‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   ti ምስራሕ

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [ሓምሳንሓሙሽተን]

55 [ḥamisaniḥamushiteni]

ምስራሕ

misiraḥi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ ሞያኹም እንታይ እዩ? ሞያኹም እንታይ እዩ? 1
m---r-h-i misiraḥi
‫בעלי רופא.‬ ሰብኣየይ ሞይኡ ሓኪም እዩ ። ሰብኣየይ ሞይኡ ሓኪም እዩ ። 1
mis---ḥi misiraḥi
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ ኣነ ክሳብ ፍርቂ መዓልቲ ከም ነርስ(ሓጋዚት ሓኪም) እሰርሕ። ኣነ ክሳብ ፍርቂ መዓልቲ ከም ነርስ(ሓጋዚት ሓኪም) እሰርሕ። 1
m---h-u-- i-it--i ---? moyaẖumi initayi iyu?
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ ኣብ ቀረባ ጥሮታ ክንቕበል ኢና። ኣብ ቀረባ ጥሮታ ክንቕበል ኢና። 1
m-y--̱-mi---ita-i----? moyaẖumi initayi iyu?
‫אבל המיסים גבוהים.‬ ግን እቲ ቀረጽ ላዕሊ እዩ። ግን እቲ ቀረጽ ላዕሊ እዩ። 1
m--a-̱umi-in----- iyu? moyaẖumi initayi iyu?
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ ከም ኡውን ኢንሹራንስ ክቡር እዩ። ከም ኡውን ኢንሹራንስ ክቡር እዩ። 1
se-i’a--y--m-yi---ḥak--- i-u-። sebi’ayeyi moyi’u ḥakīmi iyu ።
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ እንታይ ኢኻ ክትከውን ትደሊ? እንታይ ኢኻ ክትከውን ትደሊ? 1
se-------i ---i-u -̣a--mi-iy- ። sebi’ayeyi moyi’u ḥakīmi iyu ።
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ ኣነ አንጂኒር ክኸውን እደልየ። ኣነ አንጂኒር ክኸውን እደልየ። 1
se------yi----i---ḥakī-----u ። sebi’ayeyi moyi’u ḥakīmi iyu ።
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ ኣብ ዩኒቨርስቲ ክመሃር እየ ዝደልየ። ኣብ ዩኒቨርስቲ ክመሃር እየ ዝደልየ። 1
a-e -isabi --rik’- me-alitī--e-i---------̣ag--ī-i -̣-k--i------i-̣i። ane kisabi firik’ī me‘alitī kemi nerisi(ḥagazīti ḥakīmi) iseriḥi።
‫אני מתמחה.‬ ኣነ ፕራክቲካንት(ተጀማሪ ኣብ ትካል) እየ። ኣነ ፕራክቲካንት(ተጀማሪ ኣብ ትካል) እየ። 1
ane----abi f----’ī ----litī-k--i---ri--(-̣-g--ī-i ḥ-k--i- i----ḥ-። ane kisabi firik’ī me‘alitī kemi nerisi(ḥagazīti ḥakīmi) iseriḥi።
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ ብዙሕ እቶት የብለይን። ብዙሕ እቶት የብለይን። 1
a-----s-bi------’--m-‘-l-tī--e---n-r-s-(-̣a----t--ḥ--ī--- i-e---̣i። ane kisabi firik’ī me‘alitī kemi nerisi(ḥagazīti ḥakīmi) iseriḥi።
‫אני עושה התמחות בחול.‬ ኣነ ፕራክቲኩም ኣብ ወጻኢ ክገብር‘የ። ኣነ ፕራክቲኩም ኣብ ወጻኢ ክገብር‘የ። 1
abi -’er--a --i-o---kin--̱-i-e----n-። abi k’ereba t’irota kiniḵ’ibeli īna።
‫זה המנהל שלי.‬ እዚ ሓላፋይ እዩ። እዚ ሓላፋይ እዩ። 1
a-i -’--e----’-ro-a k--ik--ib-l--ī-a። abi k’ereba t’irota kiniḵ’ibeli īna።
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ ብሩኻት ምሳርሕቲ ኣለአዉኒ ። ብሩኻት ምሳርሕቲ ኣለአዉኒ ። 1
abi k’-------’iro-a-ki--ḵ’i-e----na። abi k’ereba t’irota kiniḵ’ibeli īna።
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ ፋዱስ ኩሉ ግዜ ናብ ካንቲነ(ንእሽቶ ቤት-መግቢ) ኢና ንኸይድ ። ፋዱስ ኩሉ ግዜ ናብ ካንቲነ(ንእሽቶ ቤት-መግቢ) ኢና ንኸይድ ። 1
g--i---ī--’--e-s-- -a‘--ī i-u። gini itī k’erets’i la‘ilī iyu።
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ ኣነ ስራሕ እደሊ ኣሎኹ። ኣነ ስራሕ እደሊ ኣሎኹ። 1
g--i it--k’e-e--’---a--lī-iy-። gini itī k’erets’i la‘ilī iyu።
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ ኣነ ንሓደ ዓመት ስራሕ-ኣልቦ ኮይነ። ኣነ ንሓደ ዓመት ስራሕ-ኣልቦ ኮይነ። 1
g--i --- ---r-t-’- --‘-lī-i--። gini itī k’erets’i la‘ilī iyu።
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ ኣብዚ ሃገር‘ዚ ስራሕ ኣልቦንነት በዚሑ። ኣብዚ ሃገር‘ዚ ስራሕ ኣልቦንነት በዚሑ። 1
ke-----i-i-ī----ura--si---b--i----። kemi uwini īnishuranisi kiburi iyu።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬