‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   am ምክንያቶች መስጠት

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [ሰባ አምስት]

75 [ሰባ አምስት]

ምክንያቶች መስጠት

mikiniyati mak’irebi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ለምንድን ነው የማይመጡት? ለምንድን ነው የማይመጡት? 1
miki--y----ma-’i-e-i-1 mikiniyati mak’irebi 1
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ የአየር ሁኔታው መጥፎ ነው። የአየር ሁኔታው መጥፎ ነው። 1
mik--i-a-i ---’--ebi-1 mikiniyati mak’irebi 1
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ እኔ አልመጣም፤ ምክንያቱም የአየር ሁኔታ መጥፎ ነው ። እኔ አልመጣም፤ ምክንያቱም የአየር ሁኔታ መጥፎ ነው ። 1
le-i---i-i n--i ye--y-me-’uti? leminidini newi yemayimet’uti?
‫מדוע הוא לא בא?‬ ለምንድን ነው እሱ የማይመጣው？ ለምንድን ነው እሱ የማይመጣው？ 1
l--i-i--ni ne-- y--ayi-e---t-? leminidini newi yemayimet’uti?
‫הוא לא הוזמן.‬ እሱ አልተጋበዘም። እሱ አልተጋበዘም። 1
l-m---dini-ne-i----ay---t’ut-? leminidini newi yemayimet’uti?
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ እሱ አይመጣም፤ ምክንያቱም ስላልተጋበዘ ነው። እሱ አይመጣም፤ ምክንያቱም ስላልተጋበዘ ነው። 1
ye----ri-h--ētaw------if- ne-i. ye’āyeri hunētawi met’ifo newi.
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ለምንድን ነው የማትመጣው/ጪው? ለምንድን ነው የማትመጣው/ጪው? 1
ye’ā---i--u--t--i me--i-- new-. ye’āyeri hunētawi met’ifo newi.
‫אין לי זמן.‬ ጊዜ የለኝም። ጊዜ የለኝም። 1
ye’-yeri---n----i met-----n-w-. ye’āyeri hunētawi met’ifo newi.
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ አልመጣም፤ ምክንያቱም ጊዜ የለኝም። አልመጣም፤ ምክንያቱም ጊዜ የለኝም። 1
in- ā-i---’a----m--ini-atu-- y--āy-ri-hunē-a -e-’if--n----. inē ālimet’ami; mikiniyatumi ye’āyeri hunēta met’ifo newi .
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ ለምን አትቆይም/ዪም? ለምን አትቆይም/ዪም? 1
in--ālime---m----i------tumi ye’āy--i -------met’if-----i-. inē ālimet’ami; mikiniyatumi ye’āyeri hunēta met’ifo newi .
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ተጨማሪ መስራት አለብኝ። ተጨማሪ መስራት አለብኝ። 1
i-- -l--et---i- -i-ini------ ye’āy-r- --nēta----------ewi . inē ālimet’ami; mikiniyatumi ye’āyeri hunēta met’ifo newi .
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ አልቆይም፤ ተጨማሪ መስራት ስላለብኝ። አልቆይም፤ ተጨማሪ መስራት ስላለብኝ። 1
le-i-i--n- -e-i isu---m-yi------i？ leminidini newi isu yemayimet’awi？
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ ለምንድን ነው የሚሄዱት? ለምንድን ነው የሚሄዱት? 1
le-ini-ini-ne-- -s--yem---m--’aw-？ leminidini newi isu yemayimet’awi？
‫אני עייף / ה.‬ ደክሞኛል ደክሞኛል 1
l-mi--dini---w---s- -e--yime-’-wi？ leminidini newi isu yemayimet’awi？
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ የምሄደው ስለ ደከመኝ ነው። የምሄደው ስለ ደከመኝ ነው። 1
is--āl------e----. isu ālitegabezemi.
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ለምንድን ነው የሚሄዱት? ለምንድን ነው የሚሄዱት? 1
i-u--l-teg-bez-m-. isu ālitegabezemi.
‫כבר מאוחר.‬ መሽቷል (እረፍዷል) መሽቷል (እረፍዷል) 1
i-- ā--------z---. isu ālitegabezemi.
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ የምሄደው ስለመሸ （ስለረፈደ）ነው። የምሄደው ስለመሸ （ስለረፈደ）ነው። 1
isu ---------i; -i---i--t--i -i--------b-ze-n---. isu āyimet’ami; mikiniyatumi silalitegabeze newi.

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + אמהרית (1-100) MP3 אמהרית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬