‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   ti ምስራሕ

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [ሓምሳንሓሙሽተን]

55 [ḥamisaniḥamushiteni]

ምስራሕ

misiraḥi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ ሞያኹም እንታይ እዩ? ሞያኹም እንታይ እዩ? 1
mi-i-a--i misiraḥi
‫בעלי רופא.‬ ሰብኣየይ ሞይኡ ሓኪም እዩ ። ሰብኣየይ ሞይኡ ሓኪም እዩ ። 1
mi-ira-̣i misiraḥi
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ ኣነ ክሳብ ፍርቂ መዓልቲ ከም ነርስ(ሓጋዚት ሓኪም) እሰርሕ። ኣነ ክሳብ ፍርቂ መዓልቲ ከም ነርስ(ሓጋዚት ሓኪም) እሰርሕ። 1
m--ah---i---i-ayi i-u? moyaẖumi initayi iyu?
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ ኣብ ቀረባ ጥሮታ ክንቕበል ኢና። ኣብ ቀረባ ጥሮታ ክንቕበል ኢና። 1
m--a-̱-m----it-yi-i-u? moyaẖumi initayi iyu?
‫אבל המיסים גבוהים.‬ ግን እቲ ቀረጽ ላዕሊ እዩ። ግን እቲ ቀረጽ ላዕሊ እዩ። 1
moya-̱u-- i-i-ayi iy-? moyaẖumi initayi iyu?
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ ከም ኡውን ኢንሹራንስ ክቡር እዩ። ከም ኡውን ኢንሹራንስ ክቡር እዩ። 1
se--’----- m-yi’u-h--kīm----u ። sebi’ayeyi moyi’u ḥakīmi iyu ።
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ እንታይ ኢኻ ክትከውን ትደሊ? እንታይ ኢኻ ክትከውን ትደሊ? 1
se-i-ayeyi moyi’u h--k-m--iyu ። sebi’ayeyi moyi’u ḥakīmi iyu ።
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ ኣነ አንጂኒር ክኸውን እደልየ። ኣነ አንጂኒር ክኸውን እደልየ። 1
se-i-----i--o-i-u-h-a--mi --- ። sebi’ayeyi moyi’u ḥakīmi iyu ።
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ ኣብ ዩኒቨርስቲ ክመሃር እየ ዝደልየ። ኣብ ዩኒቨርስቲ ክመሃር እየ ዝደልየ። 1
an--k-sab------k-ī ----li-- -e-i -e--si-----az--- -̣ak-m-) iser--̣i። ane kisabi firik’ī me‘alitī kemi nerisi(ḥagazīti ḥakīmi) iseriḥi።
‫אני מתמחה.‬ ኣነ ፕራክቲካንት(ተጀማሪ ኣብ ትካል) እየ። ኣነ ፕራክቲካንት(ተጀማሪ ኣብ ትካል) እየ። 1
ane--isabi---r-k-- m--al----k--i----i--(h--gaz-t--h--kīmi- -se-iḥ-። ane kisabi firik’ī me‘alitī kemi nerisi(ḥagazīti ḥakīmi) iseriḥi።
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ ብዙሕ እቶት የብለይን። ብዙሕ እቶት የብለይን። 1
a---ki--------ik’ī me‘-litī--e---ner-si-ḥ-ga---i -̣-kīm-- ise---̣i። ane kisabi firik’ī me‘alitī kemi nerisi(ḥagazīti ḥakīmi) iseriḥi።
‫אני עושה התמחות בחול.‬ ኣነ ፕራክቲኩም ኣብ ወጻኢ ክገብር‘የ። ኣነ ፕራክቲኩም ኣብ ወጻኢ ክገብር‘የ። 1
abi-k’e---a-t’--ot--k-n--̱’--el- īna። abi k’ereba t’irota kiniḵ’ibeli īna።
‫זה המנהל שלי.‬ እዚ ሓላፋይ እዩ። እዚ ሓላፋይ እዩ። 1
a-i -’ere-a-t-i-ot---in-k--i---i---a። abi k’ereba t’irota kiniḵ’ibeli īna።
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ ብሩኻት ምሳርሕቲ ኣለአዉኒ ። ብሩኻት ምሳርሕቲ ኣለአዉኒ ። 1
a-----er-ba -’-r-ta-ki----’-beli ī-a። abi k’ereba t’irota kiniḵ’ibeli īna።
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ ፋዱስ ኩሉ ግዜ ናብ ካንቲነ(ንእሽቶ ቤት-መግቢ) ኢና ንኸይድ ። ፋዱስ ኩሉ ግዜ ናብ ካንቲነ(ንእሽቶ ቤት-መግቢ) ኢና ንኸይድ ። 1
g--- i-ī--’--ets-----‘--- ---። gini itī k’erets’i la‘ilī iyu።
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ ኣነ ስራሕ እደሊ ኣሎኹ። ኣነ ስራሕ እደሊ ኣሎኹ። 1
g-ni---- -’erets-- -a‘i----y-። gini itī k’erets’i la‘ilī iyu።
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ ኣነ ንሓደ ዓመት ስራሕ-ኣልቦ ኮይነ። ኣነ ንሓደ ዓመት ስራሕ-ኣልቦ ኮይነ። 1
gi-- -tī -’er--s’i la‘--ī iy-። gini itī k’erets’i la‘ilī iyu።
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ ኣብዚ ሃገር‘ዚ ስራሕ ኣልቦንነት በዚሑ። ኣብዚ ሃገር‘ዚ ስራሕ ኣልቦንነት በዚሑ። 1
k--i-u-ini----shur--is- -i---i -y-። kemi uwini īnishuranisi kiburi iyu።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬