‫שיחון‬

he ‫לרצות משהו‬   »   am የሆነ ነገር ለመወዳደር

‫70 [שבעים]‬

‫לרצות משהו‬

‫לרצות משהו‬

70 [ሰባ]

70 [ሰባ]

የሆነ ነገር ለመወዳደር

mewidedi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫את / ה רוצה לעשן?‬ ማጨስ ይፈልጋሉ? ማጨስ ይፈልጋሉ? 1
m-w-d-di mewidedi
‫את / ה רוצה לרקוד?‬ መደነስ ይፈልጋሉ? መደነስ ይፈልጋሉ? 1
mew-dedi mewidedi
‫את / ה רוצה לטייל?‬ የእግር ጉዞ ማድረግ ይፈልጋሉ? የእግር ጉዞ ማድረግ ይፈልጋሉ? 1
mach’-si--if-l-----? mach’esi yifeligalu?
‫אני רוצה לעשן.‬ ማጨስ እፈልጋለው ማጨስ እፈልጋለው 1
m-c-------ife-igal-? mach’esi yifeligalu?
‫את / ה רוצה סיגריה.‬ ሲጋራ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? ሲጋራ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
mach---i-yifeli--lu? mach’esi yifeligalu?
‫הוא רוצה אש.‬ እሱ ላይተር ይፈልጋል እሱ ላይተር ይፈልጋል 1
m---n--- -ife---a-u? medenesi yifeligalu?
‫אני רוצה לשתות משהו.‬ ጥቂት ነገር መጠጣት እፈልጋለው። ጥቂት ነገር መጠጣት እፈልጋለው። 1
me--ne-i yife-i----? medenesi yifeligalu?
‫אני רוצה לאכול משהו.‬ ጥቂት ነገር መብላት እፈልጋለው። ጥቂት ነገር መብላት እፈልጋለው። 1
m-d-n-si---f-ligalu? medenesi yifeligalu?
‫אני רוצה לנוח קצת.‬ ትንሽ ማረፍ እፈልጋለው። ትንሽ ማረፍ እፈልጋለው። 1
y----i----u-o-m--ir--i---fe-ig---? ye’igiri guzo madiregi yifeligalu?
‫אני רוצה לשאול אותך משהו.‬ ጥቂት ነገር ልጠይቅዎ እፈልጋለው። ጥቂት ነገር ልጠይቅዎ እፈልጋለው። 1
ye’--iri-g----mad--e----ifelig-l-? ye’igiri guzo madiregi yifeligalu?
‫אני רוצה לבקש ממך משהו.‬ ጥቂት ነገር እንዲሰጡኝ ልጠይቅዎ እፈልጋለው። ጥቂት ነገር እንዲሰጡኝ ልጠይቅዎ እፈልጋለው። 1
ye’i--r- -u-o --di--gi -i--li--l-? ye’igiri guzo madiregi yifeligalu?
‫אני רוצה להזמין אותך.‬ ልጋብዝዎ እፈልጋለው። ልጋብዝዎ እፈልጋለው። 1
m-ch’e-- -f-li-a-e-i mach’esi ifeligalewi
‫מה תרצה / י?‬ ምን እንዳቀርብልዎ ይፈልጋሉ? ምን እንዳቀርብልዎ ይፈልጋሉ? 1
m--h--s--i-e-ig-le-i mach’esi ifeligalewi
‫תרצה / י לשתות קפה?‬ ቡና ይፈልጋሉ? ቡና ይፈልጋሉ? 1
mac--esi i---i-alewi mach’esi ifeligalewi
‫או אולי תעדיף / פי תה?‬ ወይስ ሻይ ይወዳሉ? ወይስ ሻይ ይወዳሉ? 1
sī-ar----f-l---l-h-/g----eshi? sīgara tifeligalehi/gīyaleshi?
‫אנחנו רוצים לנסוע הביתה.‬ ወደ ቤት መንዳት እንፈልጋለን። ወደ ቤት መንዳት እንፈልጋለን። 1
sīgara t-feli-al-hi/-īya-es--? sīgara tifeligalehi/gīyaleshi?
‫תרצו מונית?‬ ታክሲ ይፈልጋሉ? ታክሲ ይፈልጋሉ? 1
s-gara -------aleh--g-yales--? sīgara tifeligalehi/gīyaleshi?
‫הם / ן רוצים / ות לטלפן.‬ ስልክ መደወል ይፈልጋሉ? ስልክ መደወል ይፈልጋሉ? 1
isu--ay----- yifel-g--i isu layiteri yifeligali

‫שתי שפות = שני מרכזי שפה במוח!‬

‫לא חשוב למוח שלנו מתי אנחנו לומדים שפה חדשה.‬ ‫כי יש לו אזורי אחסון שונים לשפות שונות.‬ ‫לא כל השפות שאנחנו לומדים נשמרות במקום אחד.‬ ‫לשפות שאנחנו לומדים כמבוגרים יש אזורי אחסון משלהם.‬ ‫זאת אומרת שמוחנו מעבד את החוקים החדשים במקום אחר.‬ ‫הם לא מאוחסנים ביחד עם אלה של שפת האם.‬ ‫אך אנשים הגדלים עם שתי שפות משתמשים רק באזור אחד.‬ ‫לתוצאה הזו הגיעו מספר מחקרים.‬ ‫חוקרי מוח בדקו משתתפים שונים.‬ ‫הנבדקים האלה דיברו שתי שפות בצורה שוטפת.‬ ‫אך חלק מהנבדקים גדל עם שתי השפות יחדיו.‬ ‫והחלק השני למד את השפה השנייה בזמן מאוחר יותר.‬ ‫החוקרים יכלו למדוד את פעילות המוח בזמן מבחני שפות.‬ ‫כך ראו אלו אזורים במוח עבדו בזמן המבחנים.‬ ‫והם ראו שלמי שלמדו את השפה ‘מאוחר’ יש שני מרכזי שפה.‬ ‫חוקרים שיערו מזמן שכך זה יהיה.‬ ‫אנשים עם פגיעת מוח מראים סמפטומים שונים.‬ ‫כך יכולה פציעה במוח לגרום לבעיות בשפה.‬ ‫החולים מתקשים אז בדיבור או בהבנת מילים.‬ ‫אך נפגעי תאונות דו-שפתיים מראים לפעמים סמפטומים מיוחדים.‬ ‫בעיות השפה שלהם לא תמיד חלים על שתי השפות.‬ ‫אם נפצע רק אזור מוח אחד, יכול השני עוד לעבוד.‬ ‫אז דוברים הפציינטים שפה אחת יותר טוב מהשנייה.‬ ‫שתי השפות גם נלמדות במהירות שונה.‬ ‫זה מוכיח שהשפות לא מאוחסנות באותו אזור במוח.‬ ‫הן בונות שני מרכזים כי הן לא נלמדות בו זמנית.‬ ‫עדיין לא ידוע איך מוחנו מנהל יותר משפה אחת.‬ ‫אך ממצאים חדשים יכולים אולי להוביל לאסטרטגיות לימוד חדשות...‬