
‫אני מנקה את חדר האמבטיה.‬ ኣነ ነቲ (ክፍሊ-)መሕጸቢ ከጽሪ እየ። ኣነ ነቲ (ክፍሊ-)መሕጸቢ ከጽሪ እየ። 1
lo-ī ---da----yu። lomī k’edami iyu።
‫בעלי רוחץ את המכונית.‬ ሰብኣየይ ነታ መኪና ይሓጽባ እዩ። ሰብኣየይ ነታ መኪና ይሓጽባ እዩ። 1
lom- ----am- -yu። lomī k’edami iyu።
‫הילדים מנקים את האופניים.‬ እቶም ቆልዑ ንብሽግለታታት የጽሩዮም እዮም። እቶም ቆልዑ ንብሽግለታታት የጽሩዮም እዮም። 1
l-mī ------lona። lomī gizē alona።
‫סבתא משקה את הפרחים.‬ ኣደይ ዓባይ ንዕንባባታት ከተስትዮ ኢያ ። ኣደይ ዓባይ ንዕንባባታት ከተስትዮ ኢያ ። 1
l-mī-g--ē-a---a። lomī gizē alona።
‫הילדים מסדרים את חדר הילדים.‬ እቶም ቆልዑ ንክፍሎም ይሰርዑ(የለዓዕልዎ) እዮም። እቶም ቆልዑ ንክፍሎም ይሰርዑ(የለዓዕልዎ) እዮም። 1
l--ī -iz- --o-a። lomī gizē alona።
‫בעלי מסדר את שולחן הכתיבה שלו.‬ ሰብኣየይ ንጠረበዛኡ ይሰርዖ (ክለዓዕሎ)እዩ። ሰብኣየይ ንጠረበዛኡ ይሰርዖ (ክለዓዕሎ)እዩ። 1
l--- --t--m---b--- --z--k-nets-----ī-a። lomī netī meniberī geza kenets’irī īna።
‫אני שם / ה את הכביסה במכונת כביסה.‬ ክዳውንቲ ኣብ መሕጸቢት የእትዎም እየ። ክዳውንቲ ኣብ መሕጸቢት የእትዎም እየ። 1
l-m----t- meniberī -e-- ke-----irī ---። lomī netī meniberī geza kenets’irī īna።
‫אני תולה את הכביסה.‬ ኣነ ነቲ ክዳውንቲ ይሰጥሖም እየ። ኣነ ነቲ ክዳውንቲ ይሰጥሖም እየ። 1
l--- --tī--eni---ī g-z- -en---’-r- ī--። lomī netī meniberī geza kenets’irī īna።
‫אני מגהץ / צת את הבגדים הנקיים.‬ ኣነ ነቲ ክዳውንቲ የስታርሮም እየ። ኣነ ነቲ ክዳውንቲ የስታርሮም እየ። 1
a-- netī-(-i--lī-)----------- -----ir--i--። ane netī (kifilī-)meḥits’ebī kets’irī iye።
‫החלונות מלוכלכים.‬ እቶም መሳኹቲ ርሳሕት እዮም። እቶም መሳኹቲ ርሳሕት እዮም። 1
a-e-n-------fi----m--̣-ts--bī-ke-s’i---i-e። ane netī (kifilī-)meḥits’ebī kets’irī iye።
‫הרצפה מלוכלכת.‬ እቲ መሬት ርሳሕ እዩ። እቲ መሬት ርሳሕ እዩ። 1
a---n--- (----lī----h-it--e-- -e-s--r- -y-። ane netī (kifilī-)meḥits’ebī kets’irī iye።
‫הכלים מלוכלכים.‬ እቲ ኣቕሑ -ምግቢ ርሳሕ እዩ። እቲ ኣቕሑ -ምግቢ ርሳሕ እዩ። 1
se-i’a---i n-ta ---ī---y--̣a-s’--- iy-። sebi’ayeyi neta mekīna yiḥats’iba iyu።
‫מי מנקה את החלונות?‬ ነቲ መሳኹቲ መን እዩ ዘጸርዮ? ነቲ መሳኹቲ መን እዩ ዘጸርዮ? 1
sebi-a-eyi ---a ----na y-ḥ----i-- ---። sebi’ayeyi neta mekīna yiḥats’iba iyu።
‫מי שואב אבק?‬ መን እዩ ዶሮና ዘልግስ? መን እዩ ዶሮና ዘልግስ? 1
se-i’----i n-t--m-kī------̣ats-i-a iyu። sebi’ayeyi neta mekīna yiḥats’iba iyu።
‫מי שוטף את הכלים?‬ መን እዩ ኣቕሑ ምግቢ ዝሓጽብ? መን እዩ ኣቕሑ ምግቢ ዝሓጽብ? 1
itom- k’o-i‘u -i--s--g--et-t-ti-yets’iruyo-i-iy--i። itomi k’oli‘u nibishigiletatati yets’iruyomi iyomi።

‫למידה מוקדמת‬

‫שפות זרות נהיות היום ליותר ויותר חשובות.‬ ‫זה גם תקף לגבי החיים המקצועיים.‬ ‫אז מספר האנשים הלומדים שפות זרות גדל כל הזמן.‬ ‫הרבה הורים גם רוצים שילדיהם ילמדו שפות.‬ ‫והכי טוב כבר בגילאים המוקדמים.‬ ‫יש הרבה בתי ספר יסודיים בינלאומיים ברחבי העולם.‬ ‫גם גנים עם חינוך רב-שפתי נהיים ליותר ויותר פופולריים.‬ ‫יש הרבה יתרונות להתחלה עם הלמידה בגיל כל כך מוקדם.‬ ‫וזה קשור להתפתחות המוח שלנו.‬ ‫אזורי מוח האחראים על עיבוד שפה נבנים עד לגיל 4.‬ ‫הרשתות העצביות האלה עוזרים לנו עם הלמידה.‬ ‫מאוחר יותר נהיה קשה יותר לבנות מבנים חדשים במוח.‬ ‫קשה יותר לילדים מבוגרים יותר ולמבוגרים ללמוד שפות.‬ ‫בגלל זה אנחנו צריכים לעזור להתפתחות המוקדמת של המוח שלנו.‬ ‫בקצרה: ככל שצעיר יותר, כך טוב יותר.‬ ‫יש גם אנשים שמבקרים את הלמידה המוקדמת.‬ ‫הם פוחדים שריבוי שפות יכול להיות יותר מדי לילדים קטנים.‬ ‫חוץ מזה יש את הסכנה שהם לא ילמדו אף שפה בצורה טובה.‬ ‫אך חוקרים חושבים שאין בסיס לטענות האלה.‬ ‫רוב הלשונאים והנוירופסיכולוגים אופטימיים.‬ ‫מחקריהם בנושא הראו תוצאות חיוביות.‬ ‫בדרך כלל כיף לילדים בשיעורי שפות.‬ ‫ו: כשילדים לומדים שפות, הם גם חושבים על השפה.‬ ‫כך הם יכולים להתוודע לשפת האם שלהם דרך שפות זרות.‬ ‫הם ירוויחו לאורך כל חייהם מהידע הזה בשפתות.‬ ‫יכול להיות שאפילו טוב יותר להתחיל עם שפות קשות.‬ ‫כי המוח בילדות לומד מהר יותר ובאופן אינטואיטיבי.‬ ‫לא חשוב לו אם הוא מאחסן hello, ciao או néih hóu !‬