‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   pa ਸੰਬੰਧਵਾਚਕ ਪੜਨਾਂਵ 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [ਛਿਆਹਠ]

66 [Chi'āhaṭha]

ਸੰਬੰਧਵਾਚਕ ਪੜਨਾਂਵ 1

sabadhavācaka paṛanānva 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית פונג’אבית נגן יותר
‫אני – שלי‬ ਮੈਂ – ਮੇਰਾ / ਮੇਰੀ / ਮੇਰੇ ਮੈਂ – ਮੇਰਾ / ਮੇਰੀ / ਮੇਰੇ 1
s--ad-a-āc--a--aṛan---a 1 sabadhavācaka paṛanānva 1
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ ਮੈਨੂੰ ਆਪਣੀ ਚਾਬੀ ਨਹੀਂ ਮਿਲ ਰਹੀ ਹੈ। ਮੈਨੂੰ ਆਪਣੀ ਚਾਬੀ ਨਹੀਂ ਮਿਲ ਰਹੀ ਹੈ। 1
sab-----ā--k--pa--nā-va 1 sabadhavācaka paṛanānva 1
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ ਮੈਨੂੰ ਆਪਣੀ ਟਿਕਟ ਨਹੀਂ ਮਿਲ ਰਹੀ। ਮੈਨੂੰ ਆਪਣੀ ਟਿਕਟ ਨਹੀਂ ਮਿਲ ਰਹੀ। 1
ma-- –-m-rā/-mē--/-m-rē maiṁ – mērā/ mērī/ mērē
‫את / ה – שלך‬ ਤੂੰ – ਤੇਰਾ / ਤੇਰੀ / ਤੇਰੇ ਤੂੰ – ਤੇਰਾ / ਤੇਰੀ / ਤੇਰੇ 1
maiṁ----ē-ā--mēr-/-mērē maiṁ – mērā/ mērī/ mērē
‫מצאת את המפתח שלך?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਆਪਣੀ ਚਾਬੀ ਮਿਲ ਗਈ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਆਪਣੀ ਚਾਬੀ ਮਿਲ ਗਈ ਹੈ? 1
ma-ṁ---mē--/ -ē--/-m--ē maiṁ – mērā/ mērī/ mērē
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਆਪਣੀ ਟਿਕਟ ਮਿਲ ਗਈ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਆਪਣੀ ਟਿਕਟ ਮਿਲ ਗਈ ਹੈ? 1
ma-n--āp-ṇī--ābī-n-hīṁ ---a r-hī ---. mainū āpaṇī cābī nahīṁ mila rahī hai.
‫הוא – שלו‬ ਉਹ – ਉਸਦਾ / ਉਸਦੀ / ਉਸਦੇ ਉਹ – ਉਸਦਾ / ਉਸਦੀ / ਉਸਦੇ 1
m---- -p-ṇī-cā-----hīṁ-m-la----ī--a-. mainū āpaṇī cābī nahīṁ mila rahī hai.
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਪਤਾ ਹੈ, ਉਸਦੀ ਚਾਬੀ ਕਿੱਥੇ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਪਤਾ ਹੈ, ਉਸਦੀ ਚਾਬੀ ਕਿੱਥੇ ਹੈ? 1
mai-- ---ṇ--c-bī -ahī---i-a-r-h---a-. mainū āpaṇī cābī nahīṁ mila rahī hai.
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਪਤਾ ਹੈ, ਉਸਦੀ ਟਿਕਟ ਕਿੱਥੇ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਪਤਾ ਹੈ, ਉਸਦੀ ਟਿਕਟ ਕਿੱਥੇ ਹੈ? 1
Mai-ū -paṇī ṭ--aṭa-n-h----i-a r-hī. Mainū āpaṇī ṭikaṭa nahīṁ mila rahī.
‫היא – שלה‬ ਉਹ – ਉਸਦਾ / ਉਸਦੀ / ਉਸਦੇ ਉਹ – ਉਸਦਾ / ਉਸਦੀ / ਉਸਦੇ 1
M-i---ā-aṇ- -----a n-h-ṁ----a -a-ī. Mainū āpaṇī ṭikaṭa nahīṁ mila rahī.
‫הכסף שלה אבד.‬ ਉਸਦੇ ਪੈਸੇ ਚੋਰੀ ਹੋ ਗਏ ਹਨ। ਉਸਦੇ ਪੈਸੇ ਚੋਰੀ ਹੋ ਗਏ ਹਨ। 1
Ma--ū ---ṇ- ------ -a-īṁ-m--a ra--. Mainū āpaṇī ṭikaṭa nahīṁ mila rahī.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ ਅਤੇ ਉਸਦਾ ਕ੍ਰੈਡਿਟ ਕਾਰਡ ਵੀ ਚੋਰੀ ਹੋ ਗਿਆ ਹੈ। ਅਤੇ ਉਸਦਾ ਕ੍ਰੈਡਿਟ ਕਾਰਡ ਵੀ ਚੋਰੀ ਹੋ ਗਿਆ ਹੈ। 1
Tū-– -ēr-/-tērī--t--ē Tū – tērā/ tērī/ tērē
‫אנחנו – שלנו‬ ਅਸੀਂ – ਸਾਡਾ / ਸਾਡੀ / ਸਾਡੇ ਅਸੀਂ – ਸਾਡਾ / ਸਾਡੀ / ਸਾਡੇ 1
Tū - -ē--/-t-rī----rē Tū – tērā/ tērī/ tērē
‫סבא שלנו חולה.‬ ਸਾਡੇ ਦਾਦਾ ਜੀ ਬੀਮਾਰ ਹਨ। ਸਾਡੇ ਦਾਦਾ ਜੀ ਬੀਮਾਰ ਹਨ। 1
T- --t-rā- --r-----rē Tū – tērā/ tērī/ tērē
‫סבתא שלנו בריאה.‬ ਸਾਡੀ ਦਾਦੀ ਦੀ ਸਿਹਤ ਚੰਗੀ ਹੈ। ਸਾਡੀ ਦਾਦੀ ਦੀ ਸਿਹਤ ਚੰਗੀ ਹੈ। 1
k- tainū --a-----b- mila g-'ī h--? kī tainū āpaṇī cābī mila ga'ī hai?
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ ਤੁਸੀਂ ਸਾਰੇ – ਤੁਹਾਡਾ / ਤੁਹਾਡੀ / ਤੁਹਾਡੇ ਤੁਸੀਂ ਸਾਰੇ – ਤੁਹਾਡਾ / ਤੁਹਾਡੀ / ਤੁਹਾਡੇ 1
Kī-t-----āp-ṇ--ṭ-kaṭa------ga'---ai? Kī tainū āpaṇī ṭikaṭa mila ga'ī hai?
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ ਬੱਚਿਓ, ਤੁਹਾਡੇ ਪਿਤਾ ਜੀ ਕਿੱਥੇ ਹਨ? ਬੱਚਿਓ, ਤੁਹਾਡੇ ਪਿਤਾ ਜੀ ਕਿੱਥੇ ਹਨ? 1
U-a-–-u-a--/ us--ī---sa-ē Uha – usadā/ usadī/ usadē
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ ਬੱਚਿਓ, ਤੁਹਾਡੇ ਮਾਤਾ ਜੀ ਕਿੱਥੇ ਹਨ? ਬੱਚਿਓ, ਤੁਹਾਡੇ ਮਾਤਾ ਜੀ ਕਿੱਥੇ ਹਨ? 1
Uha –----d-/ ---d-/ --adē Uha – usadā/ usadī/ usadē

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬