‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   kn ಭೂತಕಾಲ – ೩

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

೮೩ [ಎಂಬತ್ತಮೂರು]

83 [Embattamūru]

ಭೂತಕಾಲ – ೩

bhūtakāla – 3.

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית קאנאדה נגן יותר
‫לטלפן‬ ಟೆಲಿಫೋನ್ ಮಾಡುವುದು. ಟೆಲಿಫೋನ್ ಮಾಡುವುದು. 1
bhūt-kā-a –-3. bhūtakāla – 3.
‫אני טלפנתי.‬ ನಾನು ಫೋನ್ ಮಾಡಿದೆ. ನಾನು ಫೋನ್ ಮಾಡಿದೆ. 1
bh-t-kāla-–-3. bhūtakāla – 3.
‫כל הזמן טלפנתי.‬ ನಾನು ಪೂರ್ತಿಸಮಯ ಫೋನ್ ನಲ್ಲಿ ಮಾತನಾಡುತ್ತಿದ್ದೆ. ನಾನು ಪೂರ್ತಿಸಮಯ ಫೋನ್ ನಲ್ಲಿ ಮಾತನಾಡುತ್ತಿದ್ದೆ. 1
Ṭel--hō-----u----. Ṭeliphōn māḍuvudu.
‫לשאול‬ ಪ್ರಶ್ನಿಸುವುದು. ಪ್ರಶ್ನಿಸುವುದು. 1
Ṭ-l-phō- -ā-uvudu. Ṭeliphōn māḍuvudu.
‫אני שאלתי.‬ ನಾನು ಪ್ರಶ್ನೆ ಕೇಳಿದೆ. ನಾನು ಪ್ರಶ್ನೆ ಕೇಳಿದೆ. 1
Ṭ-li---n--āḍ--udu. Ṭeliphōn māḍuvudu.
‫תמיד שאלתי.‬ ನಾನು ಯಾವಾಗಲು ಪ್ರಶ್ನೆ ಕೇಳುತ್ತಿದ್ದೆ. ನಾನು ಯಾವಾಗಲು ಪ್ರಶ್ನೆ ಕೇಳುತ್ತಿದ್ದೆ. 1
N-n---h----ā-i--. Nānu phōn māḍide.
‫לספר‬ ಹೇಳುವುದು ಹೇಳುವುದು 1
N--u-p-ō--māḍ-de. Nānu phōn māḍide.
‫אני סיפרתי.‬ ನಾನು ಹೇಳಿದೆ. ನಾನು ಹೇಳಿದೆ. 1
Nā-u ph-- -ā-ide. Nānu phōn māḍide.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ ನಾನು ಸಂಪೂರ್ಣ ಕಥೆ ಹೇಳಿದೆ. ನಾನು ಸಂಪೂರ್ಣ ಕಥೆ ಹೇಳಿದೆ. 1
N-n- -ūrt-sa---a----n-n-lli---ta------i-d-. Nānu pūrtisamaya phōn nalli mātanāḍuttidde.
‫ללמוד‬ ಕಲಿಯುವುದು ಕಲಿಯುವುದು 1
Nān--pū-t-----y- ph-- n--li-mā-a--ḍu-tidd-. Nānu pūrtisamaya phōn nalli mātanāḍuttidde.
‫אני למדתי.‬ ನಾನು ಕಲಿತೆ. ನಾನು ಕಲಿತೆ. 1
Nān- --rt------- -hō-----l--māta---ut--d--. Nānu pūrtisamaya phōn nalli mātanāḍuttidde.
‫למדתי כל הערב.‬ ನಾನು ಇಡೀ ಸಾಯಂಕಾಲ ಕಲಿತೆ. ನಾನು ಇಡೀ ಸಾಯಂಕಾಲ ಕಲಿತೆ. 1
P-a----uvu--. Praśnisuvudu.
‫לעבוד‬ ಕೆಲಸ ಮಾಡುವುದು. ಕೆಲಸ ಮಾಡುವುದು. 1
P-aś-is--u--. Praśnisuvudu.
‫אני עבדתי.‬ ನಾನು ಕೆಲಸ ಮಾಡಿದೆ. ನಾನು ಕೆಲಸ ಮಾಡಿದೆ. 1
P-a--is-----. Praśnisuvudu.
‫עבדתי כל היום.‬ ನಾನು ಇಡೀ ದಿವಸ ಕೆಲಸ ಮಾಡಿದೆ. ನಾನು ಇಡೀ ದಿವಸ ಕೆಲಸ ಮಾಡಿದೆ. 1
Nān---r-śne -ē--d-. Nānu praśne kēḷide.
‫לאכול‬ ತಿನ್ನುವುದು. ತಿನ್ನುವುದು. 1
N-n---r-śn---ēḷi-e. Nānu praśne kēḷide.
‫אני אכלתי.‬ ನಾನು ತಿಂದೆ. ನಾನು ತಿಂದೆ. 1
N--- -ra--e-k-ḷ---. Nānu praśne kēḷide.
‫אכלתי את כל האוכל.‬ ನಾನು ಊಟವನ್ನು ಪೂರ್ತಿಯಾಗಿ ತಿಂದೆ. ನಾನು ಊಟವನ್ನು ಪೂರ್ತಿಯಾಗಿ ತಿಂದೆ. 1
Nān--yāvāg--u --a--------tt---e. Nānu yāvāgalu praśne kēḷuttidde.

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬