‫שיחון‬

he ‫קריאה וכתיבה‬   »   mk Читање и пишување

‫6 [שש]‬

‫קריאה וכתיבה‬

‫קריאה וכתיבה‬

6 [шест]

6 [shyest]

Читање и пишување

Chitaњye i pishoovaњye

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫אני קורא / ת.‬ Јас читам. Јас читам. 1
Ј-s -h----. Јas chitam.
‫אני קורא / ת אות.‬ Јас читам една буква. Јас читам една буква. 1
Јa---hita- yed-a -o-kv-. Јas chitam yedna bookva.
‫אני קורא / ת מילה.‬ Јас читам еден збор. Јас читам еден збор. 1
Јa- chi------d-en-zb--. Јas chitam yedyen zbor.
‫אני קורא / ת משפט.‬ Јас читам една реченица. Јас читам една реченица. 1
Јa--chi-a- -ed-- r-e-h--n-t-a. Јas chitam yedna ryechyenitza.
‫אני קורא / ת מכתב.‬ Јас читам едно писмо. Јас читам едно писмо. 1
Јa- -hi--m-yedno------. Јas chitam yedno pismo.
‫אני קורא / ת ספר.‬ Јас читам една книга. Јас читам една книга. 1
Јas--h---m y--n- k-igu-. Јas chitam yedna knigua.
‫אני קורא / ת.‬ Јас читам. Јас читам. 1
Јas-c--ta-. Јas chitam.
‫את / ה קורא / ת.‬ Ти читаш. Ти читаш. 1
T---h-t---. Ti chitash.
‫הוא קורא.‬ Тој чита. Тој чита. 1
T---chita. Toј chita.
‫אני כותב / ת.‬ Јас пишувам. Јас пишувам. 1
Јa--pis---v--. Јas pishoovam.
‫אני כותב / ת אות.‬ Јас пишувам една буква. Јас пишувам една буква. 1
Јa- p-----v----e-------k-a. Јas pishoovam yedna bookva.
‫אני כותב / ת מילה.‬ Јас пишувам еден збор. Јас пишувам еден збор. 1
Јas---s----a- -e-yen-----. Јas pishoovam yedyen zbor.
‫אני כותב / ת משפט.‬ Јас пишувам една реченица. Јас пишувам една реченица. 1
Ј-s--i-ho-v-m--edn- r-e--ye-i---. Јas pishoovam yedna ryechyenitza.
‫אני כותב / ת מכתב.‬ Јас пишувам едно писмо. Јас пишувам едно писмо. 1
Ј-s-pi-h--v-m---dno ---m-. Јas pishoovam yedno pismo.
‫אני כותב / ת ספר.‬ Јас пишувам една книга. Јас пишувам една книга. 1
Јa- pi--oo--m-yed-- k---u-. Јas pishoovam yedna knigua.
‫אני כותב / ת.‬ Јас пишувам. Јас пишувам. 1
Ј-- p---oov--. Јas pishoovam.
‫את / ה כותב / ת.‬ Ти пишуваш. Ти пишуваш. 1
Ti p-s-o-vash. Ti pishoovash.
‫הוא כותב.‬ Тој пишува. Тој пишува. 1
T----i--o-va. Toј pishoova.

‫אינטרנציונליזמים‬

‫הגלובליזציה לא עוצרת עם השפות.‬ ‫את זה רואים נוכח העלייה במספר ה-‘אינטרנציונליזמים’.‬ ‫אינטרנציונליזמים הם מילים הקיימות במספר שפות.‬ ‫ויש למילים את אותה המשמעות או משמעות דומה.‬ ‫ביטוי המילה הוא לרוב דומה.‬ ‫הם צורת הכתיבה של המלים בדרך כלל דומה.‬ ‫הריבוי של אינטרנציונליזמים מעניין.‬ ‫לא אכפת להם מגבולות.‬ ‫לא מגבולות גאוגרפיים.‬ ‫ובמיוחד לא מגבולות שפתיים.‬ ‫יש מילים שמבינים בכל היבשות.‬ ‫המילה Hotel היא דוגמא טובה לכך.‬ ‫היא קיימת כמעט בכל מקום בעולם.‬ ‫הרבה אינטרנציונליזמים באים מעולם המדע.‬ ‫גם ביטויים טכניים מפיצים את עצמם במהירות ברחבי העולם.‬ ‫לכל האינטרנציונליזמים יש את אותו השורש.‬ ‫הם התפתחו מאותה מילה.‬ ‫אבל רוב האינטרנציונליזמים מבוססים על שאילה.‬ ‫זאת אומרת, המילים פשוט נלקחות משפה אחרת.‬ ‫מעגלים תרבותיים משחקים תפקיד חשוב באימוץ המילה.‬ ‫לכל תרבות יש את המסורות שלה.‬ ‫אז המצאות חדשות לא עובדות בכל מקום.‬ ‫נורמות תרבותיות מחליטות על אימוץ המילים השונות.‬ ‫יש דברים הנמצאים רק בחלקים מסויימים בעולם.‬ ‫דברים אחרים מתפשטים במהירות בכל רחבי העולם.‬ ‫אך רק כשדברים מתפשטים מתפשט גם השם שלהם.‬ ‫בגלל זה אינטרנציונליזמים הם כל כך מעניינים!‬ ‫כשאנחנו מגלים שפות, אנחנו מגלים גם תמיד תרבויות...‬