‫שיחון‬

he ‫שמות תואר 2‬   »   ti ቅጽላት 2

‫79 [שבעים ותשע]‬

‫שמות תואר 2‬

‫שמות תואר 2‬

79 [ሰብዓንትሽዓተን]

79 [sebi‘anitishi‘ateni]

ቅጽላት 2

k’its’ilati 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני לובשת שמלה כחולה.‬ ሰማያዊ ቀሚሽ ተኸዲነ ኣሎኹ። ሰማያዊ ቀሚሽ ተኸዲነ ኣሎኹ። 1
k’-ts’--a-i-2 k’its’ilati 2
‫אני לובשת שמלה אדומה.‬ ቀይሕ ቀሚሽ ተኸዲነ ኣሎኹ። ቀይሕ ቀሚሽ ተኸዲነ ኣሎኹ። 1
k-----i--ti-2 k’its’ilati 2
‫אני לובשת שמלה ירוקה.‬ ቀጠልያ ቀሚሽ ተኸዲነ ኣሎኹ። ቀጠልያ ቀሚሽ ተኸዲነ ኣሎኹ። 1
s-m--a-ī--’e-īs-i -eh--dī-e -loẖu። semayawī k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫אני קונה תיק שחור.‬ ጸላም ሳንጣ ክገዝእ‘የ። ጸላም ሳንጣ ክገዝእ‘የ። 1
semay----k-e-ī-hi----̱ed-n--alo--u። semayawī k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫אני קונה תיק חום.‬ ቡናዊት ሳንጣ ክገዝእ‘የ። ቡናዊት ሳንጣ ክገዝእ‘የ። 1
s-m---w--k’-m---i---h--dī-e---oẖu። semayawī k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫אני קונה תיק לבן.‬ ጻዕዳ ሳንጣ ክገዝእ‘የ። ጻዕዳ ሳንጣ ክገዝእ‘የ። 1
k’-yi--i-k-e----i---ẖe-ī----l-h--። k’eyiḥi k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫אני צריך / ה מכונית חדשה.‬ ሓዳሽ መኪና ተድልየኒ ኣላ ። ሓዳሽ መኪና ተድልየኒ ኣላ ። 1
k-e-i----k’---s-i -eẖedīn- -loẖ-። k’eyiḥi k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫אני צריך / ה מכונית מהירה.‬ ቅልጥፍቲ መኪና ተድልየኒ ኣላ ። ቅልጥፍቲ መኪና ተድልየኒ ኣላ ። 1
k----ḥ---’--ī-h---eẖe--n- al---u። k’eyiḥi k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫אני צריך / ה מכונית נוחה.‬ ምችእቲ መኪና ተድልየኒ ኣላ ። ምችእቲ መኪና ተድልየኒ ኣላ ። 1
k’e--el--- --e--shi --h-edī-e --o--u። k’et’eliya k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫למעלה מתגוררת אישה זקנה.‬ ኣብዚ ላዕሊ ሓንቲ ዓባይ ሰበይቲ ትቕመጥ ። ኣብዚ ላዕሊ ሓንቲ ዓባይ ሰበይቲ ትቕመጥ ። 1
k-----l--a k’----hi t-ẖ---ne aloh--። k’et’eliya k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫למעלה מתגוררת אישה שמנה.‬ ኣብዚ ላዕሊ ሓንቲ ሮጋድ ሰበይቲ ትቕመጥ ። ኣብዚ ላዕሊ ሓንቲ ሮጋድ ሰበይቲ ትቕመጥ ። 1
k-et-e--y---’emīs-i------d-n- ---ẖu። k’et’eliya k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫למטה מתגוררת אישה סקרנית.‬ ኣብዚ ታሕቲ ሓንቲ ህንጥይቲ ሰበይቲ ትቕመጥ ። ኣብዚ ታሕቲ ሓንቲ ህንጥይቲ ሰበይቲ ትቕመጥ ። 1
t---la-i --nit-a k--e--’i-y-። ts’elami sanit’a kigezi’i‘ye።
‫האורחים שלנו היו אנשים נחמדים.‬ ኣጋይሽና ኣዝዮም ብሩኻት ኔሮም። ኣጋይሽና ኣዝዮም ብሩኻት ኔሮም። 1
t---la-i sa----a kige----‘-e። ts’elami sanit’a kigezi’i‘ye።
‫האורחים שלנו היו אנשים מנומסים.‬ ኣጋይሽና ኣኽብሮት ዘለዎም ኢዮም ኔሮም። ኣጋይሽና ኣኽብሮት ዘለዎም ኢዮም ኔሮም። 1
t--e---i------’a ki-ezi’i‘ye። ts’elami sanit’a kigezi’i‘ye።
‫האורחים שלנו היו אנשים מעניינים.‬ ኣጋይሽና ማረኽቲ ሰባት እዮም ኔሮም። ኣጋይሽና ማረኽቲ ሰባት እዮም ኔሮም። 1
b-n-w-ti --ni--a ki---i----e። bunawīti sanit’a kigezi’i‘ye።
‫יש לי ילדים חביבים.‬ ኣነ (ፍቁራት) ብሩኻት ቆልዑ ኣለውኒ። ኣነ (ፍቁራት) ብሩኻት ቆልዑ ኣለውኒ። 1
b--awī-i-sa-it’----g-zi’-‘y-። bunawīti sanit’a kigezi’i‘ye።
‫אבל ילדי השכנים חצופים.‬ እዞም ጎረባብቲ ግን ደፋራት ቆልዑ ኣለዎም። እዞም ጎረባብቲ ግን ደፋራት ቆልዑ ኣለዎም። 1
bu-a-ī-- s-n-t-- k---z-’----። bunawīti sanit’a kigezi’i‘ye።
‫הילדים שלך ילדים טובים?‬ ደቅኹም ሕያዎት ድዮም? ደቅኹም ሕያዎት ድዮም? 1
ts-a-i---san-t’--ki--z-’----። ts’a‘ida sanit’a kigezi’i‘ye።

‫שפה אחת, הרבה זנים‬

‫גם כשאנחנו דוברים שפה אחת, אנחנו דוברים הרבה שפות.‬ ‫כי אף שפה היא לא מערכת סגורה.‬ ‫בכל שפה יש הרבה מימדים שונים.‬ ‫שפה היא מערכת חיה.‬ ‫הדוברים מתאימים את עצמם תמיד לשותפי השיחה שלהם.‬ ‫ולכן משתנה תמיד השפה שאנשים מדברים.‬ ‫את הגיוון הזה אפשר לראות בצורות שונות.‬ ‫למשל, לכל שפה יש היסטוריה.‬ ‫היא השתנתה והיא גם תמשיך להשתנות.‬ ‫את זה ניתן לזהות כשרואים שאנשים מבוגרים מדברים בצורה שונה מזו של צעירים.‬ ‫יש גם, ברוב השפות, ניבים שונים.‬ ‫הרבה דוברי ניבים יכולים להתאים את עצמם לסביבה שלהם.‬ ‫הם דוברים את השפה הסטנדרטית במצבים מסוימים.‬ ‫לקבוצות שונות בחברה יש שפות שונות.‬ ‫שפת הצעירים או שפת הציידים הן דוגמאות לכך.‬ ‫אנשים מדברים בחיים המקצועיים אחרת מאיך שהם מדברים בבית.‬ ‫הרבה אנשים משתמשים גם בשפה מקצועית בעבודה.‬ ‫אפשר למצוא גם הבדלים בין השפה המדוברת לזו הכתובה.‬ ‫השפה המדוברת היא לרוב פשוטה בהרבה מהשפה הכתובה.‬ ‫הבדל זה יכול להיות מאוד גדול.‬ ‫זה קורה כששפות כתובות לא משתנות להרבה זמן.‬ ‫אז הדוברים צריכים קודם כל ללמוד איך הם משתמשים בשפה הכתובה.‬ ‫לעתים קרובות יש לגברים ולנשים שפות שונות.‬ ‫הבדל זה הוא לא מאוד גדול בחברות מערביות.‬ ‫אך קיימות מדינות שבהן נשים מדברות אחרת מגברים.‬ ‫בכמה תרבויות יש גם לנימוס צורות לשוניות משלו.‬ ‫אז לדבר זה לא קל כל כך!‬ ‫אנחנו צריכים לשים לב להרבה דברים שונים בו זמנית...‬