‫שיחון‬

he ‫תחבורה ציבורית‬   »   mr सार्वजनिक परिवहन

‫36 [שלושים ושש]‬

‫תחבורה ציבורית‬

‫תחבורה ציבורית‬

३६ [छ्त्तीस]

36 [Chttīsa]

सार्वजनिक परिवहन

sārvajanika parivahana

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מראטהית נגן יותר
‫היכן נמצאת תחנת האוטובוס?‬ बस थांबा कुठे आहे? बस थांबा कुठे आहे? 1
sā-va-a--k- par------a sārvajanika parivahana
‫איזה אוטובוס נוסע למרכז?‬ कोणती बस शहरात जाते? कोणती बस शहरात जाते? 1
sā-v--a-ik- pa-iva-a-a sārvajanika parivahana
‫איזה קו לקחת?‬ मी कोणती बस पकडली पाहिजे? मी कोणती बस पकडली पाहिजे? 1
bas-----mbā k-ṭ-ē---ē? basa thāmbā kuṭhē āhē?
‫אני צריך / כה להחליף אוטובוסים?‬ मला बस बदली करावी लागेल का? मला बस बदली करावी लागेल का? 1
basa-t-ām---ku--- ā--? basa thāmbā kuṭhē āhē?
‫היכן אני מחליף / פה אוטובוס?‬ कोणत्या थांब्यावर मला बस बदली करावी लागेल? कोणत्या थांब्यावर मला बस बदली करावी लागेल? 1
b----th-m---k-ṭ---āhē? basa thāmbā kuṭhē āhē?
‫כמה עולה כרטיס נסיעה?‬ तिकीटाला किती पैसे पडतात? तिकीटाला किती पैसे पडतात? 1
K----ī-basa--a--r-t- -ātē? Kōṇatī basa śaharāta jātē?
‫כמה תחנות עד למרכז?‬ शहरात पोहोचेपर्यंत किती थांबे आहेत? शहरात पोहोचेपर्यंत किती थांबे आहेत? 1
K-ṇ-tī b--a --har--------? Kōṇatī basa śaharāta jātē?
‫את / ה צריך / ה לרדת כאן.‬ आपण इथे उतरले पाहिजे. आपण इथे उतरले पाहिजे. 1
K-ṇatī-ba-- -ahar--- jātē? Kōṇatī basa śaharāta jātē?
‫את / ה צריך / ה לרדת בדלת האחורית.‬ आपण (बसच्या) मागच्या दाराने उतरावे. आपण (बसच्या) मागच्या दाराने उतरावे. 1
Mī -ō------asa -a-aḍ--ī -ā-i-ē? Mī kōṇatī basa pakaḍalī pāhijē?
‫הרכבת התחתית הבאה מגיעה בעוד 5 דקות.‬ पुढची भुयारी ट्रेन ५ मिनिटांत आहे. पुढची भुयारी ट्रेन ५ मिनिटांत आहे. 1
Mī--ōṇatī-basa pa-a-a-- pā-ij-? Mī kōṇatī basa pakaḍalī pāhijē?
‫הרכבת החשמלית הבאה מגיעה בעוד 10 דקות.‬ पुढची ट्राम १० मिनिटांत आहे. पुढची ट्राम १० मिनिटांत आहे. 1
Mī-kōṇat--b--a --kaḍal- --h-jē? Mī kōṇatī basa pakaḍalī pāhijē?
‫האוטובוס הבא מגיע בעוד 15 דקות.‬ पुढची बस १५ मिनिटांत आहे. पुढची बस १५ मिनिटांत आहे. 1
Malā ba-a---d----ka-ā-ī-l--ēla k-? Malā basa badalī karāvī lāgēla kā?
‫מתי יוצאת הרכבת התחתית האחרונה?‬ शेवटची भुयारी ट्रेन किती वाजता सुटते? शेवटची भुयारी ट्रेन किती वाजता सुटते? 1
M-lā-b-sa -adalī--a--vī -āg--- -ā? Malā basa badalī karāvī lāgēla kā?
‫מתי יוצאת הרכבת החשמלית האחרונה?‬ शेवटची ट्राम कधी आहे? शेवटची ट्राम कधी आहे? 1
Ma-ā--asa -adal--kar-vī-lāgē-a --? Malā basa badalī karāvī lāgēla kā?
‫מתי יוצא האוטובוס האחרון?‬ शेवटची बस कधी आहे? शेवटची बस कधी आहे? 1
Kōṇa-yā--hāmb-āvara m----b----ba-a-----r-vī-l-gēla? Kōṇatyā thāmbyāvara malā basa badalī karāvī lāgēla?
‫יש לך כרטיס נסיעה?‬ आपल्याजवळ तिकीट आहे का? आपल्याजवळ तिकीट आहे का? 1
Kō-a-yā th-------r---al-------b--alī --rā-- lāg--a? Kōṇatyā thāmbyāvara malā basa badalī karāvī lāgēla?
‫כרטיס נסיעה? – לא, אין לי.‬ तिकीट? – नाही, माझ्याजवळ नाही. तिकीट? – नाही, माझ्याजवळ नाही. 1
Kōṇ-t----h-mbyā-ara---lā-b-sa--ad------rāvī-lāg---? Kōṇatyā thāmbyāvara malā basa badalī karāvī lāgēla?
‫את / ה צריך / כה לשלם קנס.‬ तर आपल्याला दंड भरावा लागेल. तर आपल्याला दंड भरावा लागेल. 1
T--īṭ--- --t- --is- --ḍ-tāta? Tikīṭālā kitī paisē paḍatāta?

‫התפתחות השפה ‬

‫זה ברור למה אנחנו מדברים אחד עם השני.‬ ‫אנחנו רוצים להחליף רעיונות ולהבין אחד את השני.‬ ‫לעומת זאת, לא כל כך ברור איך שפה נוצרת.‬ ‫יש תיאוריות שונות המסבירות את זה.‬ ‫אבל מה שבטוח הוא שהשפה היא תופעה ישנה מאוד.‬ ‫תנאי מוקדם לדיבור היה מאפיינים פיזיים מסוימים.‬ ‫הם היו הכרחיים על מנת שנוכל לבנות צלילים.‬ ‫לאדם הניאנדרטלי הייתה כבר היכולת להשתמש בקול שלו.‬ ‫כך יכלו להבדיל את עצמם מחיות.‬ ‫בנוסף לכך, קול גבוה וחזק היה חשוב להגנה.‬ ‫איתו יכלו לאיים או להפחיד את האויבים.‬ ‫בזמנו יצרו כבר כלים, והאש התגלתה.‬ ‫את הידע הזה היו חייבים להעביר איכשהוא הלאה.‬ ‫השפה הייתה גם דבר חשוב לציד בקבוצות.‬ ‫תקשורת פשוטה הייתה קיימת גם לפני 2 מיליון שנה.‬ ‫האלמנטים הלשוניים הראשונים היו סימנים ומחוות.‬ ‫אבל האנשים רצו לתקשר אחד עם השני גם בחושך.‬ ‫לכן הם היו צריכים להיות מסוגלים לדבר ביחד מבלי לראות אחד את השני.‬ ‫לכן התפתח הקול שהחליף את הסימנים.‬ ‫השפה, במובן המודרני, היא בת 50,000 שנים לפחות.‬ ‫כאשר ההומו סאפיין עזב את אפריקה, הוא נדד לכל רחבי העולם.‬ ‫באזורים השונים נפרדו השפות אחת מהשנייה.‬ ‫זאת אומרת, נוצרו להן משפחות שפות שונות.‬ ‫אך הן כללו רק את בסיסי המערכות השפתיות.‬ ‫השפות הראשונות היו פשוטות בהרבה מהשפות של היום.‬ ‫הן התפתחו בעזרת הדקדוק, הפונולוגיה והסימנטיקה.‬ ‫אפשר להגיד ששפות שונות הן פתרונות שונים.‬ ‫אך הבעיה נשארת בעינה: איך אני מראה את מה שאני חושב?‬