‫שיחון‬

he ‫לרצות משהו‬   »   am የሆነ ነገር ለመወዳደር

‫70 [שבעים]‬

‫לרצות משהו‬

‫לרצות משהו‬

70 [ሰባ]

70 [ሰባ]

የሆነ ነገር ለመወዳደር

mewidedi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫את / ה רוצה לעשן?‬ ማጨስ ይፈልጋሉ? ማጨስ ይፈልጋሉ? 1
mewid-di mewidedi
‫את / ה רוצה לרקוד?‬ መደነስ ይፈልጋሉ? መደነስ ይፈልጋሉ? 1
m--i-edi mewidedi
‫את / ה רוצה לטייל?‬ የእግር ጉዞ ማድረግ ይፈልጋሉ? የእግር ጉዞ ማድረግ ይፈልጋሉ? 1
m---’-s----feligalu? mach’esi yifeligalu?
‫אני רוצה לעשן.‬ ማጨስ እፈልጋለው ማጨስ እፈልጋለው 1
ma-h-esi-y-f--ig--u? mach’esi yifeligalu?
‫את / ה רוצה סיגריה.‬ ሲጋራ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? ሲጋራ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
mac-’e---yife---alu? mach’esi yifeligalu?
‫הוא רוצה אש.‬ እሱ ላይተር ይፈልጋል እሱ ላይተር ይፈልጋል 1
m--enes- yife------? medenesi yifeligalu?
‫אני רוצה לשתות משהו.‬ ጥቂት ነገር መጠጣት እፈልጋለው። ጥቂት ነገር መጠጣት እፈልጋለው። 1
m-den--i ---e-i-a-u? medenesi yifeligalu?
‫אני רוצה לאכול משהו.‬ ጥቂት ነገር መብላት እፈልጋለው። ጥቂት ነገር መብላት እፈልጋለው። 1
me-e--s---ifeliga--? medenesi yifeligalu?
‫אני רוצה לנוח קצת.‬ ትንሽ ማረፍ እፈልጋለው። ትንሽ ማረፍ እፈልጋለው። 1
ye’-g-r- -u-o-mad-re---y--el--al-? ye’igiri guzo madiregi yifeligalu?
‫אני רוצה לשאול אותך משהו.‬ ጥቂት ነገር ልጠይቅዎ እፈልጋለው። ጥቂት ነገር ልጠይቅዎ እፈልጋለው። 1
ye’i-i-i ---o--ad-regi ---e-i-al-? ye’igiri guzo madiregi yifeligalu?
‫אני רוצה לבקש ממך משהו.‬ ጥቂት ነገር እንዲሰጡኝ ልጠይቅዎ እፈልጋለው። ጥቂት ነገር እንዲሰጡኝ ልጠይቅዎ እፈልጋለው። 1
ye-igiri--uzo---di-e---yif------u? ye’igiri guzo madiregi yifeligalu?
‫אני רוצה להזמין אותך.‬ ልጋብዝዎ እፈልጋለው። ልጋብዝዎ እፈልጋለው። 1
m---’-----f-li-a-ewi mach’esi ifeligalewi
‫מה תרצה / י?‬ ምን እንዳቀርብልዎ ይፈልጋሉ? ምን እንዳቀርብልዎ ይፈልጋሉ? 1
ma-h’-si----l-ga---i mach’esi ifeligalewi
‫תרצה / י לשתות קפה?‬ ቡና ይፈልጋሉ? ቡና ይፈልጋሉ? 1
mac-’--i--feliga-ewi mach’esi ifeligalewi
‫או אולי תעדיף / פי תה?‬ ወይስ ሻይ ይወዳሉ? ወይስ ሻይ ይወዳሉ? 1
sī-ara---felig-le-i----a---h-? sīgara tifeligalehi/gīyaleshi?
‫אנחנו רוצים לנסוע הביתה.‬ ወደ ቤት መንዳት እንፈልጋለን። ወደ ቤት መንዳት እንፈልጋለን። 1
s-------i---i-ale----īy-l---i? sīgara tifeligalehi/gīyaleshi?
‫תרצו מונית?‬ ታክሲ ይፈልጋሉ? ታክሲ ይፈልጋሉ? 1
sī-a-- ---el-g-----/g--ale--i? sīgara tifeligalehi/gīyaleshi?
‫הם / ן רוצים / ות לטלפן.‬ ስልክ መደወል ይፈልጋሉ? ስልክ መደወል ይፈልጋሉ? 1
i-- lay--e---y-f------i isu layiteri yifeligali

‫שתי שפות = שני מרכזי שפה במוח!‬

‫לא חשוב למוח שלנו מתי אנחנו לומדים שפה חדשה.‬ ‫כי יש לו אזורי אחסון שונים לשפות שונות.‬ ‫לא כל השפות שאנחנו לומדים נשמרות במקום אחד.‬ ‫לשפות שאנחנו לומדים כמבוגרים יש אזורי אחסון משלהם.‬ ‫זאת אומרת שמוחנו מעבד את החוקים החדשים במקום אחר.‬ ‫הם לא מאוחסנים ביחד עם אלה של שפת האם.‬ ‫אך אנשים הגדלים עם שתי שפות משתמשים רק באזור אחד.‬ ‫לתוצאה הזו הגיעו מספר מחקרים.‬ ‫חוקרי מוח בדקו משתתפים שונים.‬ ‫הנבדקים האלה דיברו שתי שפות בצורה שוטפת.‬ ‫אך חלק מהנבדקים גדל עם שתי השפות יחדיו.‬ ‫והחלק השני למד את השפה השנייה בזמן מאוחר יותר.‬ ‫החוקרים יכלו למדוד את פעילות המוח בזמן מבחני שפות.‬ ‫כך ראו אלו אזורים במוח עבדו בזמן המבחנים.‬ ‫והם ראו שלמי שלמדו את השפה ‘מאוחר’ יש שני מרכזי שפה.‬ ‫חוקרים שיערו מזמן שכך זה יהיה.‬ ‫אנשים עם פגיעת מוח מראים סמפטומים שונים.‬ ‫כך יכולה פציעה במוח לגרום לבעיות בשפה.‬ ‫החולים מתקשים אז בדיבור או בהבנת מילים.‬ ‫אך נפגעי תאונות דו-שפתיים מראים לפעמים סמפטומים מיוחדים.‬ ‫בעיות השפה שלהם לא תמיד חלים על שתי השפות.‬ ‫אם נפצע רק אזור מוח אחד, יכול השני עוד לעבוד.‬ ‫אז דוברים הפציינטים שפה אחת יותר טוב מהשנייה.‬ ‫שתי השפות גם נלמדות במהירות שונה.‬ ‫זה מוכיח שהשפות לא מאוחסנות באותו אזור במוח.‬ ‫הן בונות שני מרכזים כי הן לא נלמדות בו זמנית.‬ ‫עדיין לא ידוע איך מוחנו מנהל יותר משפה אחת.‬ ‫אך ממצאים חדשים יכולים אולי להוביל לאסטרטגיות לימוד חדשות...‬