‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   am ቁጥሮች

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [ሰባት]

7 [ሰባት]

ቁጥሮች

k’ut’irochi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ እኔ እቆጥራለው፦ እኔ እቆጥራለው፦ 1
i----k’---ir-l---:- inē ik’ot’iralewi:-
‫אחת, שתים, שלוש‬ አንድ፤ ሁለት ፤ሶስት አንድ፤ ሁለት ፤ሶስት 1
ā--di- --l--i---o-iti ānidi; huleti ;sositi
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ እስከ ሶስት ቆጠርኩ። እስከ ሶስት ቆጠርኩ። 1
i--ke so--t--k’o-’e----. isike sositi k’ot’eriku.
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ እኔ ተጨማሪ እቆጥራለው፦ እኔ ተጨማሪ እቆጥራለው፦ 1
i---tec-’e---ī----o-’ira-e-i:- inē tech’emarī ik’ot’iralewi:-
‫ארבע, חמש, שש, አራት ፤ አምስት ፤ ስድስት አራት ፤ አምስት ፤ ስድስት 1
ā---i ---m-s-t- - -----i-i ārati ; āmisiti ; sidisiti
‫שבע, שמונה, תשע‬ ሰባት ፤ ስምንት ፤ ዘጠኝ ሰባት ፤ ስምንት ፤ ዘጠኝ 1
s-bati-; --mini-i-; z-t--n-i sebati ; siminiti ; zet’enyi
‫אני סופר / ת.‬ እኔ እቆጥራለው። እኔ እቆጥራለው። 1
inē ik----iralew-. inē ik’ot’iralewi.
‫את / ה סופר / ת.‬ አንተ/ቺ ትቆጥራለህ/ሪያለሽ። አንተ/ቺ ትቆጥራለህ/ሪያለሽ። 1
ā----/c---tik’ot’i-aleh-/--y--e---. ānite/chī tik’ot’iralehi/rīyaleshi.
‫הוא סופר.‬ እሱ ይቆጥራል። እሱ ይቆጥራል። 1
isu-yi-----i-ali. isu yik’ot’irali.
‫אחת. הראשון.‬ አንድ – አንደኛ አንድ – አንደኛ 1
āni-i –--n---nya ānidi – ānidenya
‫שתיים. השני.‬ ሁለት – ሁለተኛ ሁለት – ሁለተኛ 1
hu---i - --le-en-a huleti – huletenya
‫שלוש. השלישי.‬ ሶስት – ሶስተኛ ሶስት – ሶስተኛ 1
s----- –-so-i--nya sositi – sositenya
‫ארבע. הרביעי.‬ አራት – አራተኛ አራት – አራተኛ 1
āra-i –--ra-enya ārati – āratenya
‫חמש. החמישי.‬ አምስት – አምስተኛ አምስት – አምስተኛ 1
āmisiti-–--m-s-t-nya āmisiti – āmisitenya
‫שש. השישי.‬ ስድስት – ስድስተኛ ስድስት – ስድስተኛ 1
sidisiti –-si--s-t-n-a sidisiti – sidisitenya
‫שבע. השביעי.‬ ስባት – ስባተኛ ስባት – ስባተኛ 1
sib-ti-– s-ba--nya sibati – sibatenya
‫שמונה. השמיני.‬ ስምንት – ስምንተኛ ስምንት – ስምንተኛ 1
simi-it--– --mi-i--n-a siminiti – siminitenya
‫תשע. התשיעי.‬ ዘጠኝ – ዘጠነኛ ዘጠኝ – ዘጠነኛ 1
z---e--i – --t---e-ya zet’enyi – zet’enenya

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬