‫שיחון‬

he ‫שיחת חולין 3‬   »   am አነስተኛ ንግግር 3

‫22 [עשרים ושתיים]‬

‫שיחת חולין 3‬

‫שיחת חולין 3‬

22 [ሃያ ሁለት]

22 [ሃያ ሁለት]

አነስተኛ ንግግር 3

āch’ach’iri nigigiri 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫את / ה מעשן / ת?‬ ሲጋራ ያጨሳሉ? ሲጋራ ያጨሳሉ? 1
āch--ch---- -igi-iri 3 āch’ach’iri nigigiri 3
‫בעבר עישנתי.‬ በፊት አጨስ ነበረ። በፊት አጨስ ነበረ። 1
āc-’a----r---i-i-ir- 3 āch’ach’iri nigigiri 3
‫אבל עכשיו אני כבר לא מעשן / ת.‬ ግን አሁን አላጨስም። ግን አሁን አላጨስም። 1
s-g----ya---e-a--? sīgara yach’esalu?
‫יפריע לך אם אעשן?‬ ሲጋራ ባጨስ ይረብሾታል? ሲጋራ ባጨስ ይረብሾታል? 1
sīga-----ch’---l-? sīgara yach’esalu?
‫לא, כלל לא.‬ አያይ በፍጹም ። አያይ በፍጹም ። 1
s-ga-- y----e--l-? sīgara yach’esalu?
‫זה לא יפריע לי.‬ እኔን አይረብሽኝም። እኔን አይረብሽኝም። 1
b-f-t- --h’esi neb--e. befīti āch’esi nebere.
‫תרצה / י לשתות משהו?‬ የሆነ ነገር ይጠጣሉ? የሆነ ነገር ይጠጣሉ? 1
befīti āc-’e-i -e-e-e. befīti āch’esi nebere.
‫כוסית קוניאק?‬ ኮኛክ? ኮኛክ? 1
b--īti āch--si n---r-. befīti āch’esi nebere.
‫לא, אני מעדיף / פה בירה.‬ አያይ። ቢራ ቢሆን እወዳለው። አያይ። ቢራ ቢሆን እወዳለው። 1
g----āhuni-ā--ch’e-i-i. gini āhuni ālach’esimi.
‫את / ה נוסע / ת הרבה?‬ ብዙ ጊዜ ወደ ሌላ ሃገር ይሄዳሉ? ብዙ ጊዜ ወደ ሌላ ሃገር ይሄዳሉ? 1
g-ni--h-n- ā--c-’-s-mi. gini āhuni ālach’esimi.
‫כן, לרוב אלה נסיעות עסקים.‬ አዎ፤ አብዛኛዎቹ ለስራ ጉዞዎች ናቸው። አዎ፤ አብዛኛዎቹ ለስራ ጉዞዎች ናቸው። 1
g-n- āhu------c---s-m-. gini āhuni ālach’esimi.
‫אבל כעת אנחנו נמצאים כאן בחופשה.‬ ግን አሁን እኛ እረፍት እየወሰድን ነው። ግን አሁን እኛ እረፍት እየወሰድን ነው። 1
sīgar- -a-h’es--yir-b--h---li? sīgara bach’esi yirebishotali?
‫איזה חום!‬ በጣም ቃጠሎ ነው! በጣም ቃጠሎ ነው! 1
sī-a-a-b-c--e-i-yi--bisho-ali? sīgara bach’esi yirebishotali?
‫כן, היום באמת חם.‬ አዎ ዛሬ በጣም ሞቃት ነው። አዎ ዛሬ በጣም ሞቃት ነው። 1
sīg-r- -ach-e-i-yir-b--h-t---? sīgara bach’esi yirebishotali?
‫נצא למרפסת.‬ ወደ በረንዳ እንሂድ። ወደ በረንዳ እንሂድ። 1
āya-- b--it-’umi . āyayi befits’umi .
‫מחר תהייה כאן מסיבה.‬ ነገ እዚህ ድግስ አለ። ነገ እዚህ ድግስ አለ። 1
ā-a-- bef-ts---i . āyayi befits’umi .
‫תרצה / י להצטרף?‬ እርስዎም ይመጣሉ? እርስዎም ይመጣሉ? 1
āy-yi -efits---i-. āyayi befits’umi .
‫כן, גם אנחנו מוזמנים.‬ አዎ። እኛም ተጋብዘናል። አዎ። እኛም ተጋብዘናል። 1
i-------irebi----yi-i. inēni āyirebishinyimi.

‫שפה וכתב‬

‫כל השפות משומשות לתקשורת בין האנשים.‬ ‫כשאנחנו מדברים אז אנחנו מביעים את המחשבות והרגשות שלנו.‬ ‫בשעה שאנחנו לא תמיד הולכים לפי חוקי השפה שלנו.‬ ‫אנחנו משתמשים בשפה משל עצמנו, השפה המדוברת שלנו.‬ ‫בשפה הכתובה זה אחרת.‬ ‫פה אנחנו רואים את כל חוקי השפה שלנו.‬ ‫רק הכתב נותן לשפה להפוך לשפה אמיתית.‬ ‫הוא מגלה לנו את השפה.‬ ‫דרך הכתב מועבר ידע של אלפי שנים.‬ ‫לכן הכתב הוא הבסיס של כל תרבות מפותחת.‬ ‫הכתב הראשון הומצא לפני יותר מ-5000 שנים.‬ ‫זה היה כתב היתדות של השומרים.‬ ‫הוא נחפר על לוחות חומר (טיט רטוב).‬ ‫השתמשו בכתב היתדות במשך למעלה משלשת אלפי שנים.‬ ‫ההירוגליפים של מצריים העתיקה התקיימו גם לזמן דומה.‬ ‫מספר עצום של מדענים התעסקו איתם.‬ ‫ההירוגליפים מהווים צורת כתב מסובכת יחסית.‬ ‫אך הם כנראה הומצאו מסיבה מאוד פשוטה.‬ ‫מצריים הקדומה הייתה ארץ ענקית עם הרבה תושבים.‬ ‫היה צורך לארגן את היום-יום ובעיקר את המערכת הכלכלית.‬ ‫היה צורך לדאוג למסים ולחשבונות בצורה טובה.‬ ‫לשם כך פיתחו המצרים העתיקים את הכתבים הגרפיים שלהם.‬ ‫אך צורות כתב אלפבתיות הן המצאת השומרונים.‬ ‫כל צורת כתב חושפת הרבה דברים על האנשים שמשתמשים בה.‬ ‫חוץ מזה יש לכל אומה דברים ייחודיים בכתב שלה.‬ ‫לצערנו נעלמת שפת הכתב אט אט.‬ ‫ההתקדמות הטכנולוגית עושה אותה מיותרת.‬ ‫אז: לא רק לדבר, צריך גם לכתוב מפעם לפעם!‬