‫שיחון‬

he ‫שיחת חולין 3‬   »   bg Кратък разговор 3

‫22 [עשרים ושתיים]‬

‫שיחת חולין 3‬

‫שיחת חולין 3‬

22 [двайсет и две]

22 [dvayset i dve]

Кратък разговор 3

Kratyk razgovor 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בולגרית נגן יותר
‫את / ה מעשן / ת?‬ Пушите ли? Пушите ли? 1
K-a--k-razgovo- 3 Kratyk razgovor 3
‫בעבר עישנתי.‬ По-рано да. По-рано да. 1
Kra--k -az-o--r 3 Kratyk razgovor 3
‫אבל עכשיו אני כבר לא מעשן / ת.‬ Но сега вече не пуша. Но сега вече не пуша. 1
Pu-h--e -i? Pushite li?
‫יפריע לך אם אעשן?‬ Пречи ли Ви, ако аз пуша? Пречи ли Ви, ако аз пуша? 1
P-sh--- -i? Pushite li?
‫לא, כלל לא.‬ Не, въобще не. Не, въобще не. 1
Pus--te l-? Pushite li?
‫זה לא יפריע לי.‬ Това не ми пречи. Това не ми пречи. 1
P--rano-d-. Po-rano da.
‫תרצה / י לשתות משהו?‬ Ще пиете ли нещо? Ще пиете ли нещо? 1
Po-r-no-da. Po-rano da.
‫כוסית קוניאק?‬ Един коняк? Един коняк? 1
P--r--o da. Po-rano da.
‫לא, אני מעדיף / פה בירה.‬ Не, предпочитам бира. Не, предпочитам бира. 1
N----ga ------n--pu-h-. No sega veche ne pusha.
‫את / ה נוסע / ת הרבה?‬ Пътувате ли много? Пътувате ли много? 1
No ------ech- -- p----. No sega veche ne pusha.
‫כן, לרוב אלה נסיעות עסקים.‬ Да, обикновено в командировка. Да, обикновено в командировка. 1
No -ega v--h---e ---ha. No sega veche ne pusha.
‫אבל כעת אנחנו נמצאים כאן בחופשה.‬ Но сега сме тук на почивка. Но сега сме тук на почивка. 1
P-echi li Vi, -k---z--u-h-? Prechi li Vi, ako az pusha?
‫איזה חום!‬ Каква жега! Каква жега! 1
P--c-i l--V-- ----az----ha? Prechi li Vi, ako az pusha?
‫כן, היום באמת חם.‬ Да, днес наистина е горещо. Да, днес наистина е горещо. 1
Pre-h- ---Vi- -k- az---s-a? Prechi li Vi, ako az pusha?
‫נצא למרפסת.‬ Да излезем на балкона. Да излезем на балкона. 1
N-, vyob---he ne. Ne, vyobshche ne.
‫מחר תהייה כאן מסיבה.‬ Утре тук ще има парти. Утре тук ще има парти. 1
Ne,--yobsh-he ne. Ne, vyobshche ne.
‫תרצה / י להצטרף?‬ Ще дойдете ли и Вие? Ще дойдете ли и Вие? 1
Ne,-vy-bshc-- -e. Ne, vyobshche ne.
‫כן, גם אנחנו מוזמנים.‬ Да, ние също сме поканени. Да, ние също сме поканени. 1
Tov- ne--i--r---i. Tova ne mi prechi.

‫שפה וכתב‬

‫כל השפות משומשות לתקשורת בין האנשים.‬ ‫כשאנחנו מדברים אז אנחנו מביעים את המחשבות והרגשות שלנו.‬ ‫בשעה שאנחנו לא תמיד הולכים לפי חוקי השפה שלנו.‬ ‫אנחנו משתמשים בשפה משל עצמנו, השפה המדוברת שלנו.‬ ‫בשפה הכתובה זה אחרת.‬ ‫פה אנחנו רואים את כל חוקי השפה שלנו.‬ ‫רק הכתב נותן לשפה להפוך לשפה אמיתית.‬ ‫הוא מגלה לנו את השפה.‬ ‫דרך הכתב מועבר ידע של אלפי שנים.‬ ‫לכן הכתב הוא הבסיס של כל תרבות מפותחת.‬ ‫הכתב הראשון הומצא לפני יותר מ-5000 שנים.‬ ‫זה היה כתב היתדות של השומרים.‬ ‫הוא נחפר על לוחות חומר (טיט רטוב).‬ ‫השתמשו בכתב היתדות במשך למעלה משלשת אלפי שנים.‬ ‫ההירוגליפים של מצריים העתיקה התקיימו גם לזמן דומה.‬ ‫מספר עצום של מדענים התעסקו איתם.‬ ‫ההירוגליפים מהווים צורת כתב מסובכת יחסית.‬ ‫אך הם כנראה הומצאו מסיבה מאוד פשוטה.‬ ‫מצריים הקדומה הייתה ארץ ענקית עם הרבה תושבים.‬ ‫היה צורך לארגן את היום-יום ובעיקר את המערכת הכלכלית.‬ ‫היה צורך לדאוג למסים ולחשבונות בצורה טובה.‬ ‫לשם כך פיתחו המצרים העתיקים את הכתבים הגרפיים שלהם.‬ ‫אך צורות כתב אלפבתיות הן המצאת השומרונים.‬ ‫כל צורת כתב חושפת הרבה דברים על האנשים שמשתמשים בה.‬ ‫חוץ מזה יש לכל אומה דברים ייחודיים בכתב שלה.‬ ‫לצערנו נעלמת שפת הכתב אט אט.‬ ‫ההתקדמות הטכנולוגית עושה אותה מיותרת.‬ ‫אז: לא רק לדבר, צריך גם לכתוב מפעם לפעם!‬