‫שיחון‬

he ‫שיחת חולין 3‬   »   sr Ћаскање 3

‫22 [עשרים ושתיים]‬

‫שיחת חולין 3‬

‫שיחת חולין 3‬

22 [двадесет и два]

22 [dvadeset i dva]

Ћаскање 3

Ćaskanje 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סרבית נגן יותר
‫את / ה מעשן / ת?‬ Пушите ли? Пушите ли? 1
C-a-k-----3 Ćaskanje 3
‫בעבר עישנתי.‬ Пре да. Пре да. 1
C--sk--je-3 Ćaskanje 3
‫אבל עכשיו אני כבר לא מעשן / ת.‬ Али сада више не пушим. Али сада више не пушим. 1
Puši-e-l-? Pušite li?
‫יפריע לך אם אעשן?‬ Смета ли Вам ако ја пушим? Смета ли Вам ако ја пушим? 1
Puš-----i? Pušite li?
‫לא, כלל לא.‬ Не, апсолутно не. Не, апсолутно не. 1
Puš------? Pušite li?
‫זה לא יפריע לי.‬ Не смета ми. Не смета ми. 1
Pr- --. Pre da.
‫תרצה / י לשתות משהו?‬ Хоћете ли попити нешто? Хоћете ли попити нешто? 1
Pre da. Pre da.
‫כוסית קוניאק?‬ Један коњак? Један коњак? 1
P-e--a. Pre da.
‫לא, אני מעדיף / פה בירה.‬ Не, радије пиво. Не, радије пиво. 1
A-i----a--iš- -e -uši-. Ali sada više ne pušim.
‫את / ה נוסע / ת הרבה?‬ Путујете ли много? Путујете ли много? 1
Al- -a-a --š- -e -u--m. Ali sada više ne pušim.
‫כן, לרוב אלה נסיעות עסקים.‬ Да, већином су то пословна путовања. Да, већином су то пословна путовања. 1
Ali sad- v--e--e p-š--. Ali sada više ne pušim.
‫אבל כעת אנחנו נמצאים כאן בחופשה.‬ Али сада смо овде на годишњем одмору. Али сада смо овде на годишњем одмору. 1
Sm--- li Va--ako--a-puš--? Smeta li Vam ako ja pušim?
‫איזה חום!‬ Каква врућина! Каква врућина! 1
S--t- li V-m---o-j--p----? Smeta li Vam ako ja pušim?
‫כן, היום באמת חם.‬ Да, данас је стварно вруће. Да, данас је стварно вруће. 1
Smet- ----am--ko-j--pu-im? Smeta li Vam ako ja pušim?
‫נצא למרפסת.‬ Хајдемо на балкон. Хајдемо на балкон. 1
N-- -p--lu-no n-. Ne, apsolutno ne.
‫מחר תהייה כאן מסיבה.‬ Сутра ће овде бити забава. Сутра ће овде бити забава. 1
Ne,-a-s-lutn- n-. Ne, apsolutno ne.
‫תרצה / י להצטרף?‬ Хоћете ли и Ви доћи?? Хоћете ли и Ви доћи?? 1
Ne, aps--utno-ne. Ne, apsolutno ne.
‫כן, גם אנחנו מוזמנים.‬ Да, ми смо такође позвани. Да, ми смо такође позвани. 1
Ne --e-a mi. Ne smeta mi.

‫שפה וכתב‬

‫כל השפות משומשות לתקשורת בין האנשים.‬ ‫כשאנחנו מדברים אז אנחנו מביעים את המחשבות והרגשות שלנו.‬ ‫בשעה שאנחנו לא תמיד הולכים לפי חוקי השפה שלנו.‬ ‫אנחנו משתמשים בשפה משל עצמנו, השפה המדוברת שלנו.‬ ‫בשפה הכתובה זה אחרת.‬ ‫פה אנחנו רואים את כל חוקי השפה שלנו.‬ ‫רק הכתב נותן לשפה להפוך לשפה אמיתית.‬ ‫הוא מגלה לנו את השפה.‬ ‫דרך הכתב מועבר ידע של אלפי שנים.‬ ‫לכן הכתב הוא הבסיס של כל תרבות מפותחת.‬ ‫הכתב הראשון הומצא לפני יותר מ-5000 שנים.‬ ‫זה היה כתב היתדות של השומרים.‬ ‫הוא נחפר על לוחות חומר (טיט רטוב).‬ ‫השתמשו בכתב היתדות במשך למעלה משלשת אלפי שנים.‬ ‫ההירוגליפים של מצריים העתיקה התקיימו גם לזמן דומה.‬ ‫מספר עצום של מדענים התעסקו איתם.‬ ‫ההירוגליפים מהווים צורת כתב מסובכת יחסית.‬ ‫אך הם כנראה הומצאו מסיבה מאוד פשוטה.‬ ‫מצריים הקדומה הייתה ארץ ענקית עם הרבה תושבים.‬ ‫היה צורך לארגן את היום-יום ובעיקר את המערכת הכלכלית.‬ ‫היה צורך לדאוג למסים ולחשבונות בצורה טובה.‬ ‫לשם כך פיתחו המצרים העתיקים את הכתבים הגרפיים שלהם.‬ ‫אך צורות כתב אלפבתיות הן המצאת השומרונים.‬ ‫כל צורת כתב חושפת הרבה דברים על האנשים שמשתמשים בה.‬ ‫חוץ מזה יש לכל אומה דברים ייחודיים בכתב שלה.‬ ‫לצערנו נעלמת שפת הכתב אט אט.‬ ‫ההתקדמות הטכנולוגית עושה אותה מיותרת.‬ ‫אז: לא רק לדבר, צריך גם לכתוב מפעם לפעם!‬