‫שיחון‬

he ‫במסעדה 2‬   »   sr У ресторану 2

‫30 [שלושים]‬

‫במסעדה 2‬

‫במסעדה 2‬

30 [тридесет]

30 [trideset]

У ресторану 2

U restoranu 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סרבית נגן יותר
‫מיץ תפוחים, בבקשה.‬ Cок од јабуке, молим. Cок од јабуке, молим. 1
U---s--ra-u-2 U restoranu 2
‫לימונדה, בבקשה.‬ Лимунаду, молим. Лимунаду, молим. 1
U r-stora---2 U restoranu 2
‫מיץ עגבניות, בבקשה.‬ Сок од парадајза, молим. Сок од парадајза, молим. 1
C-k o---a---e, mol-m. Cok od jabuke, molim.
‫אפשר לקבל כוס יין אדום בבקשה?‬ Ја бих радо чашу црвеног вина. Ја бих радо чашу црвеног вина. 1
Cok--d--a-u-e- mo---. Cok od jabuke, molim.
‫אפשר לקבל כוס יין לבן בבקשה?‬ Ја бих радо чашу белог вина. Ја бих радо чашу белог вина. 1
Cok--d---buke, m--im. Cok od jabuke, molim.
‫אפשר לקבל בקבוק שמפניה בבקשה?‬ Ја бих радо флашу шампањца. Ја бих радо флашу шампањца. 1
Li-un---,--olim. Limunadu, molim.
‫את / ה אוהב / ת דגים?‬ Волиш ли рибу? Волиш ли рибу? 1
L-m--a-u, --lim. Limunadu, molim.
‫את / ה אוהב / ת בשר בקר?‬ Волиш ли говедину? Волиш ли говедину? 1
L-m-na-u- --lim. Limunadu, molim.
‫את / ה אוהב / ת בשר חזיר?‬ Волиш ли свињетину? Волиш ли свињетину? 1
S----d -a-a---z----ol-m. Sok od paradajza, molim.
‫אני מבקש משהו בלי בשר.‬ Хтео / хтела бих нешто без меса. Хтео / хтела бих нешто без меса. 1
So-----p-ra-a-z-, mol-m. Sok od paradajza, molim.
‫אני מבקש מנה צמחונית.‬ Хтео / хтела бих плату са поврћем. Хтео / хтела бих плату са поврћем. 1
S---od-pa---a-za--m-li-. Sok od paradajza, molim.
‫אני מבקש מנה שתגיע מהר.‬ Хтео / хтела бих нешто што не траје дуго. Хтео / хтела бих нешто што не траје дуго. 1
Ja bi- r--o-ča-u--rv-----v---. Ja bih rado čašu crvenog vina.
‫תרצה / י אורז לתוספת?‬ Желите ли то с пиринчeм? Желите ли то с пиринчeм? 1
J---i- -ad------ c--en-g-v-n-. Ja bih rado čašu crvenog vina.
‫תרצה / י אטריות לתוספת?‬ Желите ли то с резанцима? Желите ли то с резанцима? 1
J- bih-r-do -ašu -rven-g vi--. Ja bih rado čašu crvenog vina.
‫תרצה / י את זה עם תפוחי אדמה?‬ Желите ли то с кромпиром? Желите ли то с кромпиром? 1
Ja-bi--rad- č-š--b--o- v-na. Ja bih rado čašu belog vina.
‫זה לא טעים לי.‬ То ми није укусно. То ми није укусно. 1
J---i- -a---č-----el-- ----. Ja bih rado čašu belog vina.
‫האוכל קר.‬ Јело је хладно. Јело је хладно. 1
J---------- č-šu -e-o- vi-a. Ja bih rado čašu belog vina.
‫לא הזמנתי את זה.‬ То ja нисам наручио / наручила. То ja нисам наручио / наручила. 1
J- --h -a-o-fla----am--njc-. Ja bih rado flašu šampanjca.

‫שפה ופרסום‬

‫פרסום היא צורה מיוחדת של תקשורת.‬ ‫המטרה שלה היא ליצור קשר בין המייצרים ללקוחות.‬ ‫כמו לכל סוג של תקשורת, גם לתקשורת הזו יש היסטוריה ארוכה.‬ ‫גם בעת העתיקה עשו פרסומות למסבאות ולפוליטיקאים.‬ ‫שפת הפרסום משתמשת באלמנטים רטוריים מיוחדים.‬ ‫יש לה מטרה, אז היא תקשורת מתוכננת.‬ ‫אנחנו צריכים לשים לב, צריכים לעורר את העניין שלנו.‬ ‫אבל מעל לכל צריך שיהיה לנו חשק ללכת ולקנות את המוצר.‬ ‫כך ששפת הפרסום היא לרוב מאוד פשוטה.‬ ‫היא משתמשת רק במעט מילים וססמאות.‬ ‫על-ידי-זה אנו אמורים לזכור את המידע בצורה טובה.‬ ‫לעתים קרובות היא משתמשת בסוגי מילים מסויימים כמו שמות תואר וערכי הפלגה.‬ ‫היא מתארת את היתרונות הרבים של המוצר.‬ ‫ולכן שפת הפרסום היא לרוב מאוד חיובית.‬ ‫מה שמעניין הוא ששפת הפרסום תמיד מושפעת מהתרבות.‬ ‫זאת אומרת, שפת הפרסום מגלה לנו הרבה על החברות.‬ ‫בהרבה מדינות שולטים היום ביטויים כגון יופי ונעורים.‬ ‫גם במילים ‘עתיד’ ו-‘ביטחון’ משתמשים הרבה.‬ ‫במיוחד בחברות מערביות אוהבים להשתמש בשפה האנגלית.‬ ‫אנגלית נחשבת לשפה עולמית ומודרנית.‬ ‫כך שהיא מאוד מתאימה למוצרים טכנולוגיים.‬ ‫יסודות מהשפות הרומאניות מסמלים פינוק ותשוקה.‬ ‫אז משתמשים בהם הרבה לפרסום אוכל ומוצרי קוסמטיקה.‬ ‫מי שמשתמש בדיאלקט רוצה להדגיש ערכים כמו בית ומסורת.‬ ‫שמות של מוצרים הם לעתים קרובות ניאולוגיזמים, זאת אומרת מילים חדשות.‬ ‫לרובם אין משמעות, יש להם אבל צליל ערב לאוזן.‬ ‫אך יש כמה שמות מוצרים שעושים קריירות!‬ ‫שם השואב אבק אפילו הפך לפועל - to hoover !‬