‫שיחון‬

he ‫עונות השנה ומזג האוויר‬   »   ti እዋናት-ዓመትን ኩነታት ኣየርን

‫16 [שש עשרה]‬

‫עונות השנה ומזג האוויר‬

‫עונות השנה ומזג האוויר‬

16 [ዓሰርተሽዱሽተ]

16 [‘aseriteshidushite]

እዋናት-ዓመትን ኩነታት ኣየርን

iwanati-‘ametini kunetati ayerini

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫עונות השנה הן׃‬ እዚኦም’ቶም እዋናት-ዓመት እዮም፥ እዚኦም’ቶም እዋናት-ዓመት እዮም፥ 1
iwan-ti-‘-m-tin----neta-- -ye-i-i iwanati-‘ametini kunetati ayerini
‫אביב, קיץ, ጽድያ፣ ሃጋይ ጽድያ፣ ሃጋይ 1
iw---ti-‘-m-t-------e---- -yeri-i iwanati-‘ametini kunetati ayerini
‫סתיו וחורף.‬ ከውዒን ክረምትን። ከውዒን ክረምትን። 1
i-ī’-m-’-omi-iw--a-i-‘a--t- iyo-i፥ izī’omi’tomi iwanati-‘ameti iyomi፥
‫הקיץ חם.‬ ሓጋይ ሃሩር እዩ። ሓጋይ ሃሩር እዩ። 1
izī’o--’---i-iwan-t----------y-m-፥ izī’omi’tomi iwanati-‘ameti iyomi፥
‫בקיץ זורחת השמש.‬ ኣብ ሓጋይ ጸሓይ ትበርቕ እያ። ኣብ ሓጋይ ጸሓይ ትበርቕ እያ። 1
i--’--i’to-i------t--‘---t--iyo-i፥ izī’omi’tomi iwanati-‘ameti iyomi፥
‫בקיץ אנחנו אוהבים לטייל.‬ ኣብ ሓጋይ ከነዛውር ደስ ይብለና። ኣብ ሓጋይ ከነዛውር ደስ ይብለና። 1
t---d---፣--ag--i ts’idiya፣ hagayi
‫החורף קר.‬ ክረምቲ ቁሪ እዩ። ክረምቲ ቁሪ እዩ። 1
t-’-di--፣ h--ayi ts’idiya፣ hagayi
‫בחורף יורד שלג או גשם.‬ ኣብ ክረምቲ ውርጪ ወይ ማይ ይሃርም እዩ። ኣብ ክረምቲ ውርጪ ወይ ማይ ይሃርም እዩ። 1
t-’---ya----ga-i ts’idiya፣ hagayi
‫בחורף אנחנו אוהבים להישאר בבית.‬ ኣብ ክረምቲ ኣብ ገዛ ምትራፍ ደስ ይብለና። ኣብ ክረምቲ ኣብ ገዛ ምትራፍ ደስ ይብለና። 1
k--i-īni--i--mitin-። kewi‘īni kiremitini።
‫קר.‬ ቁሪ ኣሎ። ቁሪ ኣሎ። 1
ke-i--ni--iremi--ni። kewi‘īni kiremitini።
‫יורד גשם.‬ ማይ ይሃርም ኣሎ። ማይ ይሃርም ኣሎ። 1
ke----ni-ki-em-t-ni። kewi‘īni kiremitini።
‫הרוח נושבת.‬ ንፋስ ኣሎ። ንፋስ ኣሎ። 1
ḥa---i h-r-r--iyu። ḥagayi haruri iyu።
‫עכשיו חם.‬ ሃሩር ኣሎ። ሃሩር ኣሎ። 1
ḥ-gayi h-ru-- i-u። ḥagayi haruri iyu።
‫השמש זורחת.‬ ጸሓይ ኣላ። ጸሓይ ኣላ። 1
h-ag-y---aruri iyu። ḥagayi haruri iyu።
‫עכשיו נעים.‬ ደበናታት ኣለው። ደበናታት ኣለው። 1
abi-h----yi t-’e--a-- t---r---’i --a። abi ḥagayi ts’eḥayi tiberiḵ’i iya።
‫מה מזג האוויר היום?‬ ሎሚ ኩነታት ኣየር ከመይ ድዩ? ሎሚ ኩነታት ኣየር ከመይ ድዩ? 1
a-i ----ay--t--e---yi-t-ber-ḵ’-----። abi ḥagayi ts’eḥayi tiberiḵ’i iya።
‫היום קר.‬ ሎሚ ቁሪ ኣሎ። ሎሚ ቁሪ ኣሎ። 1
ab--ḥa-ayi---’eḥa---t-ber-k-----ya። abi ḥagayi ts’eḥayi tiberiḵ’i iya።
‫היום חם.‬ ሎሚ ሃሩር ኣሎ። ሎሚ ሃሩር ኣሎ። 1
a-i---a---i k-n--a-iri ---i yi--l--a። abi ḥagayi kenezawiri desi yibilena።

‫למידה ורגשות‬

‫אנחנו שמחים כשאנחנו יכולים לדבר בשפה זרה.‬ ‫אנחנו גאים בעצמנו ובהתקדמות שלנו בלמידה.‬ ‫אבל אם אנחנו לא מצליחים, אנחנו עצובים או מאוכזבים.‬ ‫אז הרבה רגשות שונות קשורות ללמידה.‬ ‫אבל מחקרים חדשים מגיעים לתוצאות מעניינות.‬ ‫הם מראים שרגשות משחקות תפקיד חשוב גם בזמן הלמידה.‬ ‫כי לרגשות שלנו יש השפעה על הצלחתנו בלמידה.‬ ‫בשביל המוח שלנו, למידה היא תמיד משימה.‬ ‫ואת המשימה הזאת הוא רוצה לעשות.‬ ‫ההצלחה שלו במשימה קשורה ברגשות שלנו.‬ ‫אם אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לעשות את המשימה אז אנחנו בטוחים בעצמנו.‬ ‫היציבות הרגישית עוזרת לנו בלמידה.‬ ‫חשיבה חיובית עוזרת ליכולות השכליות שלנו.‬ ‫למידת תחת לחץ עובדת לעומת זאת בצורה פחות טובה.‬ ‫ספק ודאגה מונעים מאיתנו הצלחה בלמידה.‬ ‫אנחנו לומדים בצורה גרועה במיוחד כשאנחנו מפחדים.‬ ‫אז לא יכול מוחנו לשמור תכנים בצורה טובה.‬ ‫אז זה חשוב שתהיה לנו תמיד מוטיבציה בזמן הלמידה.‬ ‫אז רגשות משפיעות על הלמידה.‬ ‫אבל גם הלמידה משפיעה על הרגשות שלנו!‬ ‫אזורי המוח שמעבדים עובדות, מעבדים גם רגשות.‬ ‫כך יכולה למידה לגרום לנו להיות מאושרים, ומי שמאושר יותר לומד גם טוב יותר!‬ ‫כמובן שהלמידה היא לא רק כיף, היא יכולה גם להיות מתישה.‬ ‫בגלל זה אנחנו צריכים לקבוע לעצמנו מטרות קטנות בכל פעם.‬ ‫כך אנחנו לא מעמיסים יותר מדי על המוח שלנו.‬ ‫וכך אנחנו מוודאים שאנחנו יכולים לעמוד בציפיות של עצמנו.‬ ‫אז הצלחתנו היא תגמול שממריץ אותנו מחדש.‬ ‫אז תלמד - ותחייך בזמן שאתה עושה את זה!‬