‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 2‬   »   ti ገለ ምኽንያት ምሃብ 2

‫76 [שבעים ושש]‬

‫לתרץ משהו 2‬

‫לתרץ משהו 2‬

76 [ሰብዓንሽዱሽተን]

76 [sebi‘anishidushiteni]

ገለ ምኽንያት ምሃብ 2

gele miẖiniyati mihabi 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫למה לא באת?‬ ስለምንታይ ኢኻ ዘይመጻእካ? ስለምንታይ ኢኻ ዘይመጻእካ? 1
g-l- mi---n-y-----i-a---2 gele miẖiniyati mihabi 2
‫הייתי חולה.‬ ሓሚመ ኔረ። ሓሚመ ኔረ። 1
gel- -ih--n--a-i--i-abi 2 gele miẖiniyati mihabi 2
‫לא באתי כי הייתי חולה.‬ ሓሚመ ስለዝነበርኩ እየ ዘይመጻእኩ። ሓሚመ ስለዝነበርኩ እየ ዘይመጻእኩ። 1
sil-min---y---h-a-z-y----s’--i--? sileminitayi īẖa zeyimets’a’ika?
‫מדוע היא לא באה?‬ ስለምንታይ ኢያ ንሳ ዘይመጸት? ስለምንታይ ኢያ ንሳ ዘይመጸት? 1
s-------tayi-īh-a-zeyim--s’-’---? sileminitayi īẖa zeyimets’a’ika?
‫היא הייתה עייפה.‬ ደኺማ ኔራ። ደኺማ ኔራ። 1
s---mi----yi-ī-̱--z-y----s-a’--a? sileminitayi īẖa zeyimets’a’ika?
‫היא לא באה כי היא הייתה עייפה.‬ ደኺማ ስለዝነበረት ኣይመጸትን ። ደኺማ ስለዝነበረት ኣይመጸትን ። 1
ḥa-ī-- n-r-። ḥamīme nēre።
‫מדוע הוא לא בא?‬ ንሱ ስለምንታይ ኣይመጸን። ንሱ ስለምንታይ ኣይመጸን። 1
h-----e nēre። ḥamīme nēre።
‫לא התחשק לו.‬ ድልየት ኣይነበሮን። ድልየት ኣይነበሮን። 1
ḥ-m--- -ē--። ḥamīme nēre።
‫הוא לא בא כי לא התחשק לו.‬ ንሱ ኣይመጸን መኽንያቱ ድልየት ስለዘይነበሮ። ንሱ ኣይመጸን መኽንያቱ ድልየት ስለዘይነበሮ። 1
h------ si--z-ne---i-u iy- ze-im-t----i--። ḥamīme silezineberiku iye zeyimets’a’iku።
‫מדוע לא באתם / ן?‬ ንስኻትኩም ስለምንታይ ዘይመጻኹም? ንስኻትኩም ስለምንታይ ዘይመጻኹም? 1
ḥ------si----n---riku-iye-zeyim-t--a-iku። ḥamīme silezineberiku iye zeyimets’a’iku።
‫המכונית שלנו מקולקלת.‬ መኪና ተባላሽያትና ። መኪና ተባላሽያትና ። 1
ḥ-mīm----l-zine----ku -ye--eyim-----’-ku። ḥamīme silezineberiku iye zeyimets’a’iku።
‫לא באנו כי המכונית שלנו מקולקלת.‬ መኪናና ስለዝተበላሸወት ኢና ዝይመጻእና ። መኪናና ስለዝተበላሸወት ኢና ዝይመጻእና ። 1
s------i-ayi--ya--isa z-yim---’e-i? sileminitayi īya nisa zeyimets’eti?
‫מדוע האנשים לא באו?‬ እቶም ሰባት ስለምንታይ ኢዮም ዘይመጽኡ? እቶም ሰባት ስለምንታይ ኢዮም ዘይመጽኡ? 1
silem---ta-- --a---sa---y-mets-eti? sileminitayi īya nisa zeyimets’eti?
‫הם / ן איחרו לרכבת.‬ ባቡር ገዲፋቶም ከይዳ። ባቡር ገዲፋቶም ከይዳ። 1
si---init-yi ----n-sa zey--e-s’eti? sileminitayi īya nisa zeyimets’eti?
‫הם / ן לא באו, כי הם / ן איחרו לרכבת.‬ ባቡር ገዲፋቶም ሰለ ዝኸደት እዮም ዘይመጹ ። ባቡር ገዲፋቶም ሰለ ዝኸደት እዮም ዘይመጹ ። 1
de-̱ī-a n---። deẖīma nēra።
‫מדוע לא באת?‬ ስለምንታይ ኢኻ ዘይመጻእካ? ስለምንታይ ኢኻ ዘይመጻእካ? 1
deẖ--a -ē--። deẖīma nēra።
‫היה לי אסור.‬ ኣይተፍቐደለይን ኔሩ። ኣይተፍቐደለይን ኔሩ። 1
de----a -ē--። deẖīma nēra።
‫לא באתי כי היה לי אסור.‬ ፍቓድ ስለዘይነበረኒ ኢየ ዘይመጻእኩ፣። ፍቓድ ስለዘይነበረኒ ኢየ ዘይመጻእኩ፣። 1
d-ẖ----s--ezi-e---et----imet-’--i---። deẖīma silezinebereti ayimets’etini ።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫השפות המקומיות של אמריקה‬

‫באמריקה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫אנגלית היא השפה החשובה ביותר בצפון אמריקה.‬ ‫בדרום אמריקה שולטות ספרדית ופורטוגזית.‬ ‫כל השפות האלה באו מאירופה אל אמריקה.‬ ‫לפני התיישבות האירופאים, דיברו שם שפות שונות.‬ ‫השפות האלה מכונות השפות המקומיות של אמריקה.‬ ‫עד היום, הן עוד לא ממש נחקרו.‬ ‫מגוון השפות האלה הוא עצום.‬ ‫מעריכים שיש כ-60 משפחות שפות שונות בצפון אמריקה.‬ ‫ובדרום אמריקה מספרן יכול להגיע ל-150.‬ ‫ולהן מתווספות עוד הרבה שפות מבודדות.‬ ‫כל השפות האלה מאוד שונות אחת מהשנייה.‬ ‫הן כמעט ולא מראות מבנים משותפים.‬ ‫ולכן קשה למיין את השפות.‬ ‫סיבת ההבדל ביניהם היא היסטוריית אמריקה.‬ ‫אמריקה יושבה בתקופות שונות.‬ ‫האנשים הראשונים באו לפני יותר מ-10000 שנה לאמריקה.‬ ‫כל אוכלוסייה לקחה את השפה שלה איתה אל היבשת.‬ ‫השפות המקומיות הן הכי דומות לשפות של אסיה.‬ ‫מצבן של השפות הישנות של אמריקה הוא שונה במקומות שונים.‬ ‫הרבה שפות של ילידי היבשת עדיין חיות בדרום אמריקה.‬ ‫לשפות כמו גוארני או קצ'ואה יש מליוני דוברים פעילים.‬ ‫אך הרבה מהשפות שהיו בצפון אמריקה נכחדו.‬ ‫תרבות ילידי צפון אמריקה דוכאה להרבה זמן.‬ ‫כתוצאה מכך הלכו גם השפות שלהם לאיבוד.‬ ‫אך העניין בהן גבר בעשרות שנים האחרונות.‬ ‫יש הרבה תוכניות שמטרתן לטפח ולשמור על השפות.‬ ‫אז יכול להיות שיהיה להן עתיד אחרי הכל...‬