‫שיחון‬

he ‫תחבורה ציבורית‬   »   mr सार्वजनिक परिवहन

‫36 [שלושים ושש]‬

‫תחבורה ציבורית‬

‫תחבורה ציבורית‬

३६ [छ्त्तीस]

36 [Chttīsa]

सार्वजनिक परिवहन

sārvajanika parivahana

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מראטהית נגן יותר
‫היכן נמצאת תחנת האוטובוס?‬ बस थांबा कुठे आहे? बस थांबा कुठे आहे? 1
sārvaj--i-----r--a--na sārvajanika parivahana
‫איזה אוטובוס נוסע למרכז?‬ कोणती बस शहरात जाते? कोणती बस शहरात जाते? 1
s-rva-an--a -a--v-h-na sārvajanika parivahana
‫איזה קו לקחת?‬ मी कोणती बस पकडली पाहिजे? मी कोणती बस पकडली पाहिजे? 1
ba---th--b--k-ṭ-ē-āh-? basa thāmbā kuṭhē āhē?
‫אני צריך / כה להחליף אוטובוסים?‬ मला बस बदली करावी लागेल का? मला बस बदली करावी लागेल का? 1
b-s----ā----ku--ē -h-? basa thāmbā kuṭhē āhē?
‫היכן אני מחליף / פה אוטובוס?‬ कोणत्या थांब्यावर मला बस बदली करावी लागेल? कोणत्या थांब्यावर मला बस बदली करावी लागेल? 1
ba-a--h-mbā----h--ā-ē? basa thāmbā kuṭhē āhē?
‫כמה עולה כרטיס נסיעה?‬ तिकीटाला किती पैसे पडतात? तिकीटाला किती पैसे पडतात? 1
Kōṇa-ī -asa śa-ar-t--jā-ē? Kōṇatī basa śaharāta jātē?
‫כמה תחנות עד למרכז?‬ शहरात पोहोचेपर्यंत किती थांबे आहेत? शहरात पोहोचेपर्यंत किती थांबे आहेत? 1
K-------asa-śa-ar-t- ----? Kōṇatī basa śaharāta jātē?
‫את / ה צריך / ה לרדת כאן.‬ आपण इथे उतरले पाहिजे. आपण इथे उतरले पाहिजे. 1
Kōṇ--ī-b-sa ś--arā-a-jātē? Kōṇatī basa śaharāta jātē?
‫את / ה צריך / ה לרדת בדלת האחורית.‬ आपण (बसच्या) मागच्या दाराने उतरावे. आपण (बसच्या) मागच्या दाराने उतरावे. 1
M-------- ba----a--ḍ----p----ē? Mī kōṇatī basa pakaḍalī pāhijē?
‫הרכבת התחתית הבאה מגיעה בעוד 5 דקות.‬ पुढची भुयारी ट्रेन ५ मिनिटांत आहे. पुढची भुयारी ट्रेन ५ मिनिटांत आहे. 1
Mī --ṇat------ ---a---ī -āh--ē? Mī kōṇatī basa pakaḍalī pāhijē?
‫הרכבת החשמלית הבאה מגיעה בעוד 10 דקות.‬ पुढची ट्राम १० मिनिटांत आहे. पुढची ट्राम १० मिनिटांत आहे. 1
M---ōṇa-- basa -ak--al--p--i--? Mī kōṇatī basa pakaḍalī pāhijē?
‫האוטובוס הבא מגיע בעוד 15 דקות.‬ पुढची बस १५ मिनिटांत आहे. पुढची बस १५ मिनिटांत आहे. 1
M-lā-ba-- --d--- k--ā-ī l----- kā? Malā basa badalī karāvī lāgēla kā?
‫מתי יוצאת הרכבת התחתית האחרונה?‬ शेवटची भुयारी ट्रेन किती वाजता सुटते? शेवटची भुयारी ट्रेन किती वाजता सुटते? 1
M--ā -asa -a-al- -ar-v---ā--l--k-? Malā basa badalī karāvī lāgēla kā?
‫מתי יוצאת הרכבת החשמלית האחרונה?‬ शेवटची ट्राम कधी आहे? शेवटची ट्राम कधी आहे? 1
Malā-b-s--ba-alī--ar-vī l---la-k-? Malā basa badalī karāvī lāgēla kā?
‫מתי יוצא האוטובוס האחרון?‬ शेवटची बस कधी आहे? शेवटची बस कधी आहे? 1
Kōṇa-yā-t----y--ara--a-ā --s--ba-a-- -a--v-----ē-a? Kōṇatyā thāmbyāvara malā basa badalī karāvī lāgēla?
‫יש לך כרטיס נסיעה?‬ आपल्याजवळ तिकीट आहे का? आपल्याजवळ तिकीट आहे का? 1
Kōṇ-t---t--m-y-var-----ā--a-- -ad-l- kar-vī-lāgē--? Kōṇatyā thāmbyāvara malā basa badalī karāvī lāgēla?
‫כרטיס נסיעה? – לא, אין לי.‬ तिकीट? – नाही, माझ्याजवळ नाही. तिकीट? – नाही, माझ्याजवळ नाही. 1
Kōṇa-y---hām-yā-ara --l- -a-- -adal--k--āvī-lā----? Kōṇatyā thāmbyāvara malā basa badalī karāvī lāgēla?
‫את / ה צריך / כה לשלם קנס.‬ तर आपल्याला दंड भरावा लागेल. तर आपल्याला दंड भरावा लागेल. 1
Tikī-ā-ā-k-tī -a-s- paḍ-----? Tikīṭālā kitī paisē paḍatāta?

‫התפתחות השפה ‬

‫זה ברור למה אנחנו מדברים אחד עם השני.‬ ‫אנחנו רוצים להחליף רעיונות ולהבין אחד את השני.‬ ‫לעומת זאת, לא כל כך ברור איך שפה נוצרת.‬ ‫יש תיאוריות שונות המסבירות את זה.‬ ‫אבל מה שבטוח הוא שהשפה היא תופעה ישנה מאוד.‬ ‫תנאי מוקדם לדיבור היה מאפיינים פיזיים מסוימים.‬ ‫הם היו הכרחיים על מנת שנוכל לבנות צלילים.‬ ‫לאדם הניאנדרטלי הייתה כבר היכולת להשתמש בקול שלו.‬ ‫כך יכלו להבדיל את עצמם מחיות.‬ ‫בנוסף לכך, קול גבוה וחזק היה חשוב להגנה.‬ ‫איתו יכלו לאיים או להפחיד את האויבים.‬ ‫בזמנו יצרו כבר כלים, והאש התגלתה.‬ ‫את הידע הזה היו חייבים להעביר איכשהוא הלאה.‬ ‫השפה הייתה גם דבר חשוב לציד בקבוצות.‬ ‫תקשורת פשוטה הייתה קיימת גם לפני 2 מיליון שנה.‬ ‫האלמנטים הלשוניים הראשונים היו סימנים ומחוות.‬ ‫אבל האנשים רצו לתקשר אחד עם השני גם בחושך.‬ ‫לכן הם היו צריכים להיות מסוגלים לדבר ביחד מבלי לראות אחד את השני.‬ ‫לכן התפתח הקול שהחליף את הסימנים.‬ ‫השפה, במובן המודרני, היא בת 50,000 שנים לפחות.‬ ‫כאשר ההומו סאפיין עזב את אפריקה, הוא נדד לכל רחבי העולם.‬ ‫באזורים השונים נפרדו השפות אחת מהשנייה.‬ ‫זאת אומרת, נוצרו להן משפחות שפות שונות.‬ ‫אך הן כללו רק את בסיסי המערכות השפתיות.‬ ‫השפות הראשונות היו פשוטות בהרבה מהשפות של היום.‬ ‫הן התפתחו בעזרת הדקדוק, הפונולוגיה והסימנטיקה.‬ ‫אפשר להגיד ששפות שונות הן פתרונות שונים.‬ ‫אך הבעיה נשארת בעינה: איך אני מראה את מה שאני חושב?‬