‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   am ምክንያቶች መስጠት

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [ሰባ አምስት]

75 [ሰባ አምስት]

ምክንያቶች መስጠት

mikiniyati mak’irebi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ለምንድን ነው የማይመጡት? ለምንድን ነው የማይመጡት? 1
mik-n-------a-’ir-bi-1 mikiniyati mak’irebi 1
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ የአየር ሁኔታው መጥፎ ነው። የአየር ሁኔታው መጥፎ ነው። 1
m-k---yat- mak-i-e-i 1 mikiniyati mak’irebi 1
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ እኔ አልመጣም፤ ምክንያቱም የአየር ሁኔታ መጥፎ ነው ። እኔ አልመጣም፤ ምክንያቱም የአየር ሁኔታ መጥፎ ነው ። 1
l--ini-in--ne-i y-------t’-t-? leminidini newi yemayimet’uti?
‫מדוע הוא לא בא?‬ ለምንድን ነው እሱ የማይመጣው？ ለምንድን ነው እሱ የማይመጣው？ 1
l--i-i-------wi----ayim--’--i? leminidini newi yemayimet’uti?
‫הוא לא הוזמן.‬ እሱ አልተጋበዘም። እሱ አልተጋበዘም። 1
lemini--ni------y-may-met---i? leminidini newi yemayimet’uti?
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ እሱ አይመጣም፤ ምክንያቱም ስላልተጋበዘ ነው። እሱ አይመጣም፤ ምክንያቱም ስላልተጋበዘ ነው። 1
y-’-yeri-hu-ētawi-m-t---o ne-i. ye’āyeri hunētawi met’ifo newi.
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ለምንድን ነው የማትመጣው/ጪው? ለምንድን ነው የማትመጣው/ጪው? 1
y--ā-e------ē---- m-t’if- -e-i. ye’āyeri hunētawi met’ifo newi.
‫אין לי זמן.‬ ጊዜ የለኝም። ጊዜ የለኝም። 1
ye-āyeri -un-ta-- -et---o --w-. ye’āyeri hunētawi met’ifo newi.
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ አልመጣም፤ ምክንያቱም ጊዜ የለኝም። አልመጣም፤ ምክንያቱም ጊዜ የለኝም። 1
inē ā-----’a--; miki----t-mi -e’āye---hunē-a-met’if--n-wi . inē ālimet’ami; mikiniyatumi ye’āyeri hunēta met’ifo newi .
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ ለምን አትቆይም/ዪም? ለምን አትቆይም/ዪም? 1
i---āl--et------mi--------m- y-’ā-e-i-----t----t-i-o -----. inē ālimet’ami; mikiniyatumi ye’āyeri hunēta met’ifo newi .
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ተጨማሪ መስራት አለብኝ። ተጨማሪ መስራት አለብኝ። 1
i---------’-mi--mik-n--a---i-ye--y--i h-nēt---e-’i----e-i-. inē ālimet’ami; mikiniyatumi ye’āyeri hunēta met’ifo newi .
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ አልቆይም፤ ተጨማሪ መስራት ስላለብኝ። አልቆይም፤ ተጨማሪ መስራት ስላለብኝ። 1
l----id--i -ew- is- y-mayi-e-’a--？ leminidini newi isu yemayimet’awi？
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ ለምንድን ነው የሚሄዱት? ለምንድን ነው የሚሄዱት? 1
l-m---di-- n------- y-m---met’-wi？ leminidini newi isu yemayimet’awi？
‫אני עייף / ה.‬ ደክሞኛል ደክሞኛል 1
le-inid--- new- is- ye-ayi---’a--？ leminidini newi isu yemayimet’awi？
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ የምሄደው ስለ ደከመኝ ነው። የምሄደው ስለ ደከመኝ ነው። 1
isu-ā-i-e-a--z---. isu ālitegabezemi.
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ለምንድን ነው የሚሄዱት? ለምንድን ነው የሚሄዱት? 1
isu ---t--ab-----. isu ālitegabezemi.
‫כבר מאוחר.‬ መሽቷል (እረፍዷል) መሽቷል (እረፍዷል) 1
i-u--lit--abe-emi. isu ālitegabezemi.
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ የምሄደው ስለመሸ （ስለረፈደ）ነው። የምሄደው ስለመሸ （ስለረፈደ）ነው። 1
i----yim-t’am-;-mikin-yat-mi--i---i---abeze n-wi. isu āyimet’ami; mikiniyatumi silalitegabeze newi.

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + אמהרית (1-100) MP3 אמהרית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬