איך שפות מקודדות זמן והיבט?

שפות מקודדות זמן ונושא בצורות שונות. זמן מתאר את המועד של הפעולה, בעוד נושא מתאר את מצב הפעולה, האם היא מתרחשת, התרחשה או תתרחש.

בעברית, לדוגמה, מקודדים את הזמן והנושא בצורה שונה. באמצעות שינויים בסוף ובתחילה של הפועל, ניתן להציג שונות בזמן ובנושא.

באנגלית, מקודדים את הזמן באמצעות הוספת סיומות לפועל או שימוש בפועלים עזר. בעוד הנושא מקודד באמצעות שילוב של פועלים עזר ופועלים בצורת המשלים.

בספרדית, משנים את הסיומת של הפועל להצביע על הזמן, וניתן להשתמש בפועלים מיוחדים לציון הנושא. השינוי בסיומת יכול לציין גם את הנושא.

ברוסית, ישנם שני צורות לכל פועל, אחת לציון הנושא המושלם ואחת לציון הנושא הלא מושלם. הזמן מקודד באמצעות שינוי הסיומת של הפועל.

בחינית, אין קידוד זמן על גבי הפועל בכלל. הנושא מקודד באמצעות הוספת רכיבים מיוחדים לפועל.

למדנו שהשפות השונות מקודדות את הזמן והנושא בדרכים שונות. זו תכונה יחודית לשפות שמראה עד כמה הן מגוונות ומרתקות.

לא כל השפות משתמשות במערכת של זמן ונושא. לדוגמה, בחינית ובשפות אינדיאניות רבות אין שימוש בזמן. זו הזכירה שאין שיטה אחת “נכונה“ להבעת זמן ונושא בשפה.