‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   be Прошлы час 3

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

83 [восемдзесят тры]

83 [vosemdzesyat try]

Прошлы час 3

Proshly chas 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בלארוסית נגן יותר
‫לטלפן‬ тэлефанаваць тэлефанаваць 1
P--shl-----s-3 Proshly chas 3
‫אני טלפנתי.‬ Я тэлефанаваў / тэлефанавала. Я тэлефанаваў / тэлефанавала. 1
P---h-----as 3 Proshly chas 3
‫כל הזמן טלפנתי.‬ Я ўвесь час тэлефанаваў / тэлефанавала. Я ўвесь час тэлефанаваў / тэлефанавала. 1
t-lefan---t-’ telefanavats’
‫לשאול‬ пытаць пытаць 1
t-l-fanav-ts’ telefanavats’
‫אני שאלתי.‬ Я пытаў / пытала. Я пытаў / пытала. 1
t-l-fa-----s’ telefanavats’
‫תמיד שאלתי.‬ Я ўвесь час пытаў / пытала. Я ўвесь час пытаў / пытала. 1
Y--tele---av-- ---e-ef--av-la. Ya telefanavau / telefanavala.
‫לספר‬ апавядаць апавядаць 1
Y---e-e-a--vau-- t-lefa----la. Ya telefanavau / telefanavala.
‫אני סיפרתי.‬ Я апавядаў / апавядала. Я апавядаў / апавядала. 1
Y---elef-navau-/----e--n--a-a. Ya telefanavau / telefanavala.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ Я распавёў / распявала усю / ўсю гісторыю. Я распавёў / распявала усю / ўсю гісторыю. 1
Ya u-e-’ c-a--------na-au-----l--an---l-. Ya uves’ chas telefanavau / telefanavala.
‫ללמוד‬ вучыцца вучыцца 1
Y- -v-s--ch-s -e--f--a--u --t-le--na-a--. Ya uves’ chas telefanavau / telefanavala.
‫אני למדתי.‬ Я вучыўся / вучылася. Я вучыўся / вучылася. 1
Ya u-es---h-- t-l--a-a--u-/---le-an-va-a. Ya uves’ chas telefanavau / telefanavala.
‫למדתי כל הערב.‬ Я вучыўся / вучылася ўвесь вечар. Я вучыўся / вучылася ўвесь вечар. 1
py--ts’ pytats’
‫לעבוד‬ працаваць працаваць 1
p----s’ pytats’
‫אני עבדתי.‬ Я працаваў / працавала. Я працаваў / працавала. 1
py-at-’ pytats’
‫עבדתי כל היום.‬ Я працаваў / працавала увесь дзень. Я працаваў / працавала увесь дзень. 1
Ya--yt-- ----t-l-. Ya pytau / pytala.
‫לאכול‬ есці есці 1
Y- -y----- py-a-a. Ya pytau / pytala.
‫אני אכלתי.‬ Я еў / ела. Я еў / ела. 1
Ya---ta--/--yt-la. Ya pytau / pytala.
‫אכלתי את כל האוכל.‬ Я з’еў / з’ела усю / ўсю ежу. Я з’еў / з’ела усю / ўсю ежу. 1
Y--uves- chas-p-ta- /-py--l-. Ya uves’ chas pytau / pytala.

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬