‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   mk Присвојни заменки 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шеесет и шест]

66 [shyeyesyet i shyest]

Присвојни заменки 1

Prisvoјni zamyenki 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫אני – שלי‬ јас – мој јас – мој 1
P-is--јn- ---y--ki-1 Prisvoјni zamyenki 1
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Неможам да го најдам мојот / својот клуч. Неможам да го најдам мојот / својот клуч. 1
P-i----n- zamyenk- 1 Prisvoјni zamyenki 1
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Неможам да го најдам мојот / својот возен билет. Неможам да го најдам мојот / својот возен билет. 1
ј-- - m-ј јas – moј
‫את / ה – שלך‬ ти – твој ти – твој 1
ј-s –-moј јas – moј
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Го најде ли твојот / својот клуч? Го најде ли твојот / својот клуч? 1
јas – -oј јas – moј
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Го најде ли твојот / својот возен билет? Го најде ли твојот / својот возен билет? 1
Ny-m-ʐ-m -- --o -a-d-m-mo--t /--vo-ot ---oc-. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot klooch.
‫הוא – שלו‬ тој – негов тој – негов 1
N-----am-d--g----aј--m -o-ot - s-oј-t-klo-c-. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot klooch.
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаеш ли каде е неговиот клуч? Знаеш ли каде е неговиот клуч? 1
Nye--ʐam--- -uo-naј-a- m-јot /---------loo-h. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot klooch.
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаеш ли каде е неговиот возен билет? Знаеш ли каде е неговиот возен билет? 1
N--m-ʐam ---g----aјda-----ot-/ -vo-o- vo-y-----ly--. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot vozyen bilyet.
‫היא – שלה‬ таа – нејзин таа – нејзин 1
Ny-------d--g-----ј-a--m--o--/ -vo--- v----n ---yet. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot vozyen bilyet.
‫הכסף שלה אבד.‬ Нејзините пари ги нема. Нејзините пари ги нема. 1
N--m-ʐ-- -- -u---aјd-- moј-t-/-s-o-o----z-en---ly-t. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot vozyen bilyet.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ А и нејзината кредитна картичка ја нема. А и нејзината кредитна картичка ја нема. 1
ti---t-oј ti – tvoј
‫אנחנו – שלנו‬ ние – наш ние – наш 1
t- -----ј ti – tvoј
‫סבא שלנו חולה.‬ Нашиот дедо е болен. Нашиот дедо е болен. 1
t- - -v-ј ti – tvoј
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Нашата баба е здрава. Нашата баба е здрава. 1
Gu--n---ye--i t------/-svoј-t--l-och? Guo naјdye li tvoјot / svoјot klooch?
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вие – ваш вие – ваш 1
G---n----- ---tvoјot-/ --o-o----o---? Guo naјdye li tvoјot / svoјot klooch?
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Деца, каде е вашиот татко? Деца, каде е вашиот татко? 1
Guo-n-ј--e--i ---јo- - -voјo- klo-ch? Guo naјdye li tvoјot / svoјot klooch?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Деца, каде е вашата мајка? Деца, каде е вашата мајка? 1
G-- ---d-e----t---ot /----јot--oz--n -ily-t? Guo naјdye li tvoјot / svoјot vozyen bilyet?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬