‫שיחון‬

he ‫לעשות קניות‬   »   ti ምግዛእ

‫54 [חמישים וארבע]‬

‫לעשות קניות‬

‫לעשות קניות‬

54 [ሓምሳንኣርባዕተን]

54 [ḥamisani’ariba‘iteni]

ምግዛእ

migiza’i

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני רוצה לקנות מתנה.‬ ኣነ ሓደ ህያብ ክገዝእ ደልየ። ኣነ ሓደ ህያብ ክገዝእ ደልየ። 1
mi-i--’i migiza’i
‫אבל לא משהו יקר מדי.‬ ግን ኣዝዩ ክቡር ዘይኮነ። ግን ኣዝዩ ክቡር ዘይኮነ። 1
m-g-za-i migiza’i
‫אולי תיק יד?‬ ምናልባት ናይ ኢድ ሳንጣ? ምናልባት ናይ ኢድ ሳንጣ? 1
a-e-h--d- --y-b- --g-z--i-deli-e። ane ḥade hiyabi kigezi’i deliye።
‫באיזה צבע?‬ ኣየናይ ሕብሪ ደሊኹም? ኣየናይ ሕብሪ ደሊኹም? 1
an-----de --ya-i-----zi’i -e-i-e። ane ḥade hiyabi kigezi’i deliye።
‫שחור, חום או לבן?‬ ጸሊም፣ ቡናዊ ወይ ጻዕዳ? ጸሊም፣ ቡናዊ ወይ ጻዕዳ? 1
a-----ade---ya-i----e---i deli-e። ane ḥade hiyabi kigezi’i deliye።
‫גדול או קטן?‬ ዓባይ ወይ ንእሽቶይ? ዓባይ ወይ ንእሽቶይ? 1
g-n- -z--- kiburi --yiko--። gini aziyu kiburi zeyikone።
‫אפשר לראות אותו?‬ ክርእያ እኽእል ዲየ? ክርእያ እኽእል ዲየ? 1
g--i---i-u--i---i z-yikone። gini aziyu kiburi zeyikone።
‫האם הוא עשוי מעור?‬ ካብ ብቆርበት ድያ? ካብ ብቆርበት ድያ? 1
gini--zi-- k--ur- ze---o-e። gini aziyu kiburi zeyikone።
‫או מחומרים סינטטים?‬ ወይስ ካብ ብላስቲክ ዓይነት ኢያ? ወይስ ካብ ብላስቲክ ዓይነት ኢያ? 1
mi-alib-ti-n-----di s-n-t’-? minalibati nayi īdi sanit’a?
‫ודאי שמעור.‬ ብቆርበት እምበር ከመይ ደኣ። ብቆርበት እምበር ከመይ ደኣ። 1
m--al-b-ti -a-i-īdi -a--t-a? minalibati nayi īdi sanit’a?
‫האיכות טובה במיוחד.‬ እዚ ሓደ ኣዝዩ ብሉጽ እዩ። እዚ ሓደ ኣዝዩ ብሉጽ እዩ። 1
m----i--t---a-i -d- --ni-’a? minalibati nayi īdi sanit’a?
‫והמחיר באמת מציאה.‬ ዋጋ ናይታ ሳንጣ ይ ኢድ ብጣዕሚ ሕሱር እዩ። ዋጋ ናይታ ሳንጣ ይ ኢድ ብጣዕሚ ሕሱር እዩ። 1
a-e--y--h-ibirī-delīh-u-i? ayenayi ḥibirī delīẖumi?
‫זה מוצא חן בעיני.‬ ደስ ኢላትኒ ኣላ። ደስ ኢላትኒ ኣላ። 1
a-e--yi-h--b-r- delīh-um-? ayenayi ḥibirī delīẖumi?
‫אני אקנה אותו.‬ ክወስዳ እየ። ክወስዳ እየ። 1
a-enay- -----r--delī-̱u-i? ayenayi ḥibirī delīẖumi?
‫אפשר יהיה להחליף?‬ ምናልባት ከ ክቕይራ እኽእል ዲየ ? ምናልባት ከ ክቕይራ እኽእል ዲየ ? 1
t----ī-i- -un-w--w----t-’a--da? ts’elīmi፣ bunawī weyi ts’a‘ida?
‫בודאי.‬ ከመይ ደኣ። ከመይ ደኣ። 1
t--el---፣ -u---ī-we-i t-’---d-? ts’elīmi፣ bunawī weyi ts’a‘ida?
‫אנחנו נארוז באריזת מתנה.‬ ከም ህያብ ጌርና ክንዕሽጎ ኢና። ከም ህያብ ጌርና ክንዕሽጎ ኢና። 1
ts’-l-m-፣---nawī -eyi -s-a--da? ts’elīmi፣ bunawī weyi ts’a‘ida?
‫הקופה נמצאת שם.‬ ካሳ ኣብቲ ንየው ኢዩ ዘሎ። ካሳ ኣብቲ ንየው ኢዩ ዘሎ። 1
‘-b------yi --’i---to-i? ‘abayi weyi ni’ishitoyi?

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫מי מבין את מי?‬

‫יש כ-7 מליארד אנשים ברחבי העולם.‬ ‫ולכולם יש שפה אחת.‬ ‫לצערנו אלה הן שפות שונות.‬ ‫אז בכדי לדבר עם עמים אחרים, אנחנו צריכים ללמוד שפות.‬ ‫זה לעתים קרובות תהליך מייגע.‬ ‫אבל יש שפות שמאוד דומות אחת לשנייה.‬ ‫דוברי השפות מבינים אחד את השני מבלי לשפות בשפה השנייה.‬ ‫התופעה הזו נקראת הבנה הדדית .‬ ‫יש לתופעה זו שני סוגים.‬ ‫הסוג הראשון הוא הבנה הדדית מילולית.‬ ‫כאן מבינים הדוברים אחד את השני כשהם מדברים.‬ ‫אך את השפה הכתובה הם לא מבינים.‬ ‫הסיבה לכך היא שלשפות יש צורות כתיבה שונות.‬ ‫דוגמא לכך היא שפות ההינדי והאורדו.‬ ‫ההבנה ההדדית הכתובה היא הסוג השני.‬ ‫כאן מבינים את השפה האחרת בצורתה הכתובה.‬ ‫אך קשה לדוברים להבין אחד את השני.‬ ‫הסיבה לכך היא הגייה שונה מאוד.‬ ‫דוגמא לכך היא השפות הגרמנית וההולנדית.‬ ‫רוב השפות הקרובות מאוד אחת לשנייה מכילות את שני הסוגים.‬ ‫זאת אומרת שיש הבנה הדדית מדוברת וכתובה.‬ ‫רוסית ואוקראינית, או תאילנדית ולאווית הן דוגמאות לכך.‬ ‫אבל יש גם צורות לא סימטריות של הבנה הדדית.‬ ‫זה המקרה כשלדוברים יש רמות שונות של הבנת השפה האחרת.‬ ‫פורטוגזים מבינים ספרדים יותר טוב מאיך שספרדים מבינים פורטוגזים.‬ ‫גם אוסטריים מבינים גרמנים יותר טוב מלהפך.‬ ‫בדוגמאות האלה ההגייה או הניב מהווים מעצור.‬ ‫מי שרוצה לנהל שיחות טובות, חייב ללמוד עוד קצת...‬