‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   mk Присвојни заменки 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шеесет и шест]

66 [shyeyesyet i shyest]

Присвојни заменки 1

Prisvoјni zamyenki 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫אני – שלי‬ јас – мој јас – мој 1
Pr-svoјni---m-e-k--1 Prisvoјni zamyenki 1
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Неможам да го најдам мојот / својот клуч. Неможам да го најдам мојот / својот клуч. 1
Pr--voј-----m----i 1 Prisvoјni zamyenki 1
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Неможам да го најдам мојот / својот возен билет. Неможам да го најдам мојот / својот возен билет. 1
ј-s----oј јas – moј
‫את / ה – שלך‬ ти – твој ти – твој 1
јa- ----ј јas – moј
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Го најде ли твојот / својот клуч? Го најде ли твојот / својот клуч? 1
ј-- –---ј јas – moј
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Го најде ли твојот / својот возен билет? Го најде ли твојот / својот возен билет? 1
Ny-----m -a--uo-n--dam --јo--/--v-јo- --ooc-. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot klooch.
‫הוא – שלו‬ тој – негов тој – негов 1
Nye---a--d- -u- n-јd-- ----------o--t --ooc-. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot klooch.
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаеш ли каде е неговиот клуч? Знаеш ли каде е неговиот клуч? 1
N-e-o--- da -u--n---am-m-јo- /--v--ot k--o--. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot klooch.
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаеш ли каде е неговиот возен билет? Знаеш ли каде е неговиот возен билет? 1
Ny-----m-da--uo-na-da- -oј-- / -v-јot v--ye- b-l--t. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot vozyen bilyet.
‫היא – שלה‬ таа – нејзин таа – нејзин 1
Nyemo-am-d- --o --ј--m-moјo--/-s-o--- v-zyen b-l-et. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot vozyen bilyet.
‫הכסף שלה אבד.‬ Нејзините пари ги нема. Нејзините пари ги нема. 1
N-e--ʐa- d- -uo--a-d---moјot-- sv-ј----oz-e- b-l-et. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot vozyen bilyet.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ А и нејзината кредитна картичка ја нема. А и нејзината кредитна картичка ја нема. 1
ti-– t-oј ti – tvoј
‫אנחנו – שלנו‬ ние – наш ние – наш 1
ti-– t--ј ti – tvoј
‫סבא שלנו חולה.‬ Нашиот дедо е болен. Нашиот дедо е болен. 1
t- – t--ј ti – tvoј
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Нашата баба е здрава. Нашата баба е здрава. 1
Gu------ye li -voјo--/ s-o-o---l---h? Guo naјdye li tvoјot / svoјot klooch?
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вие – ваш вие – ваш 1
Gu--naј-ye l----oј-t / svo-o-----och? Guo naјdye li tvoјot / svoјot klooch?
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Деца, каде е вашиот татко? Деца, каде е вашиот татко? 1
G-o -aј-ye-l- -v-ј-t - ----o- ---o--? Guo naјdye li tvoјot / svoјot klooch?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Деца, каде е вашата мајка? Деца, каде е вашата мајка? 1
Guo-naјd----- t------- -vo-ot -o-yen-bi----? Guo naјdye li tvoјot / svoјot vozyen bilyet?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬