‫שיחון‬

he ‫היכרות‬   »   mk Запознавање

‫3 [שלוש]‬

‫היכרות‬

‫היכרות‬

3 [три]

3 [tri]

Запознавање

Zapoznavaњye

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫שלום!‬ Здраво! Здраво! 1
Z--avo! Zdravo!
‫שלום!‬ Добар ден! Добар ден! 1
D--ar -ye-! Dobar dyen!
‫מה נשמע?‬ Како си? Како си? 1
Ka-----? Kako si?
‫את / ה מאירופה?‬ Доаѓате ли од Европа? Доаѓате ли од Европа? 1
Doa--t---li--d -ev-o--? Doaѓatye li od Yevropa?
‫את / ה מאמריקה?‬ Доаѓате ли од Америка? Доаѓате ли од Америка? 1
Doaѓaty--l- ---A--eri-a? Doaѓatye li od Amyerika?
‫את / ה מאסיה?‬ Доаѓате ли од Азија? Доаѓате ли од Азија? 1
Doa-------i--d ---јa? Doaѓatye li od Aziјa?
‫באיזה מלון את / ה מתגורר / ת?‬ Во кој хотел живеете? Во кој хотел живеете? 1
Vo--oј k-ot-e- -i-y-ye-ye? Vo koј khotyel ʐivyeyetye?
‫כמה זמן את / ה כבר כאן?‬ Колку долго сте веќе овде? Колку долго сте веќе овде? 1
Ko-k-----l-u---t-e-----jye -vdye? Kolkoo dolguo stye vyekjye ovdye?
‫כמה זמן תישאר?‬ Колку долго останувате? Колку долго останувате? 1
K-l--o do-guo o-tano-va--e? Kolkoo dolguo ostanoovatye?
‫האם המקום מוצא חן בעיניך? / בעינייך?‬ Ви се допаѓа ли овде? Ви се допаѓа ли овде? 1
V----- dopa-a-li ov-ye? Vi sye dopaѓa li ovdye?
‫האם את / ה בחופשה?‬ Дали сте овде на одмор? Дали сте овде на одмор? 1
D-------e -vdye -a---m--? Dali stye ovdye na odmor?
‫בוא / י לבקר אותי!‬ Посетете ме! Посетете ме! 1
Pos--t-e-ye--y-! Posyetyetye mye!
‫זו הכתובת שלי.‬ Еве ја мојата адреса. Еве ја мојата адреса. 1
Y-----јa-mo-a-- a--y-s-. Yevye јa moјata adryesa.
‫נתראה מחר?‬ Ќе се видиме ли утре? Ќе се видиме ли утре? 1
Kj----ye -id--ye l--oo----? Kjye sye vidimye li ootrye?
‫אני מצטער / ת, יש לי תוכניות אחרות.‬ Жал ми е, имам веќе нешто испланирано. Жал ми е, имам веќе нешто испланирано. 1
ʐ-- mi---, i-a--v--------ye-h-o ---lan-r-no. ʐal mi ye, imam vyekjye nyeshto isplanirano.
‫שלום.‬ Чао! Чао! 1
C-a-! Chao!
‫להתראות.‬ Довидување! Довидување! 1
D-v-do--a---! Dovidoovaњye!
‫נתראה בקרוב!‬ До наскоро! До наскоро! 1
Do---skoro! Do naskoro!

‫אלפבתים‬

‫עם שפות אנחנו יכולים להבין אחד את השני.‬ ‫אנחנו אומרים לאחרים מה אנחנו חושבים או מרגישים.‬ ‫גם לכתיבה יש את אותו התפקיד.‬ ‫לרוב השפות יש גם כתב.‬ ‫כתב מורכב מסימנים.‬ ‫הסימנים האלה יכולים להיות מגוונים.‬ ‫הרבה כתבים מורכבים מאותיות.‬ ‫כתבים אלה נקראים אלפביתים.‬ ‫אלפבית היא אוסף סדור של סימנים גרפיים.‬ ‫את הסימנים האלה מחברים לפי חוקים מסויימים למילים.‬ ‫לכל סימן יש צליל קבוע.‬ ‫המונח אלפבית בא מהשפה היוונית.‬ ‫שם קוראים לשתי האותיות הראשונות אלפא ובתא.‬ ‫במהלך ההיסטוריה נוצרו הרבה אלפבתים שונים.‬ ‫אנשים משתמשים בסימני כתב כבר יותר מ-3000 שנים.‬ ‫בעבר, היו סימני כתב סמלים קסומים.‬ ‫רק אנשים מעטים ידעו מה הם אומרים.‬ ‫אחר כך, איבדו הסימנים את אופיים הסמלי.‬ ‫לאותיות אין היום משמעות.‬ ‫יש להם משמעות רק לאחר שילובם עם אותיות אחרות.‬ ‫כתבים כמו למשל הכתב הסיני עובדים בצורה שונה.‬ ‫הם דומים לתמונות ומציגים לעתים קרובות את משמעותם.‬ ‫כשאנחנו כותבים, אנחנו ממירים בעצם את המחשבות שלנו לכתב.‬ ‫אנחנו משתמשים בסימנים כדי לקבע את הידע שלנו.‬ ‫מוחנו למד איך לפענח את האלפבית.‬ ‫סימנים נהיים למילים, מילים לרעיונות.‬ ‫כן יכול טקסט לשרוד אלפי שנים.‬ ‫ועדיין להיות מובן.‬