‫שיחון‬

he ‫במסעדה 2‬   »   sr У ресторану 2

‫30 [שלושים]‬

‫במסעדה 2‬

‫במסעדה 2‬

30 [тридесет]

30 [trideset]

У ресторану 2

U restoranu 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סרבית נגן יותר
‫מיץ תפוחים, בבקשה.‬ Cок од јабуке, молим. Cок од јабуке, молим. 1
U --s---a-- 2 U restoranu 2
‫לימונדה, בבקשה.‬ Лимунаду, молим. Лимунаду, молим. 1
U ----o-a-u-2 U restoranu 2
‫מיץ עגבניות, בבקשה.‬ Сок од парадајза, молим. Сок од парадајза, молим. 1
C-k-----a-------olim. Cok od jabuke, molim.
‫אפשר לקבל כוס יין אדום בבקשה?‬ Ја бих радо чашу црвеног вина. Ја бих радо чашу црвеног вина. 1
C-k -d------e,--o-im. Cok od jabuke, molim.
‫אפשר לקבל כוס יין לבן בבקשה?‬ Ја бих радо чашу белог вина. Ја бих радо чашу белог вина. 1
C---o---ab-ke, -ol-m. Cok od jabuke, molim.
‫אפשר לקבל בקבוק שמפניה בבקשה?‬ Ја бих радо флашу шампањца. Ја бих радо флашу шампањца. 1
L-munad-- --lim. Limunadu, molim.
‫את / ה אוהב / ת דגים?‬ Волиш ли рибу? Волиш ли рибу? 1
L--unadu, mol--. Limunadu, molim.
‫את / ה אוהב / ת בשר בקר?‬ Волиш ли говедину? Волиш ли говедину? 1
L-m---du--m-l--. Limunadu, molim.
‫את / ה אוהב / ת בשר חזיר?‬ Волиш ли свињетину? Волиш ли свињетину? 1
So- o--p------------li-. Sok od paradajza, molim.
‫אני מבקש משהו בלי בשר.‬ Хтео / хтела бих нешто без меса. Хтео / хтела бих нешто без меса. 1
S-k-o- --r-da-z---mo---. Sok od paradajza, molim.
‫אני מבקש מנה צמחונית.‬ Хтео / хтела бих плату са поврћем. Хтео / хтела бих плату са поврћем. 1
Sok-o---ar---jza, m--im. Sok od paradajza, molim.
‫אני מבקש מנה שתגיע מהר.‬ Хтео / хтела бих нешто што не траје дуго. Хтео / хтела бих нешто што не траје дуго. 1
J--bih ---o -a---c-ven-g-v-na. Ja bih rado čašu crvenog vina.
‫תרצה / י אורז לתוספת?‬ Желите ли то с пиринчeм? Желите ли то с пиринчeм? 1
J----h-rad--č--u-----n-g ---a. Ja bih rado čašu crvenog vina.
‫תרצה / י אטריות לתוספת?‬ Желите ли то с резанцима? Желите ли то с резанцима? 1
Ja -i- rad------ crv--og-vi--. Ja bih rado čašu crvenog vina.
‫תרצה / י את זה עם תפוחי אדמה?‬ Желите ли то с кромпиром? Желите ли то с кромпиром? 1
J- bi- -a---ča-u---------na. Ja bih rado čašu belog vina.
‫זה לא טעים לי.‬ То ми није укусно. То ми није укусно. 1
Ja-bi---a-- č--- --l-- --n-. Ja bih rado čašu belog vina.
‫האוכל קר.‬ Јело је хладно. Јело је хладно. 1
Ja-b-- -ad--ča-u-b--og-vi--. Ja bih rado čašu belog vina.
‫לא הזמנתי את זה.‬ То ja нисам наручио / наручила. То ja нисам наручио / наручила. 1
J----- ra-- fl-š- š-mpan-c-. Ja bih rado flašu šampanjca.

‫שפה ופרסום‬

‫פרסום היא צורה מיוחדת של תקשורת.‬ ‫המטרה שלה היא ליצור קשר בין המייצרים ללקוחות.‬ ‫כמו לכל סוג של תקשורת, גם לתקשורת הזו יש היסטוריה ארוכה.‬ ‫גם בעת העתיקה עשו פרסומות למסבאות ולפוליטיקאים.‬ ‫שפת הפרסום משתמשת באלמנטים רטוריים מיוחדים.‬ ‫יש לה מטרה, אז היא תקשורת מתוכננת.‬ ‫אנחנו צריכים לשים לב, צריכים לעורר את העניין שלנו.‬ ‫אבל מעל לכל צריך שיהיה לנו חשק ללכת ולקנות את המוצר.‬ ‫כך ששפת הפרסום היא לרוב מאוד פשוטה.‬ ‫היא משתמשת רק במעט מילים וססמאות.‬ ‫על-ידי-זה אנו אמורים לזכור את המידע בצורה טובה.‬ ‫לעתים קרובות היא משתמשת בסוגי מילים מסויימים כמו שמות תואר וערכי הפלגה.‬ ‫היא מתארת את היתרונות הרבים של המוצר.‬ ‫ולכן שפת הפרסום היא לרוב מאוד חיובית.‬ ‫מה שמעניין הוא ששפת הפרסום תמיד מושפעת מהתרבות.‬ ‫זאת אומרת, שפת הפרסום מגלה לנו הרבה על החברות.‬ ‫בהרבה מדינות שולטים היום ביטויים כגון יופי ונעורים.‬ ‫גם במילים ‘עתיד’ ו-‘ביטחון’ משתמשים הרבה.‬ ‫במיוחד בחברות מערביות אוהבים להשתמש בשפה האנגלית.‬ ‫אנגלית נחשבת לשפה עולמית ומודרנית.‬ ‫כך שהיא מאוד מתאימה למוצרים טכנולוגיים.‬ ‫יסודות מהשפות הרומאניות מסמלים פינוק ותשוקה.‬ ‫אז משתמשים בהם הרבה לפרסום אוכל ומוצרי קוסמטיקה.‬ ‫מי שמשתמש בדיאלקט רוצה להדגיש ערכים כמו בית ומסורת.‬ ‫שמות של מוצרים הם לעתים קרובות ניאולוגיזמים, זאת אומרת מילים חדשות.‬ ‫לרובם אין משמעות, יש להם אבל צליל ערב לאוזן.‬ ‫אך יש כמה שמות מוצרים שעושים קריירות!‬ ‫שם השואב אבק אפילו הפך לפועל - to hoover !‬