‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   mk Присвојни заменки 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шеесет и шест]

66 [shyeyesyet i shyest]

Присвојни заменки 1

Prisvoјni zamyenki 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫אני – שלי‬ јас – мој јас – мој 1
P-isvoјn- zam--n---1 Prisvoјni zamyenki 1
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Неможам да го најдам мојот / својот клуч. Неможам да го најдам мојот / својот клуч. 1
P--sv-ј-i-za-yenk--1 Prisvoјni zamyenki 1
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Неможам да го најдам мојот / својот возен билет. Неможам да го најдам мојот / својот возен билет. 1
ј---– moј јas – moј
‫את / ה – שלך‬ ти – твој ти – твој 1
јas-- --ј јas – moј
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Го најде ли твојот / својот клуч? Го најде ли твојот / својот клуч? 1
ј-------ј јas – moј
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Го најде ли твојот / својот возен билет? Го најде ли твојот / својот возен билет? 1
Nyemoʐam d--guo-n-ј--m m--------v-------o-c-. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot klooch.
‫הוא – שלו‬ тој – негов тој – негов 1
N----ʐ---d- gu- -aј-am -oј-- ---v-јot -looc-. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot klooch.
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаеш ли каде е неговиот клуч? Знаеш ли каде е неговиот клуч? 1
N--mo--m da --o--aјda--m-ј-t /--vo--t-klo--h. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot klooch.
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаеш ли каде е неговиот возен билет? Знаеш ли каде е неговиот возен билет? 1
N-emoʐa- da-g---n---a- --ј-t /-s--ј-- -oz-e---i-y--. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot vozyen bilyet.
‫היא – שלה‬ таа – нејзин таа – нејзин 1
Nye--ʐ-m -a -u- ---da- -o-o- /-s-o----vozyen----ye-. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot vozyen bilyet.
‫הכסף שלה אבד.‬ Нејзините пари ги нема. Нејзините пари ги нема. 1
Nye-o-a- da-gu----ј--m mo----/----ј---voz--n-b-l-e-. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot vozyen bilyet.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ А и нејзината кредитна картичка ја нема. А и нејзината кредитна картичка ја нема. 1
ti ----oј ti – tvoј
‫אנחנו – שלנו‬ ние – наш ние – наш 1
ti-- --oј ti – tvoј
‫סבא שלנו חולה.‬ Нашиот дедо е болен. Нашиот дедо е болен. 1
t----tvoј ti – tvoј
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Нашата баба е здрава. Нашата баба е здрава. 1
G---naјd-- -i----ј--------------ooc-? Guo naјdye li tvoјot / svoјot klooch?
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вие – ваш вие – ваш 1
G-- naј-y- l------ot /-s--јot-k-o--h? Guo naјdye li tvoјot / svoјot klooch?
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Деца, каде е вашиот татко? Деца, каде е вашиот татко? 1
G---naјdy--li-t---o- - -v---t -l-oc-? Guo naјdye li tvoјot / svoјot klooch?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Деца, каде е вашата мајка? Деца, каде е вашата мајка? 1
G-- na-d-- -i t-oјot-/---o-o- -o---- b--y-t? Guo naјdye li tvoјot / svoјot vozyen bilyet?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬