‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   uk Присвійні займенники 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шістдесят шість]

66 [shistdesyat shistʹ]

Присвійні займенники 1

Prysviy̆ni zay̆mennyky 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אוקראינית נגן יותר
‫אני – שלי‬ я – мій я – мій 1
Prysviy--i -ay̆men--ky-1 Prysviy̆ni zay̆mennyky 1
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Я не можу знайти мого ключа. Я не можу знайти мого ключа. 1
Pr----y̆---z---m--n-k--1 Prysviy̆ni zay̆mennyky 1
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Я не можу знайти мого квитка. Я не можу знайти мого квитка. 1
ya –-m-y̆ ya – miy̆
‫את / ה – שלך‬ ти – твій ти – твій 1
y- --mi-̆ ya – miy̆
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Ти знайшов твій ключ? Ти знайшов твій ключ? 1
ya –--iy̆ ya – miy̆
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Ти знайшов твій проїзний квиток? Ти знайшов твій проїзний квиток? 1
Y- ------hu -na---- --h- -l-u-ha. YA ne mozhu znay̆ty moho klyucha.
‫הוא – שלו‬ він – його він – його 1
Y- ne mo--- zn--̆ty -oh- ---u---. YA ne mozhu znay̆ty moho klyucha.
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаєш, де його ключ? Знаєш, де його ключ? 1
Y---e---z---z-----y--o-o k---c-a. YA ne mozhu znay̆ty moho klyucha.
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаєш, де його проїзний квиток? Знаєш, де його проїзний квиток? 1
YA n- moz---z-ay--y mo-o---y-k-. YA ne mozhu znay̆ty moho kvytka.
‫היא – שלה‬ вона – її вона – її 1
Y---e--ozhu -n--̆ty----o---y-k-. YA ne mozhu znay̆ty moho kvytka.
‫הכסף שלה אבד.‬ Її грошей немає. Її грошей немає. 1
YA ---mozh--z---̆-y-moho---y-ka. YA ne mozhu znay̆ty moho kvytka.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ І її кредитної картки також немає. І її кредитної картки також немає. 1
t-----vi-̆ ty – tviy̆
‫אנחנו – שלנו‬ ми – наш ми – наш 1
t- – -vi-̆ ty – tviy̆
‫סבא שלנו חולה.‬ Наш дідусь хворий. Наш дідусь хворий. 1
t--- ---y̆ ty – tviy̆
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Наша бабуся здорова. Наша бабуся здорова. 1
Ty zn---s-ov----y̆--l-u--? Ty znay̆shov tviy̆ klyuch?
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ ви – ваш ви – ваш 1
T- z--y-sho---v--- k-----? Ty znay̆shov tviy̆ klyuch?
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Діти, де ваш тато? Діти, де ваш тато? 1
T--zn---shov-t---̆ --y-c-? Ty znay̆shov tviy̆ klyuch?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Діти, де ваша мама? Діти, де ваша мама? 1
Ty -n-y---ov---i-- -r--̈-n-y̆-kv-t-k? Ty znay̆shov tviy̆ proïznyy̆ kvytok?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬