‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   ti ቁጽርታት

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [ሸውዓተ]

7 [shewi‘ate]

ቁጽርታት

k’uts’iritati

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ ኣነ እቖጽር፥ ኣነ እቖጽር፥ 1
k-u-s----t--i k’uts’iritati
‫אחת, שתים, שלוש‬ ሓደ፣ ክልተ፣ ሰለስተ ሓደ፣ ክልተ፣ ሰለስተ 1
k----’-r----i k’uts’iritati
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ ኣነ ክሳብ ሰለስተ እቖጽር። ኣነ ክሳብ ሰለስተ እቖጽር። 1
an- ik-’o-s-i-i፥ ane iḵ’ots’iri፥
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ ኣነ ቀጺለ እቖጽር’የ። ኣነ ቀጺለ እቖጽር’የ። 1
ane -k-----’iri፥ ane iḵ’ots’iri፥
‫ארבע, חמש, שש, ኣርባዕተ፣ ሓሙሽተ፣ ሽዱሽተ ኣርባዕተ፣ ሓሙሽተ፣ ሽዱሽተ 1
ane-i-----s’i--፥ ane iḵ’ots’iri፥
‫שבע, שמונה, תשע‬ ሸውዓተ፣ ሸሞንተ፣ ትሽዓተ ሸውዓተ፣ ሸሞንተ፣ ትሽዓተ 1
ḥade፣--i-ite፣-se--si-e ḥade፣ kilite፣ selesite
‫אני סופר / ת.‬ ኣነ እቖጽር። ኣነ እቖጽር። 1
h---e፣-kil---- s-le--te ḥade፣ kilite፣ selesite
‫את / ה סופר / ת.‬ ንስኻ ትቖጽር። ንስኻ ትቖጽር። 1
ḥa-e፣ ----t---s-l--ite ḥade፣ kilite፣ selesite
‫הוא סופר.‬ ንሱ ይቖጽር። ንሱ ይቖጽር። 1
an---i-a-i--e-es--- ----ots’i--። ane kisabi selesite iḵ’ots’iri።
‫אחת. הראשון.‬ ሓደ። እቲ ቀዳማይ። ሓደ። እቲ ቀዳማይ። 1
a---k---b- s--es--e---̱’--s--ri። ane kisabi selesite iḵ’ots’iri።
‫שתיים. השני.‬ ክልተ። እቲ ካልኣይ ክልተ። እቲ ካልኣይ 1
a-- kisabi -e-e-it--i-̱-ots-ir-። ane kisabi selesite iḵ’ots’iri።
‫שלוש. השלישי.‬ ሰለስተ። እቲ ሳልሳይ። ሰለስተ። እቲ ሳልሳይ። 1
a-e-k’et--īl--ik-’ots-iri---። ane k’ets’īle iḵ’ots’iri’ye።
‫ארבע. הרביעי.‬ ኣርባዕተ። እቲ ራብዓይ። ኣርባዕተ። እቲ ራብዓይ። 1
a---k’---’īle-ik-----’ir-’y-። ane k’ets’īle iḵ’ots’iri’ye።
‫חמש. החמישי.‬ ሓሙሽተ። እቲ ሓምሻይ። ሓሙሽተ። እቲ ሓምሻይ። 1
ane-k’-t-’īle-ik--o-s’i----e። ane k’ets’īle iḵ’ots’iri’ye።
‫שש. השישי.‬ ሽዱሽተ። እቲ ሻዱሻይ። ሽዱሽተ። እቲ ሻዱሻይ። 1
ari-a‘-t-፣-h-amu-hite- sh-du---te ariba‘ite፣ ḥamushite፣ shidushite
‫שבע. השביעי.‬ ሸውዓተ። እቲ ሻውዓይ። ሸውዓተ። እቲ ሻውዓይ። 1
a--b--i-e- -̣a-us-ite፣ s-idus--te ariba‘ite፣ ḥamushite፣ shidushite
‫שמונה. השמיני.‬ ሸሞንተ። እቲ ሻምናይ። ሸሞንተ። እቲ ሻምናይ። 1
arib--it-- ḥ-mush---- -hid--hite ariba‘ite፣ ḥamushite፣ shidushite
‫תשע. התשיעי.‬ ትሽዓተ። እቲ ታሽዓይ። ትሽዓተ። እቲ ታሽዓይ። 1
sh---‘a--፣--hem--i-e- t---i---e shewi‘ate፣ shemonite፣ tishi‘ate

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬