‫שיחון‬

he ‫קריאה וכתיבה‬   »   ad Еджэн ыкIи тхэн

‫6 [שש]‬

‫קריאה וכתיבה‬

‫קריאה וכתיבה‬

6 [хы]

6 [hy]

Еджэн ыкIи тхэн

Edzhjen ykIi thjen

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אדיגית נגן יותר
‫אני קורא / ת.‬ Сэ седжэ. Сэ седжэ. 1
E---je--y-Ii-th-en Edzhjen ykIi thjen
‫אני קורא / ת אות.‬ Сэ буквэм (хьарыфым) сыкъеджэ. Сэ буквэм (хьарыфым) сыкъеджэ. 1
Ed--j-n-y--i-t-jen Edzhjen ykIi thjen
‫אני קורא / ת מילה.‬ Сэ гущыIэм сыкъеджэ. Сэ гущыIэм сыкъеджэ. 1
Sj- s-d----. Sje sedzhje.
‫אני קורא / ת משפט.‬ Сэ гущыIэухыгъэм сыкъеджэ. Сэ гущыIэухыгъэм сыкъеджэ. 1
S---sedz---. Sje sedzhje.
‫אני קורא / ת מכתב.‬ Сэ письмэм седжэ. Сэ письмэм седжэ. 1
S-e-s----j-. Sje sedzhje.
‫אני קורא / ת ספר.‬ Сэ тхылъым седжэ. Сэ тхылъым седжэ. 1
Sj- bu-v--m--h'--yfym- -----z-je. Sje bukvjem (h'aryfym) sykedzhje.
‫אני קורא / ת.‬ Сэ седжэ. Сэ седжэ. 1
Sje-g--h--Ijem---k---h-e. Sje gushhyIjem sykedzhje.
‫את / ה קורא / ת.‬ О уеджэ. О уеджэ. 1
S------hh--jem s-kedzh--. Sje gushhyIjem sykedzhje.
‫הוא קורא.‬ Ар (хъулъфыгъ) еджэ. Ар (хъулъфыгъ) еджэ. 1
Sje------yI-e---y-ed-hje. Sje gushhyIjem sykedzhje.
‫אני כותב / ת.‬ Сэ сэтхэ. Сэ сэтхэ. 1
S---g-shh--je-h--jem----ed--j-. Sje gushhyIjeuhygjem sykedzhje.
‫אני כותב / ת אות.‬ Сэ буквэ сэтхы. Сэ буквэ сэтхы. 1
Sje -ushh--j----g-em s--e-----. Sje gushhyIjeuhygjem sykedzhje.
‫אני כותב / ת מילה.‬ Сэ гущыIэ сэтхы. Сэ гущыIэ сэтхы. 1
S-e gu-hh-I-eu-----------dzh-e. Sje gushhyIjeuhygjem sykedzhje.
‫אני כותב / ת משפט.‬ Сэ гущыIэухыгъэ сэтхы. Сэ гущыIэухыгъэ сэтхы. 1
S-e p-s'm-em----z-je. Sje pis'mjem sedzhje.
‫אני כותב / ת מכתב.‬ Сэ письмэ сэтхы. Сэ письмэ сэтхы. 1
S-- -h-lym -edz---. Sje thylym sedzhje.
‫אני כותב / ת ספר.‬ Сэ тхылъ сэтхы. Сэ тхылъ сэтхы. 1
Sj---hy--- s--z-je. Sje thylym sedzhje.
‫אני כותב / ת.‬ Сэ сэтхэ. Сэ сэтхэ. 1
S-e -hyly- s---hje. Sje thylym sedzhje.
‫את / ה כותב / ת.‬ О отхэ. О отхэ. 1
Sj- s-dz--e. Sje sedzhje.
‫הוא כותב.‬ Ар (хъулъфыгъ) матхэ. Ар (хъулъфыгъ) матхэ. 1
S-e sed---e. Sje sedzhje.

‫אינטרנציונליזמים‬

‫הגלובליזציה לא עוצרת עם השפות.‬ ‫את זה רואים נוכח העלייה במספר ה-‘אינטרנציונליזמים’.‬ ‫אינטרנציונליזמים הם מילים הקיימות במספר שפות.‬ ‫ויש למילים את אותה המשמעות או משמעות דומה.‬ ‫ביטוי המילה הוא לרוב דומה.‬ ‫הם צורת הכתיבה של המלים בדרך כלל דומה.‬ ‫הריבוי של אינטרנציונליזמים מעניין.‬ ‫לא אכפת להם מגבולות.‬ ‫לא מגבולות גאוגרפיים.‬ ‫ובמיוחד לא מגבולות שפתיים.‬ ‫יש מילים שמבינים בכל היבשות.‬ ‫המילה Hotel היא דוגמא טובה לכך.‬ ‫היא קיימת כמעט בכל מקום בעולם.‬ ‫הרבה אינטרנציונליזמים באים מעולם המדע.‬ ‫גם ביטויים טכניים מפיצים את עצמם במהירות ברחבי העולם.‬ ‫לכל האינטרנציונליזמים יש את אותו השורש.‬ ‫הם התפתחו מאותה מילה.‬ ‫אבל רוב האינטרנציונליזמים מבוססים על שאילה.‬ ‫זאת אומרת, המילים פשוט נלקחות משפה אחרת.‬ ‫מעגלים תרבותיים משחקים תפקיד חשוב באימוץ המילה.‬ ‫לכל תרבות יש את המסורות שלה.‬ ‫אז המצאות חדשות לא עובדות בכל מקום.‬ ‫נורמות תרבותיות מחליטות על אימוץ המילים השונות.‬ ‫יש דברים הנמצאים רק בחלקים מסויימים בעולם.‬ ‫דברים אחרים מתפשטים במהירות בכל רחבי העולם.‬ ‫אך רק כשדברים מתפשטים מתפשט גם השם שלהם.‬ ‫בגלל זה אינטרנציונליזמים הם כל כך מעניינים!‬ ‫כשאנחנו מגלים שפות, אנחנו מגלים גם תמיד תרבויות...‬