‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   ar ‫إبداء الأسباب 1‬

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫75 [خمسة وسبعون]

75 [khmasat wasabeuna]

‫إبداء الأسباب 1‬

ibdā’ al-asbāb 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ערבית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ لماذا لا تأتي؟ لماذا لا تأتي؟ 1
lim--hā----t--tī? limādhā lā ta’tī?
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ الطقس سيء للغاية. الطقس سيء للغاية. 1
al--aq--say-i--l-l---yah. al-ṭaqs sayyi’ lilghāyah.
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ لن آتي لأن الطقس سيئ جداً. لن آتي لأن الطقس سيئ جداً. 1
l-n ā--ī---’---a-a----q- -ay--- -i---n. lan ā’tī li’anna al-ṭaqs sayyi’ jiddan.
‫מדוע הוא לא בא?‬ لماذا لا يأتي؟ لماذا لا يأتي؟ 1
l---dhā-l- --’tī? limādhā lā ya’tī?
‫הוא לא הוזמן.‬ هو غير مدعو. هو غير مدعو. 1
h--- ---yr ma-‘ū. huwa ghayr mad‘ū.
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ إنه لا يأتي لأنه غير مدعو. إنه لا يأتي لأنه غير مدعو. 1
i-nah-lā-y-’tī-------ah -ha-r-m---ū. innah lā ya’tī li’annah ghayr mad‘ū.
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ لماذا لا تأتي؟ لماذا لا تأتي؟ 1
l--ā--ā ----a’tī? limādhā lā ta’tī?
‫אין לי זמן.‬ ليس لدي وقت. ليس لدي وقت. 1
l---------yy- -aqt. laysa ladayya waqt.
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ لن آتي لأنني لا أملك الوقت. لن آتي لأنني لا أملك الوقت. 1
la--ā’-- -i-a--ī ---a-li-----wa-t. lan ā’tī li’annī lā amlik al-waqt.
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ لماذا لا تبقى؟ لماذا لا تبقى؟ 1
li--d-- lā --bqā? limādhā lā tabqā?
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ لا يزال يتعين علي أن أعمل. لا يزال يتعين علي أن أعمل. 1
lā ----l -a-a-a-yan--al-y-a a----m--. lā yazāl yata‘ayyan ‘alayya an a‘mal.
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ لن أبقى لأنني لا أزال بحاجة إلى العمل. لن أبقى لأنني لا أزال بحاجة إلى العمل. 1
l-- -b----i’-nna-ī-------āl b-āj-t---l- -l-‘amal. lan abqā li’annanī lā yazāl bḥājati ilā al-‘amal.
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ لماذا تغادر بالفعل؟ لماذا تغادر بالفعل؟ 1
l-mādh- t--h---r -i--f--l? limādhā tughādir bil-fi‘l?
‫אני עייף / ה.‬ أنا متعب. أنا متعب. 1
a------a‘-b. ana muta‘ab.
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ سأرحل لأنني متعب. سأرحل لأنني متعب. 1
sa’a-a----li’a---nī -uta--b. sa’araḥal li’annanī muta‘ab.
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ‫لما أنت ذاهب الآن؟ ‫لما أنت ذاهب الآن؟ 1
li---a----d-ā-ib -l--n? limā anta dhāhib al-ān?
‫כבר מאוחר.‬ ‫الوقت متأخر. ‫الوقت متأخر. 1
al--aq--m-----k--hi-. al-waqt muta’akhkhir.
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ سأذهب لأن الوقت أصبح متأخراً. سأذهب لأن الوقت أصبح متأخراً. 1
s-’ad-hab-li-a-na al-w--- a--a--------k------n. sa’adhhab li’anna al-waqt aṣbaḥ muta’akhkhiran.

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + ערבית (1-100) MP3 ערבית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬