‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   ti ናይ ዋንነት ቃላት 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [ሱሳንሽዱሽተን]

66 [susanishidushiteni]

ናይ ዋንነት ቃላት 1

nayi wanineti k’alati 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני – שלי‬ ኣነ - ናተይ ኣነ - ናተይ 1
n-yi-w-ni-eti k--la-i 1 nayi wanineti k’alati 1
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ ናተይ መፍትሕ ሲነዮ ። ናተይ መፍትሕ ሲነዮ ። 1
na-- wani-eti-k-----i-1 nayi wanineti k’alati 1
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ ናተይ ቲከት (ትኬተይ) ሲነዮ ። ናተይ ቲከት (ትኬተይ) ሲነዮ ። 1
ane - -a-e-i ane - nateyi
‫את / ה – שלך‬ ንስኻ - ናትካ ንስኻ - ናትካ 1
ane-- ---e-i ane - nateyi
‫מצאת את המפתח שלך?‬ መፍትሕካ ረኺብካዮ ዶ? መፍትሕካ ረኺብካዮ ዶ? 1
a---- ----yi ane - nateyi
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ ቲኬትካ ረኺብካዮ ዶ? ቲኬትካ ረኺብካዮ ዶ? 1
na---i---fi-ih----ī-ey- ። nateyi mefitiḥi sīneyo ።
‫הוא – שלו‬ ንሱ - ንሳ ንሱ - ንሳ 1
n-te-i-m---tih-i -----o ። nateyi mefitiḥi sīneyo ።
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ መፍትሑ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? መፍትሑ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? 1
n-t--- me---ih-i sī-ey--። nateyi mefitiḥi sīneyo ።
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ ቲኬቱ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? ቲኬቱ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? 1
n--e-i--ī--ti --i-ēt--i--s-ne-- ። nateyi tīketi (tikēteyi) sīneyo ።
‫היא – שלה‬ ንሳ - ናታ ንሳ - ናታ 1
na--yi--ī-e-i (--kēt-y-- -------። nateyi tīketi (tikēteyi) sīneyo ።
‫הכסף שלה אבד.‬ ገንዘባ ጠፊኡ። ገንዘባ ጠፊኡ። 1
n--e-i----e-i-(tik-teyi) ----yo-። nateyi tīketi (tikēteyi) sīneyo ።
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ ክርዲት ካርዳ‘ውን ጠፊኡ። ክርዲት ካርዳ‘ውን ጠፊኡ። 1
ni-i--a-- nat--a nisiẖa - natika
‫אנחנו – שלנו‬ ንሕና - ናትና ንሕና - ናትና 1
ni-ih-a-- n--ika nisiẖa - natika
‫סבא שלנו חולה.‬ ኣቦሓጎና ሓሚሙ ኣሎ። ኣቦሓጎና ሓሚሙ ኣሎ። 1
n-siẖa - nati-a nisiẖa - natika
‫סבתא שלנו בריאה.‬ ዓባይና ጥዕና ኣለዋ። ዓባይና ጥዕና ኣለዋ። 1
m-fiti----a---ẖ---kay- --? mefitiḥika reẖībikayo do?
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ ንስኻትኩም - ናትኩም ንስኻትኩም - ናትኩም 1
m----i---k- r-h--b-k-y---o? mefitiḥika reẖībikayo do?
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ ቆልዑ፥ ባባኹም ኣበይ ኣሎ? ቆልዑ፥ ባባኹም ኣበይ ኣሎ? 1
m--itih--k- --h-ī-i---- --? mefitiḥika reẖībikayo do?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ ቆልዑ፥ ማማኹም ኣበይ ኣላ? ቆልዑ፥ ማማኹም ኣበይ ኣላ? 1
t--ēt--- --ẖībi-a-o do? tīkētika reẖībikayo do?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬