‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   hy ինչ որ բան հիմնավորել 1

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [յոթանասունհինգ]

75 [yot’anasunhing]

ինչ որ բան հիմնավորել 1

inch’ vor ban himnavorel 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ Ինչու՞ չեք գալիս: Ինչու՞ չեք գալիս: 1
i--h’-v-r---n h--nav--el 1 inch’ vor ban himnavorel 1
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ Եղանակը վատն է: Եղանակը վատն է: 1
i-ch--v---ban-h---a-or-l 1 inch’ vor ban himnavorel 1
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ Ես չեմ գալիս, որովհետև եղանակը վատն է: Ես չեմ գալիս, որովհետև եղանակը վատն է: 1
Inc--u------ek’-g--is Inch’u՞ ch’yek’ galis
‫מדוע הוא לא בא?‬ Ինչու՞ չէ նա գալիս: Ինչու՞ չէ նա գալիս: 1
In---u---h-yek--galis Inch’u՞ ch’yek’ galis
‫הוא לא הוזמן.‬ Նա հրավիրված չէ: Նա հրավիրված չէ: 1
Inc--u՞--h--e-- -a-is Inch’u՞ ch’yek’ galis
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ Նա չի գալիս, որովհետև նա հրավիրված չէ: Նա չի գալիս, որովհետև նա հրավիրված չէ: 1
Yeg-a-aky vatn-e Yeghanaky vatn e
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ Ինչու՞ չես գալիս: Ինչու՞ չես գալիս: 1
Yeg-a---y-va-- e Yeghanaky vatn e
‫אין לי זמן.‬ Ես ժամանակ չունեմ: Ես ժամանակ չունեմ: 1
Ye--ana-- -a-- e Yeghanaky vatn e
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ Ես չեմ գալիս, որովհետև ժամանակ չունեմ: Ես չեմ գալիս, որովհետև ժամանակ չունեմ: 1
Yes---’yem --lis,-vorov-e----y-----a---v-tn-e Yes ch’yem galis, vorovhetev yeghanaky vatn e
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ Ինչու՞ չես մնում: Ինչու՞ չես մնում: 1
Y-s-c--ye--g---s- v--ov--tev-y-ghana-- v-t--e Yes ch’yem galis, vorovhetev yeghanaky vatn e
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ Ես պետք է դեռ աշխատեմ: Ես պետք է դեռ աշխատեմ: 1
Y----h’-em-g---s---orovhetev---g---aky -a-- e Yes ch’yem galis, vorovhetev yeghanaky vatn e
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ Ես չեմ մնում, որովհետև ես պետք է դեռ աշխատեմ: Ես չեմ մնում, որովհետև ես պետք է դեռ աշխատեմ: 1
Inc-’u՞ ---e-n- --l-s Inch’u՞ ch’e na galis
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ Ինչու՞ եք արդեն գնում: Ինչու՞ եք արդեն գնում: 1
In-h-u----’- -- --lis Inch’u՞ ch’e na galis
‫אני עייף / ה.‬ Ես հոգնած եմ: Ես հոգնած եմ: 1
Inch’-՞ -h-e----g-lis Inch’u՞ ch’e na galis
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ Ես գնում եմ, որովհետև հոգնած եմ: Ես գնում եմ, որովհետև հոգնած եմ: 1
Na --av-rvat--c--e Na hravirvats ch’e
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ Ինչու՞ եք արդեն գնում: Ինչու՞ եք արդեն գնում: 1
N-----virv-t---h’e Na hravirvats ch’e
‫כבר מאוחר.‬ Արդեն ուշ է: Արդեն ուշ է: 1
Na-----i-va-s c--e Na hravirvats ch’e
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ Ես գնում եմ, որովհետև արդեն ուշ է: Ես գնում եմ, որովհետև արդեն ուշ է: 1
N---h-- gali-,----------v--- h------at- -h-e Na ch’i galis, vorovhetev na hravirvats ch’e

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬