‫שיחון‬

he ‫שלילה 2‬   »   ti ኣሉታ 2

‫65 [שישים וחמש]‬

‫שלילה 2‬

‫שלילה 2‬

65 [ሱሳንሓሙሽተን]

65 [susaniḥamushiteni]

ኣሉታ 2

aluta 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫הטבעת יקרה?‬ እቲ ቀለቤት ክቡር ድዩ? እቲ ቀለቤት ክቡር ድዩ? 1
alu-- 2 aluta 2
‫לא, היא עולה רק מאה יורו.‬ ኖ፣ ሚእቲ ኦይሮ ጥራይ ኢዩ ዋግኡ። ኖ፣ ሚእቲ ኦይሮ ጥራይ ኢዩ ዋግኡ። 1
a--ta-2 aluta 2
‫אבל יש לי רק חמישים.‬ ኣነ ግን ሓምሳ ጥራይ ኣለኒ። ኣነ ግን ሓምሳ ጥራይ ኣለኒ። 1
it---’-le---- ---u-i-di-u? itī k’elebēti kiburi diyu?
‫סיימת כבר?‬ ወዲእካ ዲኻ? ወዲእካ ዲኻ? 1
i-ī -’-l-b--- --bu-- di-u? itī k’elebēti kiburi diyu?
‫לא, עדיין לא.‬ ኖ ጌና ኣይወድኣኹን። ኖ ጌና ኣይወድኣኹን። 1
i------le---i---b--i d--u? itī k’elebēti kiburi diyu?
‫אבל אני כבר מסיים.‬ ግን ሕጂ ክውድእ‘የ። ግን ሕጂ ክውድእ‘የ። 1
no- m--i-ī-oy--- -’---yi-----w---’u። no፣ mī’itī oyiro t’irayi īyu wagi’u።
‫את / ה רוצה עוד מרק?‬ መረቕ ትደሊ ዲኻ። መረቕ ትደሊ ዲኻ። 1
no- --’i----yi----’--ay- īy- wag---። no፣ mī’itī oyiro t’irayi īyu wagi’u።
‫לא, אני לא רוצה.‬ ኖ መረቕ ኣይደለኹን። ኖ መረቕ ኣይደለኹን። 1
no፣ m---tī ---r----ir-yi---- --gi’-። no፣ mī’itī oyiro t’irayi īyu wagi’u።
‫אבל אני רוצה גלידה.‬ ግን ሓንቲ ኣይስ-ክሪም ግን ሓንቲ ኣይስ-ክሪም 1
a---gi-i--̣-mi-- --ir-yi-a-en-። ane gini ḥamisa t’irayi alenī።
‫את / ה גר / ה כאן כבר הרבה זמן?‬ ኣብዚ ነዊሕ ጌርካ ዲኻ? ኣብዚ ነዊሕ ጌርካ ዲኻ? 1
a-e -i-i----m--a-t’i---i--len-። ane gini ḥamisa t’irayi alenī።
‫לא, רק חודש אחד.‬ ኖ፣ ሓደ ወርሒ ጥራይ። ኖ፣ ሓደ ወርሒ ጥራይ። 1
an- gi-i ḥam--a t’i---- alen-። ane gini ḥamisa t’irayi alenī።
‫אבל אני כבר מכיר / ה הרבה אנשים.‬ ግን ንብዙሓት ሰባት እየ ዝፈልጥ። ግን ንብዙሓት ሰባት እየ ዝፈልጥ። 1
wedī’--a--ī-̱a? wedī’ika dīẖa?
‫את / ה נוסע / ת מחר הביתה?‬ ጽባሕ ንገዛኻ ትኸይድ ዲኻ? ጽባሕ ንገዛኻ ትኸይድ ዲኻ? 1
we--’-k- -īẖ-? wedī’ika dīẖa?
‫לא, רק בסוף השבוע.‬ ኖ፣ ኣብ ቀዳመ-ሰንበት። ኖ፣ ኣብ ቀዳመ-ሰንበት። 1
w--ī-i-a-d--̱-? wedī’ika dīẖa?
‫אבל אני חוזר / ת כבר ביום ראשון.‬ ግን ሰንበት ክምለስ‘የ። ግን ሰንበት ክምለስ‘የ። 1
no g-------w-di’a--u--። no gēna ayiwedi’aẖuni።
‫האם בתך כבר בוגרת?‬ ጋልካ ዓባይ ድያ? ጋልካ ዓባይ ድያ? 1
no-g--a--yi-e--’-h----። no gēna ayiwedi’aẖuni።
‫לא, היא בת שבע עשרה בלבד.‬ ኣይኮነትን ጌና ዓሰርተሸውዓተ ኢያ ዘላ። ኣይኮነትን ጌና ዓሰርተሸውዓተ ኢያ ዘላ። 1
n----n- ayiw-d--ah--n-። no gēna ayiwedi’aẖuni።
‫אבל יש לה כבר חבר.‬ ግን ከኣ ሓደ ዓርኪ ኣለዋ ። ግን ከኣ ሓደ ዓርኪ ኣለዋ ። 1
gini h--jī ki-i-i-i‘y-። gini ḥijī kiwidi’i‘ye።

‫מה שמילים מספרות לנו‬

‫יש מליוני ספרים ברחבי העולם.‬ ‫לא ידוע כמה ספרים נכתבו עד כה.‬ ‫הרבה מידע שמור בספרים האלה.‬ ‫אם יכל מישהו לקרוא את כולם, אז הוא היה יודע הרבה על החיים.‬ ‫כי ספרים מראים לנו איך עולמנו משתנה.‬ ‫לכל תקופה יש את הספרים שלה.‬ ‫בהם אפשר לזהות את מה שהיה חשוב לאנשים.‬ ‫לצערנו, אף אחד לא יכול לקרוא את כל הספרים.‬ ‫אך טכניקות מודרניות יכולות לעזור לנו לחקור ספרים.‬ ‫דרך הדיגיטליזציה אנחנו יכולים לשמור ספרים כמו נתונים.‬ ‫ולאחר מכן לנתח את התוכן המצוי בהם.‬ ‫כך רואים מדעני שפות איך השפה שלנו משתנה.‬ ‫מה שעוד יותר מעניין הוא לספור את התדירות של מילים שונות.‬ ‫בשיטה הזו אנחנו יכולים לזהות את החשיבות של דברים מסוימים.‬ ‫מדענים חקרו יותר מ-5 מליוני ספרים.‬ ‫אלה היו ספרים מהחמש מאות שנים שעברו.‬ ‫ובסך הכל נותחו כ-500 מליארדי מילים.‬ ‫תדירות המילים מראה את ההבדל בין חיינו עכשיו לאיך אנשים חיו בעבר.‬ ‫רעיונות ומגמות משתקפות מהשפה שלהם.‬ ‫המילה גברים למשל, איבדה מחשיבותה.‬ ‫משתמשים בה הרבה פחות היום.‬ ‫מצד שני, גדלה תדירות השימוש במילה נשים .‬ ‫גם את מה שאנחנו אוהבים לאכול אפשר לראות במילים.‬ ‫המילה גלידה הייתה מאוד חשובה בשנות ה-50.‬ ‫ולאחר מכן היו המילים פיצה ו- פסטה באופנה.‬ ‫כבר כמה שנים שהמונח סושי חולש.‬ ‫אך יש חדשות טובות לכל ידידי השפות...‬ ‫שפתנו מקבלת מילים חדשות בכל שנה!‬