‫שיחון‬

he ‫חייבים משהו‬   »   ti ገለ (ገድነት)

‫72 [שבעים ושתיים]‬

‫חייבים משהו‬

‫חייבים משהו‬

72 [ሰብዓንክልተን]

72 [sebi‘anikiliteni]

ገለ (ገድነት)

gele (gedineti)

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫להיות מוכרח / להיות חייב‬ ገድን ገድን 1
g-le--g-d---ti) gele (gedineti)
‫אני מוכרח / ה לשלוח את המכתב.‬ እቲ ደብዳበ ገድን ክሰዶ ኣለኒ። እቲ ደብዳበ ገድን ክሰዶ ኣለኒ። 1
g--- -g--i--ti) gele (gedineti)
‫אני חייב / ת לשלם למלון.‬ እቲ ሆተል ግድን ክኸፍሎ ኣለኒ። እቲ ሆተል ግድን ክኸፍሎ ኣለኒ። 1
gedi-i gedini
‫את / ה מוכרח / ה לקום מוקדם.‬ ግድን ንግሆ ክትትስእ ኣለካ። ግድን ንግሆ ክትትስእ ኣለካ። 1
ge--ni gedini
‫את / ה חייב / ת לעבוד הרבה.‬ ብዙሕ ክትሰርሕ ኣለካ። ብዙሕ ክትሰርሕ ኣለካ። 1
g---ni gedini
‫את / ה מוכרח / ה לדייק.‬ ሰዓትካ ከተኽብር ኣለካ። ሰዓትካ ከተኽብር ኣለካ። 1
itī -ebidab- g-d--- ---e-o--lenī። itī debidabe gedini kisedo alenī።
‫הוא מוכרח לתדלק.‬ ንሱ ነዳዲ ክመልእ ኣለዎ። ንሱ ነዳዲ ክመልእ ኣለዎ። 1
i-- de-ida-e g-d--- -----o a-e--። itī debidabe gedini kisedo alenī።
‫הוא חייב לתקן את המכונית.‬ ንሱ ንታ መኪና ከዕርያ ኣለዎ። ንሱ ንታ መኪና ከዕርያ ኣለዎ። 1
it--de--d-b- ----ni -ise---a----። itī debidabe gedini kisedo alenī።
‫הוא חייב לרחוץ את המכונית.‬ ንሱ ነታ መኪና ክሓጽባ ኣለዎ። ንሱ ነታ መኪና ክሓጽባ ኣለዎ። 1
it- ---e-- ----ni--i-̱efi-- alenī። itī hoteli gidini kiẖefilo alenī።
‫היא חייבת לעשות קניות.‬ ንሳ ኣስቬዛ ክትገዝእ ኣለዋ። ንሳ ኣስቬዛ ክትገዝእ ኣለዋ። 1
it- hote-i -i--ni--ih-ef--- ----ī። itī hoteli gidini kiẖefilo alenī።
‫היא חייבת לנקות את הדירה.‬ ንሳ ነቲ መንበሪ ክፍሊ ከተጽሪዮ ኣለዋ። ንሳ ነቲ መንበሪ ክፍሊ ከተጽሪዮ ኣለዋ። 1
it--ho-el--gidi-- ki--e-ilo -l--ī። itī hoteli gidini kiẖefilo alenī።
‫היא חייבת לעשות כביסה.‬ ክዳውንቲ ክትሓጽቦ ኣለዋ። ክዳውንቲ ክትሓጽቦ ኣለዋ። 1
gi---i n--i-o -iti-is-’i-ale--። gidini nigiho kititisi’i aleka።
‫אנחנו חייבים ללכת לבית הספר עוד מעט.‬ ሕጂ ናብ ቤት ትምህርቲ ክንከይድ ኣለና። ሕጂ ናብ ቤት ትምህርቲ ክንከይድ ኣለና። 1
gid-n- n-g--- ---itis--i-a--k-። gidini nigiho kititisi’i aleka።
‫אנחנו חייבים ללכת לעבודה עוד מעט.‬ ሕጂ ግድን ናብ ስራሕ ክንከይድ ኣለና። ሕጂ ግድን ናብ ስራሕ ክንከይድ ኣለና። 1
g-d-ni---gih- -it-tisi-- ---k-። gidini nigiho kititisi’i aleka።
‫אנחנו חייבים ללכת לרופא עוד מעט.‬ ንሕና ግድን ናብ ሓኪም ክንከይድ ኣለና። ንሕና ግድን ናብ ሓኪም ክንከይድ ኣለና። 1
b-zu--i -i--seri-̣i-a-eka። bizuḥi kitiseriḥi aleka።
‫אתם / ן מוכרחים / חות להמתין לאוטובוס.‬ ንስኻትኩም ኣውቶቡስ ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ኣውቶቡስ ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
b--uḥ- -i----riḥi-a-e-a። bizuḥi kitiseriḥi aleka።
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין לרכבת.‬ ንስኻትኩም ባቡር ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ባቡር ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
bizuḥi----ise------al-k-። bizuḥi kitiseriḥi aleka።
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין למונית.‬ ንስኻትኩም ታክሲ ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ታክሲ ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
se---ika ----ẖibiri -leka። se‘atika keteẖibiri aleka።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫למה יש כל כך הרבה שפות שונות?‬

‫יש בכל העולם כ-6000 שפות שונות.‬ ‫ולכן אנחנו צריכים מתורגמנים ומתרגמים.‬ ‫לפני הרבה זמן, כולם דיברו את אותה השפה.‬ ‫אך זה השתנה כשבני האדם החלו לנדוד.‬ ‫אלה עזבו את ביתם באפריקה והתפזרו בכל רחבי כדור הארץ.‬ ‫המרחקים הגדולים האלה גרמו למרחקים בין השפות.‬ ‫כי כל עם פיתח את צורת התקשורת שלו.‬ ‫מהפרוטו-שפה המשותפת נוצרו הרבה שפות שונות.‬ ‫אך אנשים אף פעם נשארו במקום אחד להרבה זמן.‬ ‫וכך התנתקו השפות יותר ויותר אחת מהשנייה.‬ ‫מתישהו, אי אפשר היה לזהות את השורש המשותף.‬ ‫ואף עם לא חי בבידוד למשך אלפי שנים.‬ ‫תמיד היה מגע עם אנשים אחרים.‬ ‫זה שינה את השפות.‬ ‫הם לקחו אלמנטים משפות אחרות או שהשפות התמזגו.‬ ‫מהסיבה הזאת, אף פעם לא הפסיקה התפתחות השפות.‬ ‫אז נדידה ויצירת קשרים מסבירים את ריבוי השפות.‬ ‫אך למה השפות הקיימות כל כך שונות, זו שאלה אחרת לגמרי.‬ ‫כל אבולוציה הולכת לפי חוקים מסוימים.‬ ‫צריכים להיות סיבות לכך שהשפות הן כמו שהן היום.‬ ‫מדענים רוצים לחקור את הסיבות האלה כבר שנים.‬ ‫הם רוצים לדעת למה שפות התפתחו בצורות שונות.‬ ‫בכדי לחקור זאת, צריך לחקור את היסטוריית השפות.‬ ‫אז אנחנו יכולים לזהות מה השתנה ומתי.‬ ‫עדיין לא ידוע מה הדברים המשפיעים על התפתחות שפות.‬ ‫אך נראה שגורמים תרבותיים חשובים יותר מגורמים ביולוגיים.‬ ‫זאת אומרת, היסטוריית העמים היא זו שעיצבה את השפות שלהם.‬ ‫נראה ששפות מספרות לנו יותר ממה שאנחנו יודעים...‬