‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   th การทำงาน

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [ห้าสิบห้า]

hâ-sìp-hâ

การทำงาน

gan-tam-ngan

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תאית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ คุณทำอาชีพอะไร ครับ / คะ? คุณทำอาชีพอะไร ครับ / คะ? 1
ga----m-ngan gan-tam-ngan
‫בעלי רופא.‬ สามีดิฉันเป็นแพทย์คะ สามีดิฉันเป็นแพทย์คะ 1
gan--am--gan gan-tam-ngan
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ ดิฉันทำงานเป็นนางพยาบาล วันละสองสามชั่วโมง ดิฉันทำงานเป็นนางพยาบาล วันละสองสามชั่วโมง 1
k--n-ta--a-c--̂ep-à--a--kr-́--k-́ koon-tam-a-chêep-à-rai-kráp-ká
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ อีกไม่นานเราจะได้รับเงินบำนาญ อีกไม่นานเราจะได้รับเงินบำนาญ 1
koo--tam-a-che-ep-à-r---kra-p---́ koon-tam-a-chêep-à-rai-kráp-ká
‫אבל המיסים גבוהים.‬ แต่ภาษีสูงมาก แต่ภาษีสูงมาก 1
koo--t-m-a-----ep----rai--ra----á koon-tam-a-chêep-à-rai-kráp-ká
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ และค่าประกันสุขภาพก็สูง และค่าประกันสุขภาพก็สูง 1
sǎ-mee-di---hǎ----e----̂--k-́ sǎ-mee-dì-chǎn-bhen-pæ̂t-ká
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ หนู อยากเป็นอะไรในอนาคต? หนู อยากเป็นอะไรในอนาคต? 1
sǎ--e--dì-ch-̌n-bh---p------́ sǎ-mee-dì-chǎn-bhen-pæ̂t-ká
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ ผม♂ / หนู♀ อยากเป็นวิศวกร ผม♂ / หนู♀ อยากเป็นวิศวกร 1
sa--m-e-dì--ha-n-b-----æ-t--á sǎ-mee-dì-chǎn-bhen-pæ̂t-ká
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ ผม♂ / หนู♀ อยากศึกษาต่อที่มหาวิทยาลัย ผม♂ / หนู♀ อยากศึกษาต่อที่มหาวิทยาลัย 1
d---c---n-t-m-n-a--bh------n-o---y---a---a-------a---g--ǎ---h-̂a--ong dì-chǎn-tam-ngan-bhen-na-ngóp-ya-ban-wan-lá-sǎwng-sǎm-chûa-mong
‫אני מתמחה.‬ ผม♂ / ดิฉัน♀ เป็นพนักงานฝึกหัด ผม♂ / ดิฉัน♀ เป็นพนักงานฝึกหัด 1
dì-cha---tam----n----n-n---góp-----an-wan---́---̌wng--------u-a--ong dì-chǎn-tam-ngan-bhen-na-ngóp-ya-ban-wan-lá-sǎwng-sǎm-chûa-mong
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ ผม♂ / ดิฉัน♀ มีรายได้ไม่มาก ผม♂ / ดิฉัน♀ มีรายได้ไม่มาก 1
d-̀---ǎn-t----g------n-n---go---ya-b-n---n-l---sǎ------̌m-chu-a----g dì-chǎn-tam-ngan-bhen-na-ngóp-ya-ban-wan-lá-sǎwng-sǎm-chûa-mong
‫אני עושה התמחות בחול.‬ ผม♂ / ดิฉัน♀ ฝึกงานอยู่ต่างประเทศ ผม♂ / ดิฉัน♀ ฝึกงานอยู่ต่างประเทศ 1
èek--â--na--r-o---̀---̂i-ra---nge-̶n-ba--n-n èek-mâi-nan-rao-jà-dâi-ráp-nger̶n-bam-nan
‫זה המנהל שלי.‬ นี่คือหัวหน้าของ ผม / ดิฉัน นี่คือหัวหน้าของ ผม / ดิฉัน 1
è----a-------r-----̀--â--ra----ger-n-b---n-n èek-mâi-nan-rao-jà-dâi-ráp-nger̶n-bam-nan
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ ผม / ดิฉัน มีเพื่อนร่วมงานที่ดี ผม / ดิฉัน มีเพื่อนร่วมงานที่ดี 1
e--k-ma-i-na----------dâi-r--------̶n-ba--n-n èek-mâi-nan-rao-jà-dâi-ráp-nger̶n-bam-nan
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ เราไปทานข้าวเที่ยงที่โรงอาหารเสมอ เราไปทานข้าวเที่ยงที่โรงอาหารเสมอ 1
dh-̀--a----e-so--ng-m-̂k dhæ̀-pa-sěe-sǒong-mâk
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ ผม / ดิฉัน กำลังมองหางาน ผม / ดิฉัน กำลังมองหางาน 1
d-æ̀--a-sě---ǒong-m--k dhæ̀-pa-sěe-sǒong-mâk
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ ผม / ดิฉัน ว่างงานมาหนึ่งปีแล้ว ผม / ดิฉัน ว่างงานมาหนึ่งปีแล้ว 1
d-æ̀-p--s--e--ǒ--g-ma-k dhæ̀-pa-sěe-sǒong-mâk
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ ที่ประเทศนี้มีคนว่างงานจำนวนมาก ที่ประเทศนี้มีคนว่างงานจำนวนมาก 1
l-́-k--p-r---g-----̀-k---̂p--a---s----g lǽ-kâp-rá-gan-sòok-pâp-gâw-sǒong

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬