‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   ti ምኽንያት ምሃብ 1

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [ሰብዓንሓሙሽተን]

75 [sebi‘aniḥamushiteni]

ምኽንያት ምሃብ 1

miẖiniyati mihabi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ስለምንታይ ዘይትመጹ? ስለምንታይ ዘይትመጹ? 1
miẖ-niy----mih-b--1 miẖiniyati mihabi 1
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ ኣዝዩ ሕማቕ ኩነታት ኣየር ኣሎ። ኣዝዩ ሕማቕ ኩነታት ኣየር ኣሎ። 1
mih--ni-at----h-b- 1 miẖiniyati mihabi 1
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ ኩነታት ኣየር ሕማቕ ስለዘሎ ኣይመጽእን‘የ ። ኩነታት ኣየር ሕማቕ ስለዘሎ ኣይመጽእን‘የ ። 1
sileminita---zeyiti---s-u? sileminitayi zeyitimets’u?
‫מדוע הוא לא בא?‬ ንሱ ስለምንታይ ኢዩ ዘይመጽእ? ንሱ ስለምንታይ ኢዩ ዘይመጽእ? 1
si-e---i-a----ey--ime---u? sileminitayi zeyitimets’u?
‫הוא לא הוזמן.‬ ንሱ ኣይተዓደመን ። ንሱ ኣይተዓደመን ። 1
s-le-i-it--i-z-yi---e-s’u? sileminitayi zeyitimets’u?
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ ስለዘይተዓደመ ኣይመጽእን እዩ፣ ። ስለዘይተዓደመ ኣይመጽእን እዩ፣ ። 1
aziy---̣----̱-i-k-net-ti----r- a--። aziyu ḥimaḵ’i kunetati ayeri alo።
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ንስኻ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትመጽእ? ንስኻ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትመጽእ? 1
a-iy--h-i-a-̱---k--eta-- a-er--a-o። aziyu ḥimaḵ’i kunetati ayeri alo።
‫אין לי זמן.‬ ኣነ ግዜ የብለይን። ኣነ ግዜ የብለይን። 1
azi-u-ḥ-ma-̱-i kune-a-i-a--ri-a--። aziyu ḥimaḵ’i kunetati ayeri alo።
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ ኣነ ግዜ ስለዘይብለይ ኣይመጽእን‘የ፣ ። ኣነ ግዜ ስለዘይብለይ ኣይመጽእን‘የ፣ ። 1
k-net-t--ay-ri-h--mak-’- sile--l- -yime-s--’--i-ye ። kunetati ayeri ḥimaḵ’i silezelo ayimets’i’ini‘ye ።
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትጸንሕ? ስለምንታይ ኢኻ ዘይትጸንሕ? 1
k--e--t- ---ri----m-ḵ’- --le-el----i-----i--n-‘ye-። kunetati ayeri ḥimaḵ’i silezelo ayimets’i’ini‘ye ።
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ኣነ ጌና ክሰርሕ ኣለኒ። ኣነ ጌና ክሰርሕ ኣለኒ። 1
k--et----a-e-i-ḥi---̱-- -ile-el--a--m-t-’---ni--e ። kunetati ayeri ḥimaḵ’i silezelo ayimets’i’ini‘ye ።
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ኣነ ኣይጸንሕን መኽንያቱ ጌና ክሰርሕ ስለዘሎኒ። ኣነ ኣይጸንሕን መኽንያቱ ጌና ክሰርሕ ስለዘሎኒ። 1
nis- sile-in--a---īyu ----me-s-i’i? nisu sileminitayi īyu zeyimets’i’i?
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ ስለምንታይ ትኸዱ ኣሎኹም? ስለምንታይ ትኸዱ ኣሎኹም? 1
n-su sil--in-t----īy--z-y--ets----? nisu sileminitayi īyu zeyimets’i’i?
‫אני עייף / ה.‬ ደኺመ ኣሎኹ። ደኺመ ኣሎኹ። 1
nis- -ile-i-i--yi-īyu-ze-ime-s--’i? nisu sileminitayi īyu zeyimets’i’i?
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ ደኺመ ስለዘሎኹ ክኸይድ‘የ ። ደኺመ ስለዘሎኹ ክኸይድ‘የ ። 1
ni-- -y-te-ade-e---። nisu ayite‘ademeni ።
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ስለምንታይ ድኣ ሕጂ ትኸዱ? ስለምንታይ ድኣ ሕጂ ትኸዱ? 1
n-s- ay-t-‘a-e-en--። nisu ayite‘ademeni ።
‫כבר מאוחר.‬ ግዜ መስዩ ኢዩ ። ግዜ መስዩ ኢዩ ። 1
n-su-ay-te----me-i-። nisu ayite‘ademeni ።
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ መስዩ ስለ ዝኾነ ክኸይድ እየ ። መስዩ ስለ ዝኾነ ክኸይድ እየ ። 1
s-leze-ite‘---m--a--m---’i’--i--yu፣ ። silezeyite‘ademe ayimets’i’ini iyu፣ ።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬