‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   th การทำงาน

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [ห้าสิบห้า]

hâ-sìp-hâ

การทำงาน

gan-tam-ngan

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תאית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ คุณทำอาชีพอะไร ครับ / คะ? คุณทำอาชีพอะไร ครับ / คะ? 1
g-----m---an gan-tam-ngan
‫בעלי רופא.‬ สามีดิฉันเป็นแพทย์คะ สามีดิฉันเป็นแพทย์คะ 1
g-n-t-m-ng-n gan-tam-ngan
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ ดิฉันทำงานเป็นนางพยาบาล วันละสองสามชั่วโมง ดิฉันทำงานเป็นนางพยาบาล วันละสองสามชั่วโมง 1
ko---t-m-----e-e--a---a---r-́--k-́ koon-tam-a-chêep-à-rai-kráp-ká
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ อีกไม่นานเราจะได้รับเงินบำนาญ อีกไม่นานเราจะได้รับเงินบำนาญ 1
k-on---m---c-e-------r-i-kr--p---́ koon-tam-a-chêep-à-rai-kráp-ká
‫אבל המיסים גבוהים.‬ แต่ภาษีสูงมาก แต่ภาษีสูงมาก 1
ko----a----c-e-------r---kr------́ koon-tam-a-chêep-à-rai-kráp-ká
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ และค่าประกันสุขภาพก็สูง และค่าประกันสุขภาพก็สูง 1
sa---ee-di-----̌n---en-pæ----á sǎ-mee-dì-chǎn-bhen-pæ̂t-ká
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ หนู อยากเป็นอะไรในอนาคต? หนู อยากเป็นอะไรในอนาคต? 1
sa---ee-dì-cha---b-e----̂t--á sǎ-mee-dì-chǎn-bhen-pæ̂t-ká
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ ผม♂ / หนู♀ อยากเป็นวิศวกร ผม♂ / หนู♀ อยากเป็นวิศวกร 1
s-̌-me--d-̀-----n--h-n-pæ̂---á sǎ-mee-dì-chǎn-bhen-pæ̂t-ká
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ ผม♂ / หนู♀ อยากศึกษาต่อที่มหาวิทยาลัย ผม♂ / หนู♀ อยากศึกษาต่อที่มหาวิทยาลัย 1
dì--h-̌n--a---g---b----na-n-----ya-----w----a-----w-g--a-m-chûa-m-ng dì-chǎn-tam-ngan-bhen-na-ngóp-ya-ban-wan-lá-sǎwng-sǎm-chûa-mong
‫אני מתמחה.‬ ผม♂ / ดิฉัน♀ เป็นพนักงานฝึกหัด ผม♂ / ดิฉัน♀ เป็นพนักงานฝึกหัด 1
di---h----t-m-n----bhen-n--n-----y---a--w---l-́-----ng--a----hûa--o-g dì-chǎn-tam-ngan-bhen-na-ngóp-ya-ban-wan-lá-sǎwng-sǎm-chûa-mong
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ ผม♂ / ดิฉัน♀ มีรายได้ไม่มาก ผม♂ / ดิฉัน♀ มีรายได้ไม่มาก 1
dì----̌n--am-n-a---h---na-----------a---an-l----ǎwn--sa-m-ch----m-ng dì-chǎn-tam-ngan-bhen-na-ngóp-ya-ban-wan-lá-sǎwng-sǎm-chûa-mong
‫אני עושה התמחות בחול.‬ ผม♂ / ดิฉัน♀ ฝึกงานอยู่ต่างประเทศ ผม♂ / ดิฉัน♀ ฝึกงานอยู่ต่างประเทศ 1
e-ek--a-i--a------ja-----i---́p--ger----am---n èek-mâi-nan-rao-jà-dâi-ráp-nger̶n-bam-nan
‫זה המנהל שלי.‬ นี่คือหัวหน้าของ ผม / ดิฉัน นี่คือหัวหน้าของ ผม / ดิฉัน 1
e-ek-ma-i-nan-r-o-jà-d------́p-nger̶n--am-nan èek-mâi-nan-rao-jà-dâi-ráp-nger̶n-bam-nan
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ ผม / ดิฉัน มีเพื่อนร่วมงานที่ดี ผม / ดิฉัน มีเพื่อนร่วมงานที่ดี 1
è-k---̂i---n--a--j-̀--âi-r-́p-----̶n-b-m--an èek-mâi-nan-rao-jà-dâi-ráp-nger̶n-bam-nan
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ เราไปทานข้าวเที่ยงที่โรงอาหารเสมอ เราไปทานข้าวเที่ยงที่โรงอาหารเสมอ 1
d--̀-pa---̌e-----ng---̂k dhæ̀-pa-sěe-sǒong-mâk
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ ผม / ดิฉัน กำลังมองหางาน ผม / ดิฉัน กำลังมองหางาน 1
dhæ̀--a---̌e--ǒo----âk dhæ̀-pa-sěe-sǒong-mâk
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ ผม / ดิฉัน ว่างงานมาหนึ่งปีแล้ว ผม / ดิฉัน ว่างงานมาหนึ่งปีแล้ว 1
d----p--se---so-on--mâk dhæ̀-pa-sěe-sǒong-mâk
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ ที่ประเทศนี้มีคนว่างงานจำนวนมาก ที่ประเทศนี้มีคนว่างงานจำนวนมาก 1
lǽ-kâp-rá-g-----̀-k----p-gâw-s-̌ong lǽ-kâp-rá-gan-sòok-pâp-gâw-sǒong

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬