‫שיחון‬

he ‫איברי הגוף‬   »   ja 体の部分

‫58 [חמישים ושמונה]‬

‫איברי הגוף‬

‫איברי הגוף‬

58 [五十八]

58 [Isoya]

体の部分

karada no bubun

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית יפנית נגן יותר
‫אני מצייר / ת איש.‬ 男性の 絵を 描きます 。 男性の 絵を 描きます 。 1
k-r--- -- --bun karada no bubun
‫תחילה את הראש.‬ まず 頭 。 まず 頭 。 1
ka---- -- -ubun karada no bubun
‫האיש חובש כובע.‬ 男性は 帽子を かぶって います 。 男性は 帽子を かぶって います 。 1
da-----no - - k--ima-u. dansei no e o kakimasu.
‫לא רואים את השיער.‬ 髪の毛は 見えません 。 髪の毛は 見えません 。 1
d--sei n----o -ak--a-u. dansei no e o kakimasu.
‫גם את האוזניים לא רואים.‬ 耳も 見えません 。 耳も 見えません 。 1
da-se- ---e-- --kim-s-. dansei no e o kakimasu.
‫גם את הגב לא רואים.‬ 背中も 見えません 。 背中も 見えません 。 1
ma---a----. mazu atama.
‫אני מצייר את העיניים והפה.‬ 目と 口を 描きます 。 目と 口を 描きます 。 1
m------ama. mazu atama.
‫האיש רוקד וצוחק.‬ 男性は 踊りながら 笑って います 。 男性は 踊りながら 笑って います 。 1
ma-- a-a-a. mazu atama.
‫לאיש יש אף ארוך.‬ 男性の 鼻は 長い です 。 男性の 鼻は 長い です 。 1
dans-i--a--ōs-i o--a-u-t--ima-u. dansei wa bōshi o kabutte imasu.
‫הוא מחזיק מקל בידיים.‬ 手に 杖を 持って います 。 手に 杖を 持って います 。 1
da-sei-wa --------ka-u----imas-. dansei wa bōshi o kabutte imasu.
‫הוא לובש גם צעיף סביב הצואר.‬ 首に ショールを 巻いて います 。 首に ショールを 巻いて います 。 1
d--s-i-wa-b--h- o-kabut----m---. dansei wa bōshi o kabutte imasu.
‫עכשיו חורף וקר.‬ 冬 なので 寒い です 。 冬 なので 寒い です 。 1
ka----k---- ---ma--n. kaminoke wa miemasen.
‫הזרועות חזקות.‬ 腕は たくましい です 。 腕は たくましい です 。 1
ka--------a -i---s--. kaminoke wa miemasen.
‫גם הרגליים חזקות.‬ 脚も たくましい です 。 脚も たくましい です 。 1
ka-inoke -- --e---en. kaminoke wa miemasen.
‫האיש עשוי משלג.‬ 男性は 雪で 出来て います 。 男性は 雪で 出来て います 。 1
mim- m---i--as-n. mimi mo miemasen.
‫הוא לא לובש מכנסיים ולא מעיל.‬ 彼は ズボンも コートも 着て いません 。 彼は ズボンも コートも 着て いません 。 1
m--i mo miema-en. mimi mo miemasen.
‫אבל לא קר לו.‬ でも 男性は 震えて いません 。 でも 男性は 震えて いません 。 1
m--i-----i-ma--n. mimi mo miemasen.
‫הוא איש שלג.‬ 彼は 雪だるま です 。 彼は 雪だるま です 。 1
s--ak--mo----mas-n. senaka mo miemasen.

‫השפה של אבותינו‬

‫בלשנים יכולים לחקור שפות מודרניות.‬ ‫לשם כך הם משתמשים בשיטות שונות.‬ ‫אבל איך דיברו אנשים לפני אלפי שנים?‬ ‫קשה בהרבה לענות על השאלה הזו.‬ ‫ולמרות זאת היא מעסיקה מדענים כבר שנים.‬ ‫הם רוצים לחקור איך אנשים דיברו בעבר.‬ ‫ולשם כך הם מנסים לבנות מחדש צורות שפה ישנות.‬ ‫חוקרים אמריקאים חשפו עכשיו תגלית מעניינת.‬ ‫הם ניתחו יותר מ-2000 שפות.‬ ‫ובעיקר את מבנה המשפטים של השפות.‬ ‫תוצאת המחקר הייתה מאוד מעניינת.‬ ‫כמעט בחצי מן השפות היה המבנה נ-מ-פ.‬ ‫זאת אומרת, לפי העיקרון נושא, מושא ואז פועל.‬ ‫יותר מ-700 שפות בנויות לפי העיקרון נ-פ-מ.‬ ‫>וכ-160 שפות עובדות לפי פ-נ-מ.‬ ‫רק כ-40 שפות הולכות לפי פ-מ-נ.‬ ‫ו-120 שפות מראות צורות מעורבות.‬ ‫מצד שני, מ-פ-נ ו- מ-נ-פ הן מערכות נדירות בהרבה.‬ ‫אז רוב השפות הנחקרות משתמשות בעיקרון ה-נ-מ-פ.‬ ‫להן שייכות למשל השפה הפרסית, יפנית וטורקית.‬ ‫אך רוב השפות החיות הולכות לפי הצורה נ-פ-מ.‬ ‫מבנה המשפט הזה נפוץ בשפות ההודו-גרמאניות.‬ ‫חוקרים מאמינים שאנשים דיברו בעבר במבנה ה- נ-מ-פ.‬ ‫כל השפות התבססו על המערכת הזאת.‬ ‫אך אז התפצלו השפות אחת מהשנייה.‬ ‫לא יודעים למה זה קרה.‬ ‫אבל צריכה הייתה להיות סיבה לשוני של מבנה המשפט.‬ ‫כי באבולוציה שורדים רק הדברים שנותנים יתרונות...‬