‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 1‬   »   ti መስተጻምር 1

‫94 [תשעים וארבע]‬

‫מילות חיבור 1‬

‫מילות חיבור 1‬

94 [ተስዓንኣርባዕተን]

94 [tesi‘ani’ariba‘iteni]

መስተጻምር 1

mesitets’amiri 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫חכה / י עד שיפסיק לרדת גשם.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ዝናብ ክሳብ ዝውድእ። ጽናሕ/ጽንሒ ዝናብ ክሳብ ዝውድእ። 1
mesite--’-mi---1 mesitets’amiri 1
‫חכה / י עד שאסיים.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ኣነ ክሳብ ዝውድእ። ጽናሕ/ጽንሒ ኣነ ክሳብ ዝውድእ። 1
mesi---s’-mi-- 1 mesitets’amiri 1
‫חכה / י עד שהוא יחזור.‬ ጽናሕ/ጽንሒ ክሳብ ንሱ ዝምለስ። ጽናሕ/ጽንሒ ክሳብ ንሱ ዝምለስ። 1
ts--------ts----------na-- kisa-i z-w--i’i። ts’inaḥi/ts’iniḥī zinabi kisabi ziwidi’i።
‫אני ממתין / ה שהשיער שלי יתייבש.‬ ክጽበ‘የ ጸግረይ ክሳብ ዝነቕጽ። ክጽበ‘የ ጸግረይ ክሳብ ዝነቕጽ። 1
t-’i--h-i/ts’----̣---i--bi ----b----w-d-’i። ts’inaḥi/ts’iniḥī zinabi kisabi ziwidi’i።
‫אני ממתין / ה שהסרט יסתיים.‬ ክጽበ‘የ እቲ ፊልም ክሳብ ዝውድእ። ክጽበ‘የ እቲ ፊልም ክሳብ ዝውድእ። 1
t---n-ḥ-/-s’i-iḥī--in--i -is-bi zi---i’-። ts’inaḥi/ts’iniḥī zinabi kisabi ziwidi’i።
‫אני ממתין / ה שהרמזור יתחלף לירוק.‬ ክጽበ‘የ መብራህቲ ቀጠልያ ክሳብ ዝኸውን። ክጽበ‘የ መብራህቲ ቀጠልያ ክሳብ ዝኸውን። 1
ts-i-a-̣i/t-’i-i--ī-----kis-bi-z---d--i። ts’inaḥi/ts’iniḥī ane kisabi ziwidi’i።
‫מתי את / ה נוסע / ת לחופשה?‬ መዓስ ኢኻ ናብ ዕርፍቲ ትኸይድ? መዓስ ኢኻ ናብ ዕርፍቲ ትኸይድ? 1
t----a----ts----ḥ----- kis--i-z--idi-i። ts’inaḥi/ts’iniḥī ane kisabi ziwidi’i።
‫עוד לפני תחילת חופשת הקיץ?‬ ቅድሚ ናይ ሃጋይ ዕርፍቲ? ቅድሚ ናይ ሃጋይ ዕርፍቲ? 1
ts-in-h-i/-s’i------an--k-sa-i -i-id-’i። ts’inaḥi/ts’iniḥī ane kisabi ziwidi’i።
‫כן, אפילו לפני תחילת חופשת הקיץ.‬ እወ፣ ቅድሚ ሃጋይ ዕርፍቲ ዝጅምር። እወ፣ ቅድሚ ሃጋይ ዕርፍቲ ዝጅምር። 1
ts’in-ḥ--ts’---h-ī ki-abi-n--- -imil---። ts’inaḥi/ts’iniḥī kisabi nisu zimilesi።
‫תקן / י את הגג לפני תחילת החורף.‬ ክረምቲ ከይመጸ ከሎ ነቲ ናሕሲ የዕርዮ ኢኻ ። ክረምቲ ከይመጸ ከሎ ነቲ ናሕሲ የዕርዮ ኢኻ ። 1
ts’inaḥ--t-’inih-ī-kisa-i -is- zimil-si። ts’inaḥi/ts’iniḥī kisabi nisu zimilesi።
‫שטוף / שטפי ידיים לפני שתשב / י לשולחן.‬ ኣብ ጣውላ ኮፍ ከይበልካ ኢድካ ተሓጸብ ። ኣብ ጣውላ ኮፍ ከይበልካ ኢድካ ተሓጸብ ። 1
ts--na--i/t---ni-̣ī --sa-----su--i-i-es-። ts’inaḥi/ts’iniḥī kisabi nisu zimilesi።
‫סגור / סגרי את החלון לפני שתצא / י.‬ ናብ ደገ ከይወጻካ ከሎኻ መስኮት ዕጸዎ ። ናብ ደገ ከይወጻካ ከሎኻ መስኮት ዕጸዎ ። 1
ki-s--b------s’-gi-eyi -isab----nek-’--s-i። kits’ibe‘ye ts’egireyi kisabi zineḵ’its’i።
‫מתי תחזור / תחזרי הביתה?‬ መዓስ ኢኻ ንገዛ ትመጽእ? መዓስ ኢኻ ንገዛ ትመጽእ? 1
k----i-e-y- -s-----e-- k-sabi ---e----ts’i። kits’ibe‘ye ts’egireyi kisabi zineḵ’its’i።
‫אחרי השיעור?‬ ድሕሪ ትምህርቲ? ድሕሪ ትምህርቲ? 1
ki---ibe‘-- -s’-gir-yi kisabi-z--ek-’---’-። kits’ibe‘ye ts’egireyi kisabi zineḵ’its’i።
‫כן, לאחר תום השיעור.‬ እወ፣ ትምህርቲ ምስ ወድአ። እወ፣ ትምህርቲ ምስ ወድአ። 1
ki--’i---ye-i-ī -īli----i-a-i -i-i---i። kits’ibe‘ye itī fīlimi kisabi ziwidi’i።
‫אחרי התאונה הוא לא יכול היה יותר לעבוד.‬ ድሕሪ እቲ ሓደጋ ፣ ክሰርሕ ኣይክእልን ኔሩ። ድሕሪ እቲ ሓደጋ ፣ ክሰርሕ ኣይክእልን ኔሩ። 1
kits-i-e-y---tī fīl-m- kisabi----i---i። kits’ibe‘ye itī fīlimi kisabi ziwidi’i።
‫אחרי שהוא פוטר מהעבודה הוא עזב לאמריקה.‬ እቲ ስርሑ ምስ ሰኣንዎ፣ ኢዩ ናብ ኣመሪካ ዝኸደ። እቲ ስርሑ ምስ ሰኣንዎ፣ ኢዩ ናብ ኣመሪካ ዝኸደ። 1
kits--b--ye-itī----i-i k--abi--iw-di’i። kits’ibe‘ye itī fīlimi kisabi ziwidi’i።
‫אחרי שהוא עבר לאמריקה הוא התעשר.‬ ድሕሪ ናብ ኣመሪካ ምኻዱ ኢዩ ሃብታም ኮይኑ። ድሕሪ ናብ ኣመሪካ ምኻዱ ኢዩ ሃብታም ኮይኑ። 1
ki-s--b-‘y---eb--a-i-ī -’et’eli-- ----bi-zih---i--። kits’ibe‘ye mebirahitī k’et’eliya kisabi ziẖewini።

‫איך לומדים שתי שפות בו זמנית‬

‫שפות זרות נהיות לחשובות יותר ויותר.‬ ‫הרבה אנשים לומדים שפה זרה.‬ ‫אבל יש הרבה שפות מעניינות בעולם.‬ ‫ולכן יש אנשים שלומדים יותר משפה אחת בו זמנית.‬ ‫זאת בדרך כלל לא בעיה אצל ילדים הגדלים עם שתי שפות.‬ ‫מוחם לומד את שתי השפות בצורה אוטומטית.‬ ‫כשהם מתבגרים, אז הם יודעים מה שייך לכל שפה.‬ ‫דו-שפתיים מכירים את המאפיינים המיוחדים של שתי השפות.‬ ‫אצל מבוגרים זה אחרת.‬ ‫הם לא יכולים ללמוד שתי שפות בו זמנית כל כך בקלות.‬ ‫מי שלומד שתי שפות בו זמנית, צריך לשים לב לכמה חוקים.‬ ‫תחילה, זה חשוב להשוות בין שתי השפות.‬ ‫שפות השייכות לאותה משפחת שפות דומות בדרך כלל אחת לשנייה.‬ ‫וזה יכול לגרום לבלבולים.‬ ‫ולכן הגיוני לנתח את שתי השפות בצורה קפדנית.‬ ‫אפשר למשל לעשות רשימה.‬ ‫ובה אפשר לכתוב את הדברים הדומים והשונים בין שתי השפות.‬ ‫כך צריך המוח להתעסק בצורה אינטנסיבית עם שתי השפות.‬ ‫והוא זוכר את המאפיינים הייחודיים של שתי השפות בצורה טובה יותר.‬ ‫צריך גם לבחור בתיקיות ובצבעים שונים לשפות השונות.‬ ‫זה עוזר בהפרדת ברורה יותר של השפות.‬ ‫זה אחרת כשלומדים שפות שלא דומות אחת לשנייה.‬ ‫בשפות לא דומות אין סכנת בלבול.‬ ‫כאן יש את סכנת השוואת השפות אחת לשנייה!‬ ‫הכי טוב אם משווים את השפות השונות לשפת האם.‬ ‫המוח לומד בצורה יעילה יותר כשהוא מזהה ניגודים.‬ ‫גם חשוב ללמוד את שתי השפות בצורה שווה מבחינת השקעה.‬ ‫באופן תיאורטי לא באמת אכפת למוח איזו שפה הוא לומד...‬