‫שיחון‬

he ‫קריאה וכתיבה‬   »   ad Еджэн ыкIи тхэн

‫6 [שש]‬

‫קריאה וכתיבה‬

‫קריאה וכתיבה‬

6 [хы]

6 [hy]

Еджэн ыкIи тхэн

Edzhjen ykIi thjen

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אדיגית נגן יותר
‫אני קורא / ת.‬ Сэ седжэ. Сэ седжэ. 1
Ed-h-en y----t---n Edzhjen ykIi thjen
‫אני קורא / ת אות.‬ Сэ буквэм (хьарыфым) сыкъеджэ. Сэ буквэм (хьарыфым) сыкъеджэ. 1
E---j-n-y--i-th-en Edzhjen ykIi thjen
‫אני קורא / ת מילה.‬ Сэ гущыIэм сыкъеджэ. Сэ гущыIэм сыкъеджэ. 1
Sj--s-----e. Sje sedzhje.
‫אני קורא / ת משפט.‬ Сэ гущыIэухыгъэм сыкъеджэ. Сэ гущыIэухыгъэм сыкъеджэ. 1
S-----dzh--. Sje sedzhje.
‫אני קורא / ת מכתב.‬ Сэ письмэм седжэ. Сэ письмэм седжэ. 1
S-e-s-dz-je. Sje sedzhje.
‫אני קורא / ת ספר.‬ Сэ тхылъым седжэ. Сэ тхылъым седжэ. 1
Sj- b-k-jem -h-------) s-k-dz---. Sje bukvjem (h'aryfym) sykedzhje.
‫אני קורא / ת.‬ Сэ седжэ. Сэ седжэ. 1
S---g---hy-j-- s-k---h--. Sje gushhyIjem sykedzhje.
‫את / ה קורא / ת.‬ О уеджэ. О уеджэ. 1
S-- g-shh---em-sy-ed-hje. Sje gushhyIjem sykedzhje.
‫הוא קורא.‬ Ар (хъулъфыгъ) еджэ. Ар (хъулъфыгъ) еджэ. 1
Sj- -u---yIje- s---d----. Sje gushhyIjem sykedzhje.
‫אני כותב / ת.‬ Сэ сэтхэ. Сэ сэтхэ. 1
Sj--gu--h----uhy-----s-ke-z-je. Sje gushhyIjeuhygjem sykedzhje.
‫אני כותב / ת אות.‬ Сэ буквэ сэтхы. Сэ буквэ сэтхы. 1
S-e gu-h-yI---hygjem--y-edz-je. Sje gushhyIjeuhygjem sykedzhje.
‫אני כותב / ת מילה.‬ Сэ гущыIэ сэтхы. Сэ гущыIэ сэтхы. 1
Sje gu--hy-je-hy---- s-ked-h--. Sje gushhyIjeuhygjem sykedzhje.
‫אני כותב / ת משפט.‬ Сэ гущыIэухыгъэ сэтхы. Сэ гущыIэухыгъэ сэтхы. 1
Sj- p--'m-em-s--zhje. Sje pis'mjem sedzhje.
‫אני כותב / ת מכתב.‬ Сэ письмэ сэтхы. Сэ письмэ сэтхы. 1
S-e thy-------zhje. Sje thylym sedzhje.
‫אני כותב / ת ספר.‬ Сэ тхылъ сэтхы. Сэ тхылъ сэтхы. 1
Sje-t--l---se-z-j-. Sje thylym sedzhje.
‫אני כותב / ת.‬ Сэ сэтхэ. Сэ сэтхэ. 1
Sje--hy--m-s--z-je. Sje thylym sedzhje.
‫את / ה כותב / ת.‬ О отхэ. О отхэ. 1
Sje ---zh--. Sje sedzhje.
‫הוא כותב.‬ Ар (хъулъфыгъ) матхэ. Ар (хъулъфыгъ) матхэ. 1
Sje se--hj-. Sje sedzhje.

‫אינטרנציונליזמים‬

‫הגלובליזציה לא עוצרת עם השפות.‬ ‫את זה רואים נוכח העלייה במספר ה-‘אינטרנציונליזמים’.‬ ‫אינטרנציונליזמים הם מילים הקיימות במספר שפות.‬ ‫ויש למילים את אותה המשמעות או משמעות דומה.‬ ‫ביטוי המילה הוא לרוב דומה.‬ ‫הם צורת הכתיבה של המלים בדרך כלל דומה.‬ ‫הריבוי של אינטרנציונליזמים מעניין.‬ ‫לא אכפת להם מגבולות.‬ ‫לא מגבולות גאוגרפיים.‬ ‫ובמיוחד לא מגבולות שפתיים.‬ ‫יש מילים שמבינים בכל היבשות.‬ ‫המילה Hotel היא דוגמא טובה לכך.‬ ‫היא קיימת כמעט בכל מקום בעולם.‬ ‫הרבה אינטרנציונליזמים באים מעולם המדע.‬ ‫גם ביטויים טכניים מפיצים את עצמם במהירות ברחבי העולם.‬ ‫לכל האינטרנציונליזמים יש את אותו השורש.‬ ‫הם התפתחו מאותה מילה.‬ ‫אבל רוב האינטרנציונליזמים מבוססים על שאילה.‬ ‫זאת אומרת, המילים פשוט נלקחות משפה אחרת.‬ ‫מעגלים תרבותיים משחקים תפקיד חשוב באימוץ המילה.‬ ‫לכל תרבות יש את המסורות שלה.‬ ‫אז המצאות חדשות לא עובדות בכל מקום.‬ ‫נורמות תרבותיות מחליטות על אימוץ המילים השונות.‬ ‫יש דברים הנמצאים רק בחלקים מסויימים בעולם.‬ ‫דברים אחרים מתפשטים במהירות בכל רחבי העולם.‬ ‫אך רק כשדברים מתפשטים מתפשט גם השם שלהם.‬ ‫בגלל זה אינטרנציונליזמים הם כל כך מעניינים!‬ ‫כשאנחנו מגלים שפות, אנחנו מגלים גם תמיד תרבויות...‬