‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   hy թվեր

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [յոթ]

7 [yot’]

թվեր

t’ver

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ Ես հաշվում եմ: Ես հաշվում եմ: 1
Yes--ashvu----m Yes hashvum yem
‫אחת, שתים, שלוש‬ մեկ, երկու, երեք մեկ, երկու, երեք 1
me-, ye-k-- -er-k’ mek, yerku, yerek’
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ Ես հաշվում եմ մինչև երեքը: Ես հաշվում եմ մինչև երեքը: 1
Y-s -ash-um -e--minc--y-v --r--’y Yes hashvum yem minch’yev yerek’y
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ Ես շարունակում եմ հաշվել: Ես շարունակում եմ հաշվել: 1
Y-s sharun--u- ye---as--el Yes sharunakum yem hashvel
‫ארבע, חמש, שש, չորս, հինգ, վեց չորս, հինգ, վեց 1
c-’--rs, ----, v---’ ch’vors, hing, vets’
‫שבע, שמונה, תשע‬ յոթ, ութ, ինը յոթ, ութ, ինը 1
y-t’-----, i-y yot’, ut’, iny
‫אני סופר / ת.‬ Ես հաշվում եմ: Ես հաշվում եմ: 1
Ye--has-v-- y-m Yes hashvum yem
‫את / ה סופר / ת.‬ Դու հաշվում ես: Դու հաշվում ես: 1
D--h-s-v-- y-s Du hashvum yes
‫הוא סופר.‬ Նա հաշվում է: Նա հաշվում է: 1
Na --s-v-- e Na hashvum e
‫אחת. הראשון.‬ մեկ- առաջինը մեկ- առաջինը 1
m-k- arraj-ny mek- arrajiny
‫שתיים. השני.‬ երկու - երկրորդը երկու - երկրորդը 1
yerk- - yerk----y yerku - yerkrordy
‫שלוש. השלישי.‬ երեք - երրորդը երեք - երրորդը 1
y---k’ --yerr-r-y yerek’ - yerrordy
‫ארבע. הרביעי.‬ չորս - չորրորդը չորս - չորրորդը 1
ch’---- - -h’vo-ror-y ch’vors - ch’vorrordy
‫חמש. החמישי.‬ հինգ - հինգերորդը հինգ - հինգերորդը 1
hin- ----n-----dy hing - hingerordy
‫שש. השישי.‬ վեց - վեցերորդը վեց - վեցերորդը 1
vets- --ve-s-y--o--y vets’ - vets’yerordy
‫שבע. השביעי.‬ յոթ - յոթերորդը յոթ - յոթերորդը 1
y--’ - y--------dy yot’ - yot’yerordy
‫שמונה. השמיני.‬ ութ - ութերորդը ութ - ութերորդը 1
u-’---ut-y--ordy ut’ - ut’yerordy
‫תשע. התשיעי.‬ ինը- իներորդը ինը- իներորդը 1
in-- iner-rdy iny- inerordy

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬