‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   am የያዙ ተውላጠሮች 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [ስልሳ ስድስት]

66 [ስልሳ ስድስት]

የያዙ ተውላጠሮች 1

āgenazabī tewilat’e simi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫אני – שלי‬ እኔ – የኔ እኔ – የኔ 1
ā-e-a--b--tewil-t---sim- 1 āgenazabī tewilat’e simi 1
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ ቁልፌን ማግኘት አልቻልኩም። ቁልፌን ማግኘት አልቻልኩም። 1
āg--az--ī--ew--a-’- si-i 1 āgenazabī tewilat’e simi 1
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ ትኬቴን ማግኘት አልቻልኩም። ትኬቴን ማግኘት አልቻልኩም። 1
i-- - y-nē inē – yenē
‫את / ה – שלך‬ አንተ/ ቺ – ያንተ/ቺ አንተ/ ቺ – ያንተ/ቺ 1
inē---y--ē inē – yenē
‫מצאת את המפתח שלך?‬ ቁልፍህን/ሽን አገኘከው/ሽው? ቁልፍህን/ሽን አገኘከው/ሽው? 1
in--- y-nē inē – yenē
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ ትኬትህን/ሽን አገኘከው/ሽው? ትኬትህን/ሽን አገኘከው/ሽው? 1
k-u-ifēni--agi-y-ti---i-h--ik---. k’ulifēni maginyeti ālichalikumi.
‫הוא – שלו‬ እሱ – የሱ እሱ – የሱ 1
k’uli-ē-- --gin--ti āl-c-al-k--i. k’ulifēni maginyeti ālichalikumi.
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ የሱ ቁልፍ የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? የሱ ቁልፍ የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? 1
k’ul-fē-i-magi--eti ----h--ik---. k’ulifēni maginyeti ālichalikumi.
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ የሱ ትኬት የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? የሱ ትኬት የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? 1
t-kē-ē---m-gi--et-----ch-l-kum-. tikētēni maginyeti ālichalikumi.
‫היא – שלה‬ እሷ – የእሷ እሷ – የእሷ 1
tikētēn---ag--y-t---l---al----i. tikētēni maginyeti ālichalikumi.
‫הכסף שלה אבד.‬ የእሷ ገንዘብ የለም። የእሷ ገንዘብ የለም። 1
ti--tē-i m-g---et- āl------ku--. tikētēni maginyeti ālichalikumi.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ እና የእሷ የባንክ ካርድም የለም። እና የእሷ የባንክ ካርድም የለም። 1
ā-i--- --ī-– -a--te--hī ānite/ chī – yanite/chī
‫אנחנו – שלנו‬ እኛ – የእኛ እኛ – የእኛ 1
ā-it---c---– ya-i-e/chī ānite/ chī – yanite/chī
‫סבא שלנו חולה.‬ የእኛ ወንድ አያት ህመምተኛ ነው። የእኛ ወንድ አያት ህመምተኛ ነው። 1
ān---/ --ī-- y-n-t--c-ī ānite/ chī – yanite/chī
‫סבתא שלנו בריאה.‬ የእኛ ሴት አያት ጤነኛ ናት። የእኛ ሴት አያት ጤነኛ ናት። 1
k----f-----/s--n- ā--ny--e----hiwi? k’ulifihini/shini āgenyekewi/shiwi?
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ እናንተ – የእናንተ እናንተ – የእናንተ 1
k--l--ih---/shi----g----k--i/sh-w-? k’ulifihini/shini āgenyekewi/shiwi?
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ ልጆች! የእናንተ አባት የት ነው? ልጆች! የእናንተ አባት የት ነው? 1
k-u--f-hi--/-h-n---gen--k-wi-shiwi? k’ulifihini/shini āgenyekewi/shiwi?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ ልጆች! የእናንተ እናት የት ናት? ልጆች! የእናንተ እናት የት ናት? 1
t-k--ihini/sh-n---ge-ye-e-i/-----? tikētihini/shini āgenyekewi/shiwi?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬