‫שיחון‬

he ‫ברכבת‬   »   th บนรถไฟ

‫34 [שלושים וארבע]‬

‫ברכבת‬

‫ברכבת‬

34 [สามสิบสี่]

sǎm-sìp-sèe

บนรถไฟ

bon-rót-fai

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תאית נגן יותר
‫האם זו הרכבת לברלין?‬ นั่นรถไฟไปเบอร์ลินใช่ไหม ครับ / คะ? นั่นรถไฟไปเบอร์ลินใช่ไหม ครับ / คะ? 1
bon---́--f-i bon-rót-fai
‫באיזו שעה יוצאת הרכבת?‬ รถไฟออกเมื่อไร ครับ / คะ? รถไฟออกเมื่อไร ครับ / คะ? 1
bo----́----i bon-rót-fai
‫באיזו שעה מגיעה הרכבת לברלין?‬ รถไฟไปถึงเบอร์ลินเมื่อไหร่ ครับ / คะ? รถไฟไปถึงเบอร์ลินเมื่อไหร่ ครับ / คะ? 1
na-n---́---a--bha-----̶-l-----â--ma-i-k-á---á nân-rót-fai-bhai-bur̶-lin-châi-mǎi-kráp-ká
‫סליחה, אפשר לעבור?‬ ขอโทษครับ / คะ ผม / ดิฉัน ขอผ่านหน่อยได้ไหม ครับ / คะ ? ขอโทษครับ / คะ ผม / ดิฉัน ขอผ่านหน่อยได้ไหม ครับ / คะ ? 1
nâ--r-́t-f-i-bha--b--̶--in--h--i-m-̌----a---ká nân-rót-fai-bhai-bur̶-lin-châi-mǎi-kráp-ká
‫סליחה, זה המקום שלי.‬ ผม / ดิฉัน คิดว่านี่เป็นที่นั่งของ ผม / ดิฉัน ครับ / คะ ผม / ดิฉัน คิดว่านี่เป็นที่นั่งของ ผม / ดิฉัน ครับ / คะ 1
n--n--ót--a----a--b-r---in---a-i-m-̌------p-k-́ nân-rót-fai-bhai-bur̶-lin-châi-mǎi-kráp-ká
‫סליחה, את / ה יושב / ת במקום שלי.‬ ผม / ดิฉัน คิดว่าคุณนั่งที่นั่งของผม / ดิฉัน ครับ / คะ ผม / ดิฉัน คิดว่าคุณนั่งที่นั่งของผม / ดิฉัน ครับ / คะ 1
rót--ai-àwk----ua-rai----́p-ká rót-fai-àwk-mêua-rai-kráp-ká
‫היכן נמצא קרון השינה?‬ ตู้นอนอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ? ตู้นอนอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ? 1
ró--fa--a----m-----r-i--r-́--k-́ rót-fai-àwk-mêua-rai-kráp-ká
‫קרון השינה נמצא בקצה הרכבת.‬ ตู้นอนอยู่ขบวนท้ายสุดของรถไฟ ตู้นอนอยู่ขบวนท้ายสุดของรถไฟ 1
rót-f---a-w--m--u--r---kra---ká rót-fai-àwk-mêua-rai-kráp-ká
‫היכן נמצא קרון המסעדה? בתחילת הרכבת.‬ และรถเสบียงอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ?- ขบวนหน้า ครับ / คะ และรถเสบียงอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ?- ขบวนหน้า ครับ / คะ 1
rót------hai----u----u-̶--in-m---a--------a-p---́ rót-fai-bhai-těung-bur̶-lin-mêua-rài-kráp-ká
‫אוכל לישון למטה?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างล่างได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างล่างได้ไหม ครับ / คะ? 1
ro----ai-bh-i-t--un----r--lin-m-̂-a-r--i-kr-́p---́ rót-fai-bhai-těung-bur̶-lin-mêua-rài-kráp-ká
‫אוכל לישון באמצע?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนตรงกลางได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนตรงกลางได้ไหม ครับ / คะ? 1
r-́----i--ha--t-̌ung----̶--i---e------̀-----́----́ rót-fai-bhai-těung-bur̶-lin-mêua-rài-kráp-ká
‫אוכל לישון למעלה?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างบนได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างบนได้ไหม ครับ / คะ? 1
k----t-̂t--ra-p-ká--o----ì-c-ǎn--a-w---̀--nà-y---̂i--a-i-k-áp-k-́ kǎw-tôt-kráp-ká-pǒm-dì-chǎn-kǎw-pàn-nàwy-dâi-mǎi-kráp-ká
‫מתי נגיע לגבול?‬ เราจะถึงชายแดนเมื่อไหร่? เราจะถึงชายแดนเมื่อไหร่? 1
k--w-t--t--ra-p-ka--pǒm-d-̀-cha---ka----a-n--à---d----m-̌--kr-́p-k-́ kǎw-tôt-kráp-ká-pǒm-dì-chǎn-kǎw-pàn-nàwy-dâi-mǎi-kráp-ká
‫כמה זמן אורכת הנסיעה לברלין?‬ ไปเบอร์ลินใช้เวลานานเท่าไหร่ ครับ / คะ? ไปเบอร์ลินใช้เวลานานเท่าไหร่ ครับ / คะ? 1
k-----o---k---p------o-m-d-̀-cha-n-k--w--à--na-w---a-i------kr----ká kǎw-tôt-kráp-ká-pǒm-dì-chǎn-kǎw-pàn-nàwy-dâi-mǎi-kráp-ká
‫האם הרכבת מאחרת?‬ รถไฟจะเข้าช้าไหม ครับ / คะ? รถไฟจะเข้าช้าไหม ครับ / คะ? 1
p-----ì-chǎn--ít--â--e-----e--t--e---̂----------pǒ---i----a------́p---́ pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-nêe-bhen-têe-nâng-kǎwng-pǒm-dì-chǎn-kráp-ká
‫יש לך משהו לקרוא?‬ คุณมีอะไรอ่านไหม ครับ / คะ? คุณมีอะไรอ่านไหม ครับ / คะ? 1
p-̌m--i---hǎn--i-------ne-e---en--e----a-ng-k------po---di--cha------́p---́ pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-nêe-bhen-têe-nâng-kǎwng-pǒm-dì-chǎn-kráp-ká
‫אפשר לקנות כאן משהו לאכול ולשתות?‬ ที่นี่มีอาหารและเครื่องดื่มขาย ไหม ครับ / คะ? ที่นี่มีอาหารและเครื่องดื่มขาย ไหม ครับ / คะ? 1
p-----ì-c-ǎn--i-t-----nêe-b-----e---nân----̌----po-m--i--c-a-------p-ká pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-nêe-bhen-têe-nâng-kǎwng-pǒm-dì-chǎn-kráp-ká
‫תוכל / י להעיר אותי בשעה שבע?‬ คุณช่วยปลุก ผม / ดิฉัน ตอนเจ็ดโมงได้ไหม ครับ / คะ? คุณช่วยปลุก ผม / ดิฉัน ตอนเจ็ดโมงได้ไหม ครับ / คะ? 1
p-̌m------hǎn-kí---a---oon-n-̂ng-t-̂e--a----k---n---o---d---c--̌--kráp-k-́ pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-koon-nâng-têe-nâng-kǎwng-pǒm-dì-chǎn-kráp-ká

‫תינוקות קוראים שפתיים!‬

‫כשתינוקות לומדים לדבר, הם מסתכלים להורים על הפה.‬ ‫את זה גילו פסיכולוגים להתפתחות.‬ ‫החל מגיל ששה חודשים מתחילים תינוקות לקרוא שפתיים.‬ ‫כך הם לומדים איך הם צריכים לעצב את הפה שלהם בכדי ליצור צלילים.‬ ‫תינוקות מבינים כבר כמה מילים כשהם בני שנה.‬ ‫החל מגיל זה הם מסתכלים לאנשים שוב על העיניים.‬ ‫כך הם מקבלים הרבה מידע חשוב.‬ ‫מהעיניים הם יודעים אם הוריהם שמחים או עצובים.‬ ‫וכך הם מתיידעים לעולם הרגשות.‬ ‫מה שמעניין הוא, כשמישהו מדבר איתם בשפה זרה‬ ‫אז מתחילים תינוקות שוב לקרוא שפתיים.‬ ‫וכך הם לומדים לעשות גם צלילים זרים להם.‬ ‫בגלל זה צריך תמיד להסתכל על תינוקות כשמדברים אליהם.‬ ‫חוץ מזה, תינוקות צריכים דיאלוג בשביל ההתפתחות השפתית שלהם.‬ ‫הורים חוזרים על הדברים שהתינוקות שלהם אומרים.‬ ‫כך מקבלים התינוקות משוב.‬ ‫זה מאוד חשוב לילדים קטנים.‬ ‫אז הם יודעים שמבינים אותם.‬ ‫האישור הזה מעודד את התינוקות.‬ ‫והם נהנים יותר ללמוד לדבר.‬ ‫אז זה מספיק לנגן לתינוקות קלטות שמע.‬ ‫מחקרים מוכיחים שתינוקות באמת יודעים לקרוא שפתיים.‬ ‫בניסויים שונים שמו לתינוקות קטעי וידאו מבלי קול.‬ ‫אלה היו קטעי וידאו בשפת האם של התינוקות ובשפות זרות.‬ ‫התינוקות הסתכלו על קטעי הוידאו בשפה שלהם לזמן ארוך יותר.‬ ‫אז הם היו קשובים יותר.‬ ‫המילים הראשונות של תינוקות הן דומות ברחבי העולם.‬ ‫אימא ואבא - את זה קל לבטא בכל השפות!‬